טיבור סמואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיבור סמואלי
Szamuely Tibor
Szamuely tibor.jpg
לידה 27 בדצמבר 1890
נירג'האזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוגוסט 1919 (בגיל 28)
אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יולאן סילאגי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיבור סמואליהונגרית:Szamuely Tibor, בשמו הספרותי הבדוי: Tiborcz[1] או: Szamuelly,[2] נולד כ- סמואלי נירג'האזה, 27 בדצמבר 1890 - ליד וינר נוישטאדט, 2 אוגוסט 1919) היה פוליטיקאי קומוניסטי הונגרי-יהודי, עיתונאי, בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית סגן קומיסר העם לענייני צבא וקומיסר העם לענייני חינוך, מנהיג ארגון הטרור של הרפובליקה, שהוציא להורג מספר אנשים בשיטה של הכרזת משטר צבאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואלי נולד ב־27 בדצמבר 1890 בנירג'האזה, עיר מחוז בצפון מזרח הונגריה של כ-120,000 תושבים. הוא בנם של הסוחר היהודי לאיוס סמואלי (יליד בידסנטמיהאי) וצציליה פרקש, ילידת נירג'האזה.[3] סבו וסבתו מצד אביו היו יוז'ף סמואלי ויוליאנה בורגר.[4] לטיבור היו חמישה אחים: לאסלו, זולטאן, אישטוואן, ג'רג', ויאנוש.[5] הוא למד בעיר דיור במערב הונגריה ובשנת 1908 עבר את בחינות הבגרות. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בעיתון של מחוז סאבולץ' פרסם מאמרים לוחמניים שדנו במצב הפועלים. הוא המשיך בעבודתו העיתונאית בעיתון המפלגה נפסאבה (Népszava) שפירושו בהונגרית "קול העם" ובגין אחד ממאמריו בעיתון הוגשה נגדו תביעה שהובילה להרשעתו. לאחר מכן עבד לראשונה באוראדיה, אחר כך בבודפשט, בתפקיד עוזר עורך של העיתון האנטי-דתי אוטרה (Úttörő) בהונגרית "החלוץ". בשנת 1913 עבד שוב בנפסאבה, הפעם ככתב חוץ. בשנת 1914 נקרא לשירות צבאי. במאי 1915 נפל בשבי בחזית הרוסית.[6] הוא התסיס בשבי נגד המיליטריזם בקרב שבויי המלחמה ובמקביל עסק ב תעמולה סוציאליסטית. מינואר 1918 הגיע למוסקבה, שם ניסה לשכנע את שבויי המלחמה ההונגריים לתמוך ולהגן על המהפכה הרוסית, בין היתר יחד עם בלה קון. הוא גם היה חבר בוועד המרכזי של אסירי המלחמה. החל מ־24 במרץ הפך לנציג הפוליטי של הקבוצה הקומוניסטית של שבויי המלחמה ההונגריים. בין 14 לבין 18 באפריל השתתף בישיבות המשלחת. החל מ־3 באפריל 1918 פרסם יחד עם בלה קון עיתון קומוניסטי בשם "המהפכה החברתית".[6] כבר במהלך שהותו ברוסיה גרם להוצאתם להורג של כמה קצינים הונגרים שלא היו מוכנים להצטרף למשמר האדום הרוסי.[7] ב־3 בינואר 1919 חזר להונגריה (לבודפשט) ומונה כחבר בוועד המרכזי של מפלגת הקומוניסטים בהונגריה, והצטרף למערכת "העיתון האדום". לאחר 20 בפברואר 1919 השתתף בהקמת ובארגון כוח המשטרה המיוחד שהוקם כדי להגן על המפלגה.[6] עד מהרה התחתן עם יולאן סילאדי, גרפיקאית במצקועה.[8]

ברפובליקה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואלי נואם

לאחר ההכרזה על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית מילא סמואלי מספר תפקידים. הוא מונה כסגן קומיסר העם לענייני צבא וכקומיסר העם לענייני חינוך ציבורי. ב־20 באפריל התמנה לנציג הפוליטי של גיס הצבא של בודפשט. כמו כן, הוטל עליו לארגן טקס מרשים בקנה מידה גדול באחד במאי, לפי הדוגמה הרוסית.[9] במהלך המאבק המזוין של הרפובליקה הסובייטית השתתף בכיבושו מחדש של סולנוק ב־3 במאי. עוד באותו החודש טס למוסקבה, שם ניהל משא ומתן עם לנין. הוא חזר משם ב -31 במאי עם המסר וההנחיות של לנין.[10]

הטרור האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרפובליקה הסובייטית בהונגריה התרחשו מעשי זוועה שהיו דומים לאלה ברוסיה. הם לא נשארו ללא ביסוס אידאולוגי, לו דאגו בעיקר קומיסרי העם טיבור סמואלי וג'רג' לוקאץ'.[11][12][13]

בנאומו ב־20 באפריל אמר סמואלי:[14][15]

"הכוח בידינו. מי שרוצה לחזור לשלטון הישן צריך להיתלות ללא רחם. לכאלה צריך לנגוס בגרונם. הניצחון של הפרולטריון ההונגרי לא ספג במיוחדים עד כה קורבנות. אולם כעת יהיה צורך לשפוך דם. לא צריך לפחד משפיכת דם. הדם הוא פלדה: מחזק את הלב, מחזק את האגרוף הפרולטרי. הדם יהפוך אותנו לאדירים. הדם יוביל אותנו לעולם הסובייטים האמיתי. אנו נמחק, אם יהיה צורך בכך, את כל הבורגנות!"

סמואלי ואחרים הקימו יחידת טרור שכינתה את עצמה "נערי לנין". קבוצת טרור זו שיתפה פעולה לעיתים קרובות עם המשמר האדום, שהנהיג יוז'ף צ'רני, כחטיבת טרור. הם נסעו ברחבי המדינה ברכבות המשוריינות הידועות לשמצה שלהם (כדוגמת הרכבת המשוריינת של טרוצקי ברוסיה), והופיעו בכל מקום שחשדו שיש בהם תנועות מאיימות על המערכת של הרפובליקה הסובייטית.[16][17] מספר קורבנות הטרור האדום בהונגריה מוערך בין 300 ל 600 איש על פי מקורות שונים. ד"ר אלברט וארי, קרבנות השלטון האדום בהונגריה 1922 מתעד בספרו 590 מקרי מוות.[18] דו"חות שרדו מאותה תקופה על פשעים רבים.[19][20]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלה קון, ינה לנדלר וטיבור סמואלי בממנטו פרק מוזיאון פתוח, בודפשט רובע 22

לאחר נפילת הדיקטטורה הפרולטרית, ב־2 באוגוסט סמואלי חצה את הגבול לאוסטריה ב- Bad Sauerbrunn (בעזרת מבריח). על פי הדיווחים הרשמיים פטרול אוסטרי עצר אותו בליכטנוורט וסמואלי ירה בעצמו באקדחו, לאחר שהורו לו על ביצוע חיפוש בבגדיו. אף על פי שהועבר לבית חולים בוינר נוישטאדט הרופאים לא הצליחו להציל את חייו. מצאו אצלו מזומנים, ארבעה חפתים מקושטים ביהלומים, שעון אומגה כסוף ודרכון אוקראיני מזויף ועליו תצלום של סמואלי והשם פרנץ קראוזה. אלה נתפסו על ידי המשטרה בווינר נוישטאדט. לאחר זיהויו של סמואלי, הסכימו משמר הגבול האוסטרי וההונגרי כי יש לקבור את גופתו בשטח הונגריה. העובדה שהקהילה היהודית בווינר נוישטאדט התנגדה לקבורתו בבית הקברות היהודי מילאה גם היא תפקיד מרכזי בכך. לכן, שרידיו הארציים הועברו לצד הונגריה (ל- Bad Sauerbrunn שהיה אז בשטח הונגריה), שם הוא נקבר לצד בית הקברות. המנהל המשפטי של האוצר ההונגרי פתח בתביעה נגד יורשיו בגין נזקים שגרם טיבור סמואלי, וזכה בתביעה בשלוש הערכאות. לפיכך, חפצי הערך שנמצאו בסמוך למנוח הפכו לרכוש האוצר ההונגרי. על פי התנגדותה של ממשלת הונגריה ובשל התנגדותם גם של תושבי Bad Sauerbrunn, ב־14 באוגוסט 1919 גופתו הוצאה מהקבר ונקברה בקבר לא מסומן ליד הכפר.[21][22][23] עובדת התאבדותו מאושרת גם על ידי יוז'ף בולוני ולאסלו הובאי בכרכי הספרים שנכתבו על ידם בשם "ממשלות הונגריה 2004-1848".[24]

עם זאת, התאבדותו של קומיסר העם האימתני אינה מתקבלת על ידי כולם, ונסיבות מותו מדווחות בדרכים שונות. על פי האנציקלופדיה הביוגרפית ההונגרית, למשל, סמואלי נרצח.[25]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התראה. כתבים מהפכניים נבחרים; קון בלה ; בית הוצאה לאור של עובדים זרים החיים בברית המועצות, מוסקבה-לנינגרד 1933 ( ספריית "Sarló és Kalapács" )
  • התראה. מאמרים ונאומים נבחרים ; בב. קון בלה; Kossuth, Bp., 1957
  • מאמרים לא ידועים של טיבור סמואלי ;. Oszkár Fodor; Tempo Multiple, Bp., 1962
  • סוציאליזם לאומי ; מחשבה, עמ ', 1964 ( ספריית מחשבות )
  • הקמת המפלגה הקומוניסטית של הונגריה והמאבק למען הדיקטטורה הפרולטרית ; Kossuth, Bp., 1964
  • מאמרים נבחרים. 1908-1915 ; אד., טאן. אנדרז סימור, שימו לב. Pál Máthé, bev. טיבור שמואלי ג'ולן סילזאגי; הוצאת ספרי לימוד, Bp., 1969
  • כתבים ונאומים שנאספו. Pál Máthé; Seeder, Bp., 1975
  • גיורגי לוקאץ ', בלה קון, טיבור סמואלי: שבירת דגלים. KMP, 1918 (מיני-ספר), הוצאת Kossuth, בודפשט, 1978

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוז'ף בולוני: ממשלות הונגריה. הוא עוסק בתקופת 1987–1992. והודעה לעיתונות. Hubai László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992
  • מרטה ר. גיליץ: המודלים לחיקוי של נעורינו. ביבליוגרפיה נבחרת של הלוחמים הגדולים של תנועת העבודה ההונגרית. Bp., ספריית Ervin Szabó מבודפשט, 1965
  • הלקסיקון ההונגרי הגדול . Főszerk. László Ériesős (המאות 1–5) ), Gábor Berényi (מהדורה 6) )
  • הלקסיקון החדש של רוואי. הקולגה אישטוואן טארשוי. סקסארד, באביץ', 1996-
  • טאמאש קיש: שרי התרבות משנת 1848 עד 1993. על משרדי התרבות של הונגריה (1867–1993). Bp., מרכז הכנסים וקרן האוניברסיטה החופשית, 1993
  • אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. טיבור סמואלי. Magyar életrajzi lexikon
  • László Soós: ירושתו של טיבור סמואלי, Archívnet.hu, כיתה ג '(2003), גיליון 5
  • קונרד שאלאמון (פברואר 2011): "דיקטטורה וטרור פרולטרי". המגזין ההיסטורי של רוביקון, כרך 21 גיליון 2, עמ '. ISSN 0865-6347
  • עיריית בודאוואר: העירייה זכרה את קורבנות הקומוניזם
  • יולאן סילאדי: הזיכרונות שלי. בודפשט, 1966, מוציא לאור צבאי של זריני.
  • הלקסיקון המלא של שמות רחובות של בודפשט. המו"ל ספרינטר, 2003. 325, 456.
  • Szentesi Zöldi László: Vörösterror ב- Szolnok, Kárpátia Stúdió, בודפשט, 2011, ISBN 9789638929112

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tibor Szamuely Alarm! - ausgewählte Reden und Aufsätze (Berlin. 1959).
  • When Israel is King, by J. and J. Tharaud (McBride: New York, 1924).
  • András Simor: Így élt Szamuely Tibor, Móra Könyvkiadó. (Budapest, 1978)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיבור סמואלי בוויקישיתוף

ארכיון האינטרנט על טיבור סמואלי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gulyás Pál: Magyar Írói Álnév Lexikon, Akadémiai Kiadó, Budapest, 1978 (633. oldal)
  2. ^ A különféle forrásokban szereplő névváltozatok: Szamueli, Számueli, Szamuelli, Számuelli, Szamuelly, Számuelly, Samuely.
  3. ^ A nyíregyházi izraelita hitközség születési anyakönyve, 1890. év, 71. folyószám.
  4. ^ HU BFL - VII.102.a - fogoly - 1920 - 2595
  5. ^ Simor András: Így élt Szamuely Tibor, Móra Könyvkiadó, Budapest, 1978 (19-20. oldalak)
  6. ^ 1 2 3 "Magyar életrajzi lexikon: Szamuely Tibor" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2012. 
  7. ^ "Gazda Albert: A kommunizmus megbukott, nincs mitől félni/Szamuely Tibor, 2011. január 11., kedd 19:20" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  8. ^ "Szilágyi Jolán (Szamuely Tiborné) Székelyudvarhely, 1895 - Budapest, 1971" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2014. 
  9. ^ "Voigt Vilmos: Éljen és virágozzék... (A budapesti május elsejékről), EPA Budapesti Negyed 3. (1994/1)" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  10. ^ "Magyar életrajzi lexikon: Szamuely Tibor" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2012. 
  11. ^ "Budavári Önkormányzat: A kommunizmus áldozataira emlékezett az önkormányzat" (בmagyar). אורכב מ-המקור ב-2013-06-17. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  12. ^ "Cseh Géza: Vörös és fehér terror Szolnokon, Rubicon Történelmi Magazin, 2011/2. szám" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  13. ^ "Kulcsár Árpád: A megfélemlített ország, Terrorhullámok a 20. századi Magyarországon (1. rész), 2010. 02. 19. (XIV/7)" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  14. ^ "Budavári Önkormányzat: A kommunizmus áldozataira emlékezett az önkormányzat" (בmagyar). אורכב מ-המקור ב-2013-06-17. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  15. ^ "Cseh Géza: Vörös és fehér terror Szolnokon, Rubicon Történelmi Magazin, 2011/2. szám" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  16. ^ "Magyar katolikus lexikon: Lenin-fiúk" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  17. ^ "Magyar katolikus lexikon: Lenin-fiúk" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  18. ^ Sorensen a „Did Hungary Become Fascist?” c. cikkében a vörös terror áldozatainak számát 370 és 587 közé teszi
    Leslie Eliason (szerk.), Lene Bogh Sorensen (szerk.), Fascism, Liberalism, and Social Democracy in Central Europe: Past and Present, Aarhus Universitetsforlag, 2002, ISBN 8772887192
  19. ^ "Magyar katolikus lexikon: Lenin-fiúk" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  20. ^ "Rubicon Történelmi Magazin, 2011/2. szám" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2012. 
  21. ^ "Magyar életrajzi lexikon: Szamuely Tibor" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2012. 
  22. ^ "Soós László: Szamuely Tibor hagyatéki ügye, Archívnet XX. századi történelmi források, 3. évfolyam (2003) 5. szám" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2012. 
  23. ^ "1919. augusztus 2. szombat/Samuely Tibor elvtárs menekülése és öngyilkossága, Valtozast.hu" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2012. 
  24. ^ Bölöny József és Hubai László (2004). Magyarország kormányai 1848-2004. Akadémiai Kiadó. עמ' 447. ISBN 9630580128. 
  25. ^ "Magyar életrajzi lexikon: Szamuely Tibor" (בmagyar). בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2012.