טיוודאר סינאי
 | |
| לידה |
20 בדצמבר 1894 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביולי 1972 (בגיל 77) הג'ווידק, הונגריה |
| שם לידה |
Grünberg Tivadar |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
טיוודאר סינאי (במקור גרינברג[1], בהונגרית: Szinnai Tivadar; בודפשט, 20 בדצמבר 1894[2] – בודפשט, 16 ביולי 1972)[3] היה סופר, מתרגם יהודי-הונגרי. הוא אחיו של בלה טאבור (1907–1992), סופר ומתרגם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיוודאר סינאי נולד בבודפשט במשפחה יהודית כבנם של פרקש גרינברג (1860–1935)[4] מורה ורואה חשבון ושל אווה לבוביץ' (1866–1921). הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת בודפשט (ששמו היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא עבד כפקיד ואחר כך משנת 1928 היה הלקטור ב"הוצאת פנתיאון". בשנת 1938, ברובע 5 של בודפשט, התחתן עם בתם של איגנץ היימן ומריה שיץ, עם וילמה (1895–1967).[5] אחרי ששרד את השואה במלחמת העולם השנייה הוא עבד משנת 1945 ב"הוצאות סיקרה" וב"הוצאת הספרים ההונגרית החדשה" (Szikra Kiadó, Új Magyar Könyvkiadó), ולאחר מכן עד 1960 ב"הוצאת הספרים אירופה" (Európa Könyvkiadó) (עד יציאתו לגמלאות).
כמאה כרכים של תרגומי פרוזה ספרותית שלו מאנגלית, מגרמנית ומצרפתית התפרסמו בהונגריה, למשל רומנים של וולטר סקוט, הרברט ג'ורג' ולס, אלדוס האקסלי, אריך מריה רמרק, ז'אן קוקטו ועוד רבים אחרים.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
ספריו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיוודאר סינאי: חייו ורעיונותיו של הרברט ג'ורג' ולס הסופר הנקרא ביותר בעולם (1927).
- טיוודאר סינאי: חלונות אפלים (1947). ציטוט מספרו זה:
| ” |
שריפת ספרים זה דבר הגיוני למדי. מי שמתכונן לרצח, הורג תחילה את מצפונו שלו. היה צריך לשרוף את הרוח הזו שהטיפה לאנושיות, ואחר כך אפשר לשרוף את האדם שעדיין יכול היה להטיף לרוח אנושיות זו. מדורת הספרים הייתה "הרעיון האפלטוני" של מדורת אושוויץ. |
“ |
תרגומיו הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- H. G. Wells: Akik otthon maradtak (regény)
- A. Baillon: Egy jó Mariska története (regény, 1924)
- Jean Cocteau: A párisi fiú (regény, 1925)
- Joseph Conrad: Az arany nyíl (regény, 1925)
- H. G. Wells: Bealby (regény, 1925)
- L. Bruun: Van Zanten kalandjai (regény, 1926)
- James Oliver Curwood: Kazán, a farkaskutya (regény, 1926)
- Claude Farrere: A titkárkisasszony (regény, 1926)
- J. Lombard: Éjjeli vallomás (regény, 1926)
- H. G. Wells: Kipps. Egy jámbor lélek története (regény, 1926)
- H. G. Wells: Mr. Britling (regény, 1927)
- H. G. Wells: William Clissold világa (regény, 1927)
- H. G. Wells: Mr. Lewisham és a szerelem (regény, 1928)
- S. Lewis: Sam Dodsworth Európában (regény, 1929)
- E. P. Oppenheim: A fekete pásztor (regény, 1929)
- H. G. Wells: Mr. Blettsworthy a kannibálok szigetén (regény, 1929)
- B. Pain: Férfikor (regény, 1930)
- J. Wassermann: Etzel Andergast (regény, 1932)
- M. De La Roche: Jalna lakói (regény, 1933)
- S. Lewis: Szegény lány pénzt keres (regény, 1933)
- G. L. Strachey: Erzsébet és Essex (életrajz, 1933)
- Aldous Huxley: Szép új világ (regény, 1934)
- H. G. Carlisle: A boldogságért fizetni kell (regény, 1935)
- G. L. Strachey: Viktória királynő (életrajz, 1935)
- A. J. Cronin: Réztábla a kapu alatt (regény, 1937)
- A. J. Cronin: Ezt látják a csillagok (regény, 1938)
- M. De La Roche: A 101 éves asszony (regény, 1938)
- K. Roberts: Északnyugati átjáró (regény, 1938)
- R. Field: Egy asszony három élete (regény, 1939)
- D. Aydelotte: Egy telepes-család regénye (regény, 1941)
- H. Dearden: A segítő kéz (regény, 1941)
- Hszien Ping-ying: Lázadó lányok (önéletrajz, 1941)
- R. Wright: Meghajszolt vad (regény, 1941)
- S. Zweig: Fouché élete (regény, 1941)
- F. Mason van Wyck: Három kikötő (regény, 1942)
- M. Sharp: Mai lányok (regény, 1942)
- G. B. Shaw: Művészszerelem (regény, 1942)
- N. Waln: Kína édes gyümölcs (regény, 1942)
- G. B. Shaw: Mr. Conolly házassága (regény, 1943)
- J. Hilton: Más is szenved (regény, 1944)
- E. Landolt: Új élet felé (regény, 1944)
- J. C. Furnas: Így él Amerika (1946)
- E. M. Remarque: A diadalív árnyékában (regény, 1946)
- G. B. Shaw: Éretlenek (regény, 1946)
- T. Dreiser: Omló bástya (regény, 1947)
- J. London: A vaspata (regény, 1949)
- W. Z. Foster: Lapok egy munkás életéből (1950)
- L. L. Brown: A vasváros (regény, 1952)
- A. Jürgen: Az irokézek fia (ifjúsági regény, 1952)
- O. Matyusina: Dal az életről (regény, 1952)
- V. V. Bianki: Az erdő kis lakói (mese, 1953)
- D. N. Mamin-Szibirják: Aljonuska meséi (mese, 1953)
- M. Wilson: Villámok között (regény, 1953)
- W. Hauff: A kis Mukk (mesék, 1954)
- V. Lebegyev: Történetek Micsurinról (1954)
- H. G. Wells: Az istenek eledele (regény, 1954)
- S. Leacock: Humoreszkek (Karinthy Frigyessel, 1955)
- W. Scott: Ivanhoe (regény, 1955)
- A. Wedding: Vasbivalyocska (ifjúsági regény, 1955)
- C. Dickens: Harangszó (elbeszélés, 1956)
- W. Hauff: Mesék (Bernáth Istvánnal, 1957)
- Mark Twain-C. D. Warner: Az aranykor (regény, 1957)
- J. Steinbeck: Édentől keletre (regény, 1958)
- J. Steinbeck: Lement a hold (regény, 1958)
- R. L. Stevenson: Catriona (regény, 1958)
- Jean-Jacques Rousseau halála és megdicsőülése (regény, 1959)
- J. Morrison: O'Mahony dáridói (elbeszélés, 1959)
- W. Scott: Rob Roy (regény, 1959)
- K. Held: Zora és pajtásai (ifjúsági regény, 1960)
- S. Lewis: Gideon Planish (regény, 1960)
- James Fenimore Cooper: Nyomkereső (ifjúsági regény, 1961)
- W. Du Bois: A fekete láng (regény-trilógia, 1961-1963)
- Arthur Miller: Gyújtópont (regény, 1961)
- James Fenimore Cooper: Bőrharisnya (ifjúsági regény, 1962)
- J. Morrison: Fekete fuvar (elbeszélés, 1962)
- James Fenimore Cooper: A préri (ifjúsági regény, 1963)
- F. B. Harte: Aranyásók (elbeszélés, 1963)
- Karl May: Az Ezüst-tó kincse (ifjúsági regény, 1964)
- T. M. Reid: A fehér törzsfőnök (ifjúsági regény, 1964)
- W. Scott: Puritánok utódai (regény, 1964
- C. Dickens: Copperfield Dávid (regény, 1966)
- G. Eliot: A vízimalom (regény, 1966)
- Karl May: Winnetou (ifjúsági regény, 1966)
- C. Reade: Klastrom és tűzhely (életrajzi regény, 1967)
- M. Clarke: Életfogytiglan (regény, 1968)
- Karl May: Az inka öröksége (ifjúsági regény, 1968)
- C. A. Vulpius: Haramiák kapitánya (ifjúsági regény, 1969)
- Karl May: A Medveölő fia (ifjúsági regény, 1970)
- Karl May: A sivatag szelleme (ifjúsági regény, 1971)
- James Fenimore Cooper: A vörös kalóz (ifjúsági regény, 1972)
- Karl May: Az olajkirály (ifjúsági regény, 1972)
- R. L. Stevenson: A fekete nyíl (ifjúsági regény, 1973)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיהו מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
- מיהו מי בספרות ההונגרית?,בודפשט, 1999 ISBN 9-638157-91-7
- לקסיקוון ביוגרפי הונגרי. טיוודאר סינאי
- פרופיל היוצר בעמוד של Moly
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Névváltoztatás a m. kir. belügyminisztérium 67872/1913. számú rendelete szerint.
- ^ "Születési bejegyzése a pesti ortodox izraelita hitközség születési akv. 97/1894. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 2061/1972. folyószáma alatt".
- ^ "Grünberg Farkas halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1285/1935. folyószáma alatt".
- ^ "Heiman Vilma halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 71/1967. folyószáma alatt".