טיוטה:אלימלך פרלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלימלך (מיילך) פרלמן (? - ?) היה איש ציבור וסוחר ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מראשי עדת החסידים בירושלים. רכש והרחיב את בתי שכונת "בתי פרלמן" הסמוכה למאה שערים, הקרויה על שמו. בית מסחרו שכן ברחוב יפובית פרלמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגליציה, בנו של רבי ישראל איסר פרלמן, אב"ד רוזוודוב, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין ומחותן של אדמו"רי בית דז'יקוב. אמו, פייגל אסתר, היא בתו של הרב יחיאל אשר שמואל כהנא-שפירא, שהיה אב"ד זאלין במשך עשרים ושש שנה, ולפני כן אב"ד בשינאווא. לרב כהנא שפירא היו ארבעה עשר ילדים. פייגל אסתר הייתה נשואה בזיווג ראשון לאדמו"ר רבי שלמה לייב מלטשנא.

אלימלך פרלמן התייתם בילדותו. בשנת 1845 עלה לארץ ישראל כילד עם אמו האלמנה וסבו הרב כהנא-שפירא והם התיישבו בירושלים. סבו הצטייד במכתב המלצה מרבי צבי הירש מרימנוב, ובו כתב עליו: "אתכם לבקש רחמים עבורו לכבדו ולקרבו בכל מיני קירבות כי לו יאתה הכבוד והתהלה ולעטרו בכבוד והדר ולעמוד לו לימין בכל משאלות לבו". הרב כהנא שפירא נפטר בט"ו תמוז תרי"ב (1852) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

פרלמן נשא את בתו של רבי ברוך בנימין זאב ("וולף") וינשטוק, שהיה הדיין הראשון של העדה החרדית האשכנזית בירושלים, אבי משפחת וינשטוק בירושלים. בשנת 1880, לאחר נישואיו, החל אלימלך פרלמן לסחור בברזל ובחומרי בניין. בית המסחר שלו לחומרי בנין וברזל היה הראשון בירושלים בבעלות יהודית. בתחילה בית המסחר שכן בעיר העתיקה. כעבור זמן העביר את בית המסחר אל רחוב יפו, מחוץ לחומות העיר העתיקה. היה זה בית המסחר היהודי הראשון בירושלים שפעל מחוץ לעיר העתיקה.

בשנת 1887 הוקמה שכונת "עיר שלום" סמוך למאה שערים. כעבור כמה שנים רכש פרלמן את בתי השכונה עם קרוביו והוסיף בתים נוספים סביבה, והשכונה נקראה "בתי פרלמן" על שמו. רחובות השכונה הקטנה צרים ומותאמים לעגלות סוסים, ואין אפשרות כניסה לכלי רכב. לשכונה שני רחובות: רחוב אדמון ורחוב הרב יוסף גרשון (לשעבר: חנן). לימים, בין דייריה היה הרב יוסף שלום אלישיב.

חלק מ"בתי פרלמן" נמכרו לנוצרים. בשנת 1896 הואשם פרלמן בחטיפת ילד נוצרי שעקבותיו נעלמו, כעבור זמן נשפט המעליל על ידי השלטון העות'מאני ונכלא. פרלמן נפצע קשה מאבנים שהושלכו עליו על ידי אחד מתושבי השכונה הנוצרים.

פרלמן היה מעסקניה החשובים של עדת החסידים בירושלים. הוא עמד בראש וניהל מוסדות רבים בירושלים. היה מפעילי "ועד האחדות" שהוקם בשנת 1895 לשיתוף פעולה של המנהיגים האשכנזים והספרדים בירושלים ובקשרים בינם לבין השלטון העות'מאני. נמנה בוועד של עשרת היהודים שבאו לקבל את הקיסר הגרמני, וילהלם השני, בביקורו בירושלים ב-1898. חתם על מודעת ברכה לרב שמואל מוהליבר שביקר בירושלים בסוף המאה ה-19.

בשנת 1925 התכנסה הנהלת לשכת המסחר בארץ ישראל, באספה התפטר אלימלך פרלמן מהנהלת הלשכה. בשנת 1926 נבחר אלימלך פרלמן לוועד למען תוצרת הארץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו שלמה פרלמן סייע לאביו במסחרו ועסק בצורכי ציבור. נפטר בשנת 1949. לאחר מלחמת ששת הימים הועבר קברו להר הזיתים.
  • בנו ברוך פרלמן, סייע לאביו במסחרו. בתו צפורה נישאה לסוחר העורות הרצל חבס, בנם הוא ברוך חבס.
  • בתו חוה נישאה לפנחס לייבוש ובר, תלמיד של רבי חיים מבריסק.
  • נכדו, בן בתו חוה, הוא הרב משה ובר.
  • נכדתו הינדה ובר נישאה לעמרם בלוי.
  • בן נינו הוא הרב ישעיהו הרצל, רבה של נוף הגליל.
  • נכדת נינתו היא גתית הלמר, דוברת המשרד להגנת הסביבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל קטגוריה:ירושלים: אישים קטגוריה:מייסדי שכונות ירושלים קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל קטגוריה:משפחת וינשטוק