טיוטה:אליעזר גון

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים [ בני זוג, אזרחות, עיסוק, מקום לימודים, ילדים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אליעזר גון

לידה	13 בפברואר 1925 בויטן, גרמניה
פטירה	14 ביולי 1982 (בגיל 57)
ידוע בשל	ממייסדי התעשייה הביטחונית בישראל

ד"ר אליעזר גון (1925–1982) היה מהנדס חשמל וגרעין ישראלי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ברפאל - מערכות לחימה מתקדמות, ממייסדי תחום האלקטרוניקה הביטחונית בישראל ואחד מאבות התעשייה הביטחונית במדינת ישראל.

ביוגרפיה

אליעזר גון נולד בשנת 1925 בעיירה בויטן שבגרמניה למשפחה ציונית. בשנת 1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחיפה.

בגיל 16 עזב את לימודיו בגימנסיה כדי לסייע בפרנסת משפחתו, והמשיך ללמוד במסגרת ערב. בשנת 1942 החל בלימודיו בטכניון בהנדסת חשמל, ועבד במקביל כמרכזן לילה בחברת החשמל.

במהלך שנות הארבעים שירת כחבר בחי"ש. בשנת 1948 גויס לצה"ל, ושירת במשך עשר שנים בחיל המדע (חמ"ד) (שהפך לאחר מכן לרפא״ל), השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן.

קריירת מחקר ביטחוני

לאחר שחרורו מהשירות הצבאי, החל גון לעבוד ברפא״ל, קריירה שנמשכה 32 שנים ועד ליומו האחרון.

ד״ר גון היה מעורב בהקמת תשתיות הפיתוח הביטחוני המוקדמות בישראל, ובפיתוח מערכות לחימה ראשונות בתחום האלקטרוניקה, הבקרה והניווט ושימש כראש המחלקה האלקטרונית כבר בהיותו בן 25.

בשנת 1961 נשלח לארצות הברית מטעם רפאל, ובמהלך שהותו שם השלים בתוך שנתיים ורבע תואר שני בהנדסת חשמל ודוקטורט בהנדסה גרעינית - שניהם באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1971 מונה לראשונה לתפקיד סמנכ"ל למחקר ופיתוח ברפא״ל.

במהלך שנות עבודתו היה שותף לפיתוח מגוון רחב של מערכות נשק, מערכות ניווט ובקרה, מערכות אלקטרואופטיות והגנה אווירית.

לאחר מלחמת יום הכיפורים החליט מנכ״ל רפא״ל דאז ד״ר זאב בונן לאחר התייעצות עם גון (סגנו למחקר ופיתוח) ״להיכנס לפיתוח אלקטרו-אופטיקה בתנופה ולקבוע תחום זה ככיוון טכנולוגי עיקרי. הייתה לכך משמעות מרחיקת לכת לעתיד הרשות ובעיקר להפיכת קו הטילים הטקטיים לקו הייצור הגדול ביותר ברשות״.

במסגרת זו, גון הוא שהגה את קונספט ״ניווט הביניים״ בטיל מונחה, באמצעות מערכת ניווט עצמי בטיל, קונספט ששימש כבסיס לפרויקטים כדוגמת דור ב׳ של טיל ה״תמוז״. ומאפשר לטיל להתקדם בדיוק גבוה לעבר אזור היעד עוד לפני שלב ההנחיה הסופית. הקונספט שהגה גון התבסס על ניווט אינרציאלי עצמאי לאורך רוב מסלול הטיסה, תוך חיסכון במשקל, הגדלת הטווח, ושיפור ביכולת הפעולה בתנאים מבצעיים מורכבים – גם ללא קשר רציף עם המטרה.

ד״ר גון קידם תהליכי חדשנות פנים-ארגונית, בנה מסגרות לפיתוח מחקר עצמאי, והוביל מדיניות של שיתוף פעולה בין דיסציפלינות מדעיות שונות בתוך רפא״ל. בכלל זאת הנהיג בארגון סוג חדש של מחקרים - מחקרים מכינים, שהיו מכווני משימה וייעודם היה הוכחת היתכנות של אמל״ח חדשניים ורב תחומיים במטרה לקבל הזמנת פיתוח ממומנת - עד אז במשך שנים רבות היו ברפא״ל רק מחקרים כלליים שנועדו לקידום טכנולוגיות חדשניות. מתוך תפיסת עולם לפיה ״אין לאיש מונופול על הרעיונות הטובים״ עודד ד״ר גון כל עובד רפא״ל לקבוע עמו פגישה ולהציג בפניו כל רעיון או פיתוח עליו חשב.

מכתבו של ד״ר גון, לאחר מלחמת של״ג, בו מוזמן כל עובד ועובד ברפא״ל שיש לו ״רעיון או הצעה״ ללשכתו בכדי להציגו בפניו - דוגמה לגישתו המאושרת ולא היררכית של ד״ר גון

אישיותו

גון נודע בצניעותו, בגישתו הישירה, וביחסו השוויוני לעובדים ולחוקרים מכל דרג. היה חובב נלהב של השפה העברית וידוע במקטרת שנשא עמו דרך קבע.

מדיניות "הדלת הפתוחה" שיישם איפשרה למהנדסים, בכירים וזוטרים כאחד, להציג בפניו רעיונות חדשניים.

ד"ר עודד עמיחי, מהנדס וממציא ברפא״ל לשעבר, כתב עליו:

"משוגעים כמוני הגיעו מהר מאוד לד"ר אליעזר גון המנוח, הסמנכ"ל המיתולוגי של רפא״ל למו"פ. גון – איש אשכולות, צנוע ובעל יכולות יוצאות דופן, שהציבור הרחב לא מכיר, למרות שתרומתו למדינה הייתה עצומה. הוא היה איש נגיש, שישב בצריף ישן בשער רפא״ל, ומי שהצליח לשכנע אותו – ההנהלה כבר לא עמדה בדרכו."

הוקרה והנצחה

בשנת 1980 נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל, כנציג תחום המחקר והפיתוח הביטחוני. לאחר מותו, הונצח שמו באודיטוריום על שמו ובספריה שבמכון דוד של רפא״ל. אחת לשנה מעניקה רפא״ל להנצחתו את פרס ״חוקר מצטיין על שם ד״ר אליעזר גון״. בספרו ״ממעבדה למערכה״ ציין ד״ר זאב בונן כי: ״ד״ר אליעזר גון ז״ל היה סגני למו״פ ויד ימיני במשך שנים ארוכות. רבות מההחלטות החשובות ברשות קיבלנו ביחד. כאשר נפטר טרם עת ב-14 ביולי 1982, הוצב ארונו בחצר מכון דוד ושם נפרדנו ממנו. בתקופת כהונתי השנייה כמנכ״ל רפא״ל חשתי היטב בחסרונו של אליעזר.״

חייו האישיים

היה נשוי לסימה, אב לשתי בנות, ניצה ועפרה וסב לאילה, תמר ומוטי במועד פטירתו. נפטר בפתאומיות בשנת 1982 בגיל 57. לאחר פטירתו הוצב ארונו בחצר מכון דוד. בתו ההרה עפרה קראה לבנה אלי (אליעזר) על שמו.

לקריאה נוספת

חוברת הנצחה לזכרו של ד״ר אליעזר גון הכוללת מידע רב על חייו האישיים והמקצועיים.