טיוטה:אליעזר זוסמן סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליעזר זוסמן סופר
Eliezer Zussman-Sofer.jpg
רבה של פאקש
לידה 2 בפברואר 1828
שבט ה'תקפ"ח
ברטיסלבה
פטירה 10 באוקטובר 1902 (בגיל 74)
ט' בתשרי ה'תרס"ג
פאקש
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית

הרב אליעזר זוסמן סופר (שבט ה'תקפ"ח, 2 בפברואר 1828, ברטיסלבה - ט' בתשרי ה'תרס"ג, 10 באוקטובר 1902, פאקש) היה רב וראש ישיבה בפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן מפרשבורג.

למד אצל החת"ם סופר בשנות חייו האחרונות, ולאחר פטירתו למד אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל "כתב סופר" ואצל הרב משה שיק.

נשא את בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה.

בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש (אנ'), שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם.

בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בתרס"ג.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילקוט אליעזר
  • עט סופר
  • דמשק אליעזר
  • המקנה
  • מלאה קטורת

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו:

  • הרב חיים סופר - רבה של פשט ובעל "מחנה חיים".
  • הרב נפתלי סופר - רב ודרשן בטפולטשין, קדלבורג, ראזוביץ' ופטשיניידורף, בעל 'בית נפתלי', 'מטה נפתלי', 'שער נפתלי' ועוד.
  • ר' יעקב שלום.

בניו:

  • הרב ישראל מרדכי אפרים פישל סופר כיהן כרבה של שארוואר, בעל "זיכרון אפרים".
    • נכדו הרב מנחם סופר כיהן כרבה של טרגו מורש, בעל "מנחם משיב".
    • נכדו הרב יצחק צבי סופר כיהן כרבה של טמשוואר.
    • נכדו הרב אברהם יעקב סופר כיהן כרב בטעטה.
  • בנו הרב יוסף לייב סופר כיהן כרבה דל דרטשקע וממלא מקום אביו בפאקש, בעל "ילקוט סופר".
  • הרב שמעון סופר
  • הרב יהודה סופר
  • הרב שמואל בנימין סופר

חתניו:

  • הרב עמרם פישר
  • הרב יצחק יעקב בלום

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף יצחק כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים עמ' .

  • שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' .
  • הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 57 סימן 2646

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]