טיוטה:אלת האביב
 | |
| בימוי | וילפרד ג'קסון |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מוזיקה | לי הרליין |
| אנימטור |
סיי יאנג המילטון לוסק לס קלארק דיק הומר וורד קימבל ארט באביט וולפגנג ריית'רמן |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
| הקרנת בכורה | 3 בנובמבר 1934 |
| משך הקרנה | 8:58 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה |
| סרט קודם | פינגווינים מוזרים |
| סרט הבא | הצב והארנב |
אלת האביב (באנגלית: The Goddess of Spring) הוא סרט הנפשה אמריקאי באורך 9 דקות משנת 1934.[1] הסרט הוא חלק מסדרת הסרטים "סימפוניות טיפשיות". הסרט חדור נושאים אופראיים ולעיתים קרובות מצוטט כמלודרמטי. הפקתו הייתה חשובה לפיתוח העתידי של ההנפשה של שלגיה ושבעת הגמדים של דיסני. כל סרט קודם בסדרה היה פלא טכנולוגי באותה תקופה והמשיך להתקדמות נוספת בתעשיית ההנפשה.
בעוד העלילה של אלת האביב עוקבת אחר המיתוס היווני של פרספונה (המכונה "פרוסרפינה" במיתולוגיה הרומית) והאדס (פלוטו), הדימויים מעוררים יותר את הגיהנום והשטן (או, ליתר דיוק, שלב מסורתי מפיסטופלסי).
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פעם הייתה תקופה לפני הרבה שנים, שבה היו שמחה וצחוקים בכל מקום, כשהפרחים צמחו, הם פרחו כל השנה, והעולם היה נאה לנצח. כי חיה בו עלמה, עדינה כל כך, עד שכל העולם אהב אותה, והחיים היו אז נעימים כל כך, עד שהשמחה הייתה נוכחת תמיד, והעולם נעשה מקסים יותר מדי יום. הפרחים רקדו סביבה, הם יצרו זר והכתירו אותה, אלת האביב הנצחית, אלת האביב הנצחית"
פרוסרפינה, אלת האביב הרומית, חיה בגן יפהפה של אביב נצחי. את פניה מקבלים פרחים רוקדים ואלפים שעומדים ליד כס המלכות שלה ומגנים עליה כשפלוטו, אלוהי השאול, בא לקחת אותה משם. הוא מתכנן להפוך אותה למלכה שלו בעולם התחתון, שם היא מוכתרת על ידיו ומתקבלת בברכה על ידי מקהלה. בינתיים, מעל פני הקרקע, היצורים סובלים מחורף קשה ומתאבלים על היעדרותה של האלה שלהם.
בעולם התחתון, אלת האביב בוכה. פלוטו מגלה דאגה לאומללותה, ומציע כל דבר כדי לשמח אותה; הם מגיעים להסכמה שהיא תבלה שישה חודשים מעל הקרקע ושישה מתחת לקרקע, וכתוצאה מכך [[עונות השנה |ארבע העונות]]. וכתוצאה מכך מותר לה לחזור לעולמה, להפשיר את השלג ולסיים את החורף.
חשיבות ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הסרט הופק, הוא היה אבן דרך חשובה בקידום ההנפשה. התפתחות הדמויות האנושיות ב"אלת האביב", באופן ספציפי, תוביל להנפשה בסופו של דבר של שלגיה ושבעת הגמדים. בעוד שצוות ההנפשה של דיסני היה בקיא בהנפשה של בעלי חיים, הניסיון שלהם בעיצוב בני אדם לא היה מפותח מאוד. אלת האביב הייתה בין המחרוזת הראשונה של סרטים קצרים שבהם השתמשו בדמויות אנושיות. זה סיפק ניסיון נחוץ לסרט הקולנוע הגדול שדיסני עיצב.
לפי היסטוריונים המומחים בקולנוע, נראה כי רמת מיומנות ההנפשה בין אלת האביב ושלגיה לשבעת הגמדים יש פער של עשרים שנה בין השניים; יחסית, הפער היה רק שלוש שנים. ההתפתחות בטווח הזמן הזה הייתה מונומנטלית והיא באה לידי ביטוי בסרט הקולנוע הגדול. למרות שסרטים מצוירים באורך תחילה התעלמו מלכתחילה, התקדמות ההנפשה שיוחסה לאלת האביב, כפי שהוצגו בשלגיה ושבעת הגמדים, הביאו את הסרט העלילתי לראש הרשימה כסרט הקול המרוויח ביותר באותה תקופה.
יש כמה ביקורות שליליות על היבטים מסוימים של אלת האביב - כמו "זרועות הגומי" של האלה והמלודרמה של הסרט בסך הכל. הנטיות האופראיות והדרמטיזציה המוגזמת שלה, אף שהן זוכות לביקורת, הן גם נקודות הערצה מצד הצופים. כמו כן, יש לציין כי השימוש בצללים, במיוחד בסצנות "העולם התחתון", הם תוספות פנומנליות לרצף.
רשימת האנימטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנימטורים בצוות של "אלת האביב" של דיסני היו חיוניים לקידום ההנפשה, שכן אלת האביב הופקה כ"תרגול" עבור שלגיה ושבעת הגמדים. כמה אנימטורים שעבדו על הסרט הקצר עבדו מאוחר יותר על הסרט הגדול.
- סיי יאנג
- המילטון לוסק
- לאונרד סברינג
- קלייד ג'רונימי
- לס קלארק
- דיק הומר
- ארט באביט
- אוגו ד'אורסי
- וולפגנג ריית'רמן
- פרנסי דה טרמדואן
- לואי שמיט
רשימה של עובדים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במאי וילפרד ג'קסון
- יוצר הסיפור ביל קוטרל
- מלחין המוזיקה לי הרליין
- מדבב קני באקר
- מדבב תאודור ויליאמס
- מדבבת ג'סיקה דרגונייט
- מעצב דמויות אלברט הורטר
מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסני הוציאה מספר אוספים של סרטים קצרים של סימפוניות טיפשיות ב-VHS, DVD ולייזרדיסק. בארצות הברית, אלת האביב הופיעה בקלטת "קלאסיקות מצוירות: סדרה ראשונה: כרך 13: משלים דמיוניים".
הוא הופיע גם בגרסאות DVD של "זה עולם קטן של כיף - כרך 4", "שלגיה ושבעת הגמדים מהדורת פלטינום", ו"אוצרות וולט דיסני: עוד סימפוניות טיפשיות, כרך ב'".[1]
ביפן, אלת האביב הופיעה בלייזרדיסק ב"עוד סימפוניות טיפשיות, 50 השנים המטורפות של דונלד דאק", "הולכים לקווקרים" ו"אגדות מפחידות". בגרמניה, צרפת ואיטליה, הסרט הקצר שוחרר ב-VHS ב"מוזיקאים משוגעים, סימפוניות טיפשיות כרך 1" וב"סימפוניות טיפשיות כרך 2", בהתאמה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "The Goddess of Spring (Disney, 1934)." (1934) - The Internet Animation Database. The IAD, n.d. Web. 01 Feb. 2017.
- "The Serious History of Silly Symphonies." Oh My Disney. Insider, 20 May 2016. Web. 01 Feb. 2017.
- Davis, Amy M., & Eastleigh, U.K. : Bloomington, IN: John Libbey Pub. ; Distributed in North America by Indiana University Press (2006). Good Girls and Wicked Witches: Women in Disney's Feature Animation.
- "Silly Symphonies." Silly Symphonies - The Encyclopedia of Disney Animated Shorts. N.p., n.d. Web. 01 Feb. 2017.
- "The Goddess of Spring." Disney Wiki. N.p., n.d. Web. 01 Feb. 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Merritt, Russell; Kaufman, J. B. (2016). Walt Disney's Silly Symphonies: A Companion to the Classic Cartoon Series (2nd ed.). Glendale, CA: Disney Editions. pp. 152–153. ISBN 978-1-4847-5132-9.