טיוטה:אמון הציבור

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
    מתוך תעמולת בחירות אמריקאית: "משרה ציבורית היא חלק מאמון הציבור"

    אמון הציבור הוא מידת האמון שממשל רוכש מצד הציבור והחברה שעליהם הוא מופקד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית. את מידת אמונו, ציבור האזרחים יכול לבטא בבחירות, מכוח עקרון שלטון העם.

    מידת אמון הציבור בממשל עלולה להיפגע מרמת שירות ציבורי ירודה, שאינה שומרת על זכויותיו או מספקת את צרכיו. עבירות שחיתות של שוחד או הפרת אמונים מצד עובדי ציבור, פוגעות אף הן בתמיכת החברה בממשל, בממסד,[1] וביציבות הסדר החברתי.[2]

    בהשאלה, המונח משמש גם לתיאור האמון שציבור רוחש לגופים אחרים, כגון הממסד המדעי,[3] הרפואי,[4] אמצעי התקשורת[5] ובמערכת הפוליטית.[6]

    היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בישראל התרחשה פגיעה באמון הציבור בעקבות מגפת הקורונה והמשבר הפוליטי.[7][8]

    בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בארצות הברית, המונח "אמון הציבור" מתייחס לכל רכוש ציבורי. תחילה, נעשה במושג זה שימוש במהלך יצירת הממשלה, כדי להתייחס לפוליטיקאים המשיגים את כוחם באמצעות בחירות. על פי חוקת ארצות הברית, חברי הקונגרס, וכן נשיא ארצות הברית נבחרו מטעם אמונו של הציבור. על פי החוקה הראשונה שנוסחה על ידי אחת ממדינות ארצות הברית, היא חוקת מרילנד, כל האנשים שנבחרו לכהן מטעם מוסדות ציבוריים מוכרחים ליהנות מאמון הציבור.

    בפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בפיליפינים, ”בגידה באמון הציבור“ היא אחת משש העבירות שעליהן ניתן להדיח עובד ציבור, לפי סקציה 2 בסעיף XI של חוקת הפיליפינים של 1987.[9] עם זאת, המונח אינו מוגדר היטב; בדיקה של הרשומות של הוועדה החוקתית של 1986 הראתה שהמנסחים לא יכלו למצוא דרך טובה יותר להעריך את גבולות הבגידה באמון הציבור מאשר לרמוז לדוגמאות חיוביות ושליליות של שניהם, מבלי להגיע לההגדרה הברורה שלהם או אפילו קווי מתאר לכך. במשפט פרנסיסקו ג'וניור נגד נאגמאמלאסאקיט נה מגה מאנאנאנגול נג מגה מנגאגאוונג פיליפינו בע"מ, קבע בית המשפט העליון של הפיליפינים כי הבקשה להגדיר ”בגידה באמון הציבור“ היא שאלה פוליטית לא-חוקית שהיא מעבר לתחום סמכותו השיפוטית לפי החוקה.[10]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ Nissim Cohen, ניסים כהן, מבוא למינהל וניהול ציבורי, האוניברסיטה הפתוחה, 2017, ISBN 978-965-06-1526-0. (בiw)
    2. ^ ע״פ 884/80 מדינת ישראל נ׳ גרוסמן
      הצעת חוק העונשין (תיקון - הפרת אמונים), התשע"ה–2015, www.nevo.co.il
    3. ^ Warren S. Warren, Earning the public’s trust, Science Advances 8, 2022-03-11, עמ' eabo6347 doi: 10.1126/sciadv.abo6347
    4. ^ M W Calnan, Public trust in health care: the system or the doctor?, Quality and Safety in Health Care 13, 2004-04-01, עמ' 92–97 doi: 10.1136/qshc.2003.009001
    5. ^ מכון חיים הרצוג לתקשרת, חברה ופוליטיקה, מדד אמון הציבור בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה, [תשס"ג] 2003
    6. ^ Karniel, Yuval./ יובל קרניאל, עמית לביא-דינור, משבר אמון: השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה, עריכה: המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כותר, תל אביב: רסלינג, 2022, הסדרה לתקשורת. (בעברית)
    7. ^ Shai Farber, Shir Golan, מלחמה בשתי חזיתות: על ממשלת מעבר וסמכויותיה במשבר הקורונה A War on Two Fronts: on the Government Power in the Corona Epidemic, 2021-04-25
    8. ^ דני זקן, ‏מהנשיא ועד בתי המשפט: אמון הציבור במוסדות המדינה נשחק גם ב־2020, באתר גלובס, 11 בינואר 2021
    9. ^ חוקת הפיליפינים של 1987 באתר ויקיטקסט (באנגלית)
    10. ^ Francisco, Jr. v. Nagmamalasakit na mga Manananggol ng mga Manggagawang Pilipino, Inc., [1] (בית המשפט העליון של הפיליפינים 2003).

    קטגוריה:הספרה הציבורית קטגוריה:ממשלה