טיוטה:אנטי-ערביות
אנטי-ערביות הוא שיח אנטי ערבי המתאר תהליך של דה-לגיטימציה או דמוניזציה של ערבים, כולל המיעוט הערבי בישראל, בעיקר, אבל גם ישראלים מארצות ערב והאסלם בשיח הציוני ובהוויה הישראלית המודרנית.
ציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחום גוטמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1929 פרסם נחום גוטמן קריקטורות בהן האשים את הבריטים באי-התערבות במהלך מהומות 1929. בין השאר צייר קריקטורה ובה מופיעות דמויות ערביות לצד הנואם (המתואר כ"מסית"), ובכותרת נאמר: "בעד כל יהודי הרוג-עשר סגריות "מברוק". השלטונות הבריטיים החרימו את כל החוברות שנמצאו, אבל מהודרות חדשות נדפסו בשנות השלושים בוארשה, בעברית, יידיש ואנגלית.[1]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיח ביקורתי פנים יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשאני אמרתי שאני יהודי-ערבי לפני שנים בהתחלה קפצו.
סמי שלום שטרית התייחס למה שהוא מכנה אנטי-ערביות בשיח שקיימו חיים נחמן ביאליק ובני דורו, שבדברם על יהודים ספרדים ביקשו להפרידם מערביותם, שנתפסה, כך העריך, מאיימת.[2] כך הפכה קריאת שמות רחובות על שמו של ביאליק (ואחרים) בבחינת דגל אדום עבור פעילים חברתיים, שמחו על מחיקתה של הזהות היהודית הספרדית והמזרחית מהנרטיב הציוני. ב-2015 החליפו אקטיביסטים מזרחים שמות רחובות בתל אביב, ורחוב ביאליק, לפחות למשך רגע קצר, הפך "רחוב ויקי שירן."
המושג "Arabische Yidden" היה בשימוש בפיהם של יהודים מזרח אירופאים, במשמעות של גנאי, לסימונם של מהגרים יהודים מארצות ערב והאסלאם שהתיישבו בניו יורק, בקהילות נפרדות, החל משלהי המאה ה-19. חיון מסעוד תיאר בספרו האוטוביוגרפי "כשהיינו ערבים" את אכזבתו של סבו שהגיע לניו יורק בשנות ה-50, כאשר התבררה לו עוצמת העוינות מצידם ועל כך שנאלץ להתפלל ללא מניין. לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001 קהילה זו סומנה כחשודה גם על ידי רשויות הביטחון בארצות הברית.[3]
זה היה העשור שבו נעשה המעבר מ'אני ערבי יהודי' כאופציה פוליטית שמאלנית רדיקלית אנטי ציונית, שנועדה לערער וליצור אופציה של סולידריות ומאבק משותף - למצב שבו אתה יכול להיות יהודי ערבי ולהיות גאה בזה, וליצור בערבית ולהיות ימני. התקווה שאם נחזור למוזיקה הערבית ולשפה הערבית ונקבל את הערביות שלנו זה יקרב בין העמים היא תקווה שנכזבה, וזה מראה את המוגבלות הגדולה של שיח ושל תרבות במובן של שינוי חברתי משמעותי.
— ד"ר יאלי השש, ראש התוכנית למגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל אמרה ”שיקולים פוליטיים בהרכבת קואליציה והקמפיין הנלווה להם הם חלק לגיטימי בפוליטיקה בישראל, ואולם אסור שאלה יכללו שימוש בסטיגמות או דמוניזציה של המיעוט הערבי. אלה פסולים מוסרית ואנו קוראים לכלל הפוליטיקאים בישראל לנקוט לשון זהירה. אין מקום לשיח שכזה בכנסת.”[4]
במאמר משנת 2013 ייחס משה ארנס קשר בין שנאת ערבים לבין תופעות רבות בחברה ובפוליטיקה בישראל: "בחברה הישראלית קיימת עוינות רבה כלפי ערבים. חלק ממנה אפשר להבין על רקע הסכסוך רב-השנים בין יהודים לערבים, אבל הסבר זה אינו יכול להוות צידוק כאשר אותה עוינות מכוונת ללא הבחנה כלפי האזרחים הערבים בישראל. ואין לטעות: עוינות זו איננה נחלתם הבלעדית של הוונדליסטים הצעירים, יש לה מקורות נוספים בחברה הישראלית, שמן הסתם מהווים בית גידול לפשעים הללו." בין השאר ארנס רומז שגם אידאולוגיה של "פתרון שתי המדינות" מעודדת, לדעתו, עוינות זו.
במאמר מיוני 2015 באתר "העוקץ" נטען שארגוני שמאל בישראל נגועים בשנאת ערבים לא פחות מארגוני ימין, ושחלק ממטרתן של תכניות שלום היא הפרדה בין ערבים ליהודים: "הימין שונא ערבים - אבל חלק גדול מהשמאל הציוני-האשכנזי פשוט נגעל מהם."
במאמר של ד"ר מרדכי ניסן הוא דוחה האשמות לפיהן שנאת ערבים היא גזענות: "היהודים רחוקים נפשית מלהיות גזענים כמרחק האור מן החושך. עקרון-יסוד תורני של חסד פועם בלִבם של יהודים כטבע ראשון." ניסן מעיר שמה שנראה כלפי חוץ כגזענות או שנאת ערבים היא בעצם שמירה על זהות לאומית ותרבותית: "אמנם, אין להתעלם מכך שבין היהודים והערבים בישראל ישנם פערי זהות, הזדהות וחזון גדולים למדי. שני הצדדים מחזיקים בתרבות שונה. ברגע שערבים ייכנסו כדיירים וכבעלי בתים לשכונה של יהודים, השינוי יורגש מיד. הרעש והמוסיקה, המסגדים וקריאות המואזין, דרכי הבילוי, המסיבות והחגים יגרמו לאי-נוחות אצל היהודים. לכן, דרישת היהודים לשמור על צביון הסביבה לא מפיחה ריח של גזענות כי אם צורך קהילתי וזכות להרגיש "בבית" במדינתם ובשכונותיהם."
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מאורעות ארץ ישראל -קריקטורות אנטי ערביות מאוירות בידי נחום גוטמן, ת"א תרפ"ט [1929 מהדורה ראשונה ונדירה של החוברת שהוחרמה], באתר ווינרס מכירות פומביות
- ^ Sami Shalom Chetrit, Revisiting Bialik: A Radical Mizrahi Reading of the Jewish National Poet, Comparative Literature 62, 2010-01-01, עמ' 1–21 doi: 10.1215/00104124-2009-029
- ^ Key Terms And Concepts For Understanding U.S. Islamophobia – Jews Against Anti-Muslim Racism (באנגלית אמריקאית)
- ^ "שיח אנטי-ערבי המשקף מגמה מטרידה", באתר ערוץ 7