טיוטה:אקספרייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

XPRIZE הוא ארגון ללא מטרות רווח, אשר מארגן תחרותיות ציבוריות כדי לעודד פיתוחים טכנולוגיים לטובת האנושות. חברי הנאמנים של הארגון כוללים בין היתר את ג'יימס קמרון, לארי פייג', אריאנה האפינגטון וראטן טאטה. מטרת הארגון הוא להוביל "פריצות דרך מהפכניות לטובת האנושות" באמצעות תחרויות יוקרתיות במגוון נושאים. התחרויות נערכות בחסות חברות עולמיות ותכליתן לעודד יחידים, חברות וארגונים לפתח רעיונות וטכנולוגיות חדשניות כדי לפתור אתגרים עולמיים ולקדם פיתוח ושגשוג אנושיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לתחרות הXPRIZE הראשונה הגיע מפרס אורטיג שהציע, בשנת 1919, 25,000$ לטייס או טייסת שיצליחו לטוס ללא עצירה מהעיר ניו-יורק לפריז. הזוכה, צ'ארלס לינדברג, הצליח בסופו של דבר לממש את היעד ב-1927 אחרי שגבר על תשע קבוצות שהוציאו מכיסם סכום כולל של 400,000$. ב-1996, היזם פיטר דיאמנדיס הציע פרס של 10 מיליון דולר לצוות שיצליח לבנות ולהטיס חללית עבור שלושה נוסעים שתמריא לגובה 100 ק"מ ותשחזר את ההישג בתוך שבועיים. התחרות, שבהמשך כונתה Ansari XPRIZE for Suborbital Spaceflight, דרבנה 26 קבוצות משבע מדינות להשקיע יותר מ-100 מיליון דולר בניסיון לצלוח את האתגר. ב-4 באוקטובר 2004 זכתה בפרס חברת Mojave Aerospace Ventures אשר שיגרה בהצלחה את רכב החלל שלה, SpaceShipOne.

עקרונות משותפים לתחרויות XPRIZE[עריכת קוד מקור | עריכה]

XPRIZE מעניקה פרסים כספיים במטרה לעודד שלושה יעדים מרכזיים: - עידוד גורמים שחיצוניים לתחום להשקיע משאבים לפיתוח גישות חדשות לפתרון בעיות מורכבות . - להשיג תוצאות ממשיות ומשמעותיות. כל התחרויות מציבות יעדים מדידים שנועדו לקדם אימוץ של הפתרונות הזוכים. - לעודד שיתוף פעולה חוצה גבולות וחוצה דיסציפלינות בהשקעת מאמצים ותקציבים בינלאומיים על מנת לפתור בעיות כלל-אנושיות מורכבות. בדומה לפרסים בינלאומיים אחרים (דוגמת פרס נובל), פרסי XPRIZE ניתנים ליחידים ולקבוצות התורמים לקידום גישות חדשניות במדע, רפואה וטכנולוגיה. אולם בשונה מאלה, פרסי XPRIZE מוענקים לראשונים אשר מצליחים לממש יעדים מסוימים ולא על סמך הצטיינות או הישגים מצטברים לאורך השנים.

משתתפים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציגה הישראלית הראשונה באקספרייז הייתה עמותת SpaceIl שהתמודדה בתחרות Google Lunar X PRIZE במסגרתו העלתה הקבוצה לגמר שהסתיים ללא זוכים מכיוון שאף אחת מהקבוצות לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. למרות זאת, המשיכה העמותה בפיתוח הגשושית, ובסופו של דבר שיגרה עמותה את הגשושית בראשית לירח באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019. הגשושית התרסקה על הירח ביום ז' בניסן ה'תשע"ט, 11 באפריל 2019, לאחר שהמנוע המרכזי לא השלים את הבלימה לפני הנחיתה. עם זאת, החללית הייתה לחללית הפרטית הראשונה שהגיעה לירח וישראל הפכה למדינה השביעית שכלי מעשה ידיה הגיע אל פני השטח של הירח, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, יפן, האיחוד האירופי, סין והודו.

ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר לצוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.

הזוכה הראשונה והיחידה עד כה בתחרות של אקספרייז היא חברת זזאפפמלריה (ZzappMalaria) אשר זכתה ביוני 2021 בפרס הראשון על סך 3 מיליון דולר בתחרות IBM Watson AI for Good[1].

  1. ^ GRAND PRIZE WINNER ANNOUNCED IN $5M IBM WATSON AI XPRIZE COM, XPRIZE (באנגלית)