טיוטה:בג"ץ בונדרנקו (בג"ץ 625-18)

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    בג"ץ בונדרנקו ( בשמו המלא: בג"ץ 625-18) הינו פסק דין של בית המשפט העליון בשיבתו כבית הדין הגבוה לצדק משנת 2018 אשר ניתן על ידי השופטים מני מזוז, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז. פסק דין דן בהרחבה בזכויות נפגעי העבירה ונכנס לרשימה של 20 פסקי דין המרכזיים בתחום המשפט הציבורי של בית המשפט העליון לשנת 2018 על פי דף מידע שפורסם על ידי דובר של בית המשפט העליון ב-05.09.2018. (ראי/ה קישור חיצוני 1).

    פסק דין דן בבקשת משפחת בונדרנקו לבטל את ההחלטה של פרקליטות מחוז המרכז ולבטל את הסדר הטיעון עם הנהג רם ווייס אשר ב-28.02.2014 בעת תאונת הדרכים גרם למותו של ד"ר וולדימיר בונדרנקו, רופא אשר היה בדרכו אל המטופל. (ראי/ה קישור חיצוני 2).

    האירועים שהובילו לעתירה לבג"ץ

    בגין התאונה נפתח תיק פלילי בחשד לגרימת מוות ברשלנות. מספר חודשים לאחר פתיחת התיק הנהג הפוגע, רם ווייס, אשר שכר את שירותיה של עו"ד רות עזריאלנט, לשעבר פרקליטה בפרקליטות מחוז המרכז, הגיש חוות דעת רפואיות מאת מומחים שונים אותם השיג באופן פרטי (ראה קישור חיצוני 3). ביניהם חוו"ד של ד"ר אילן בלט, נוירולוג המשמש כיועץ של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. חוות דעת שהגיש הנהג דיברו על אירועים נוירולוגים, קרדיאליים או הקשורים לשיווי משקל אשר התרחשו עמו בעת התאונה, כאשר לא היו סימנים לאירועים הללו לפני או אחרי התאונה.

    במהלך שנת 2014 פרקליטות מחוז המרכז לא הגישה חוות דעת רפואית כנגד חוות הדעת שהגיש הנאשם רם ווייס והחלה לנהל עמו הליך של גישור פלילי, בו הוצע לצדדים על ידי שופט בית משפט השלום לתעבורה מרכז בפתח-תיקווה הסדר אשר כלל מאסר על תנאי ופסילה של רישיון הנהיגה בפועל למשך 5 שנים. רם ווייס התנגד לתקופת הפסילה הממושכת מבחינתו. בשלב זה משפחתו של ד"ר וולדימיר בונדרנקו ז"ל הגישה תלונות על התנהלות הפרקליטות ופגיעה בזכויות נפגעי העבירה לקבלת המידע אודות ההליך המתנהל כנגד החשוד אל פרקליט המדינה, וועדה לביקורת המדינה בכנסת ואחרים.

    ב-2015 רם וויס הגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב הליכים משמעותה הפסקת הליכים פליליים כנגדו. משפחתו של ד"ר וולדימיר בונדרנקו המנוח התבקשה על ידי פרקליטות מחוז המרכז לבטא את דעתה בנוגע לעיכוב ההליכים. זאת בהעדר כל מידע אודות הנימוקים לבקשה לעיכוב הליכים אשר לא נמסר על ידי הפרקליטות למשפחה. המשפחה פנתה אל מרכז "נגה" לזכויות נפגעי העבירה אשר פעל בין השנים 2011-2018) למימוש זכויות נפגעי עבירות המתה, אלימות ומין חמורות. לבסוף, בקשתו של רם ווייס לעיכוב הליכים נדחתה.(ראי/ה קישור חיצוני 4).

    ב-2016 הגישה פרקליטות מחוז המרכז לבית המשפט חוות דעת רפואיות שנכתבו על ידי המומחים מטעם תביעה אשר שללו מכל וכל את ממצאי חוות הדעת הרפואיות אותן הגיש הנאשם. הרופאים מטעם התביעה נחקרו בבית המשפט והביעו את חוות דעתם הנחרצת על החוות הדעת אותן הגיש רם ווייס.

    עם תחילת הדיון הראשון של שלב ההוכחות ב-2017 בבית המשפט הציג הפרקליט המלווה את התמונות שנאספו באותה השנה מחשבון הפייסבוק של הנאשם, בהן נראה רם ווייס עוסק בצלילה תת-ימית. עניין העיסוק בצלילה סתר את טענות הנאשם בדבר היותו סובל מאירוע קרדיאלי או נוירולוגי או קשור לשיווי משקל ברגע התאונה. (פרוטוקול דיון בבית המשפט). בהמשך, כאשר נחקר על נסיבות בהן ביצע בדיקות רפואיות לצורך הגשת חוות דעת פרטיות על אירועים רפואיים אשר גרמו, לכאורה, לאי מסוגלות פתאומית בעת התאונה, הודה רם ווייס כי עיוות את דיווחיו לרופאים לצורך קבלת החזר ההוצאות מקופת החולים על הבדיקות ובנוסף לא דיווח לחברות הביטוח על אירועים רפואיים מהם סבל, לכאורה.

    בסוף שנת 2017, בעת שההליך המשפטי היה מתקרב אל שלבו הסופי, החליטה פרקליטת מחוז המרכז רונית עמיאל לערוך הסדר טיעון עם הנאשם, זאת בחודש האחרון לכהונתה כפרקליטת המחוז. משפחתו של ד"ר וולדימיר בונדרנקו ז"ל התבקשה תוך 24 שעות להביע את עמדתה בנוגע להסדר המוצע שכלל: חודשיים של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, 7 שנות פסילה בניכוי התקופה בה התנהלו ההליכים, קנס ופצוי למשפחה. בני משפחת המנוח התנגדו להסדר המוצע והביאו בפני פרקליטת המחוז את מורת רוחם לנוכח העובדה, כי ההסדר מקל עם הנאשם בצורה בלתי סבירה ולא ניתנת להסבר המניח את הדעת. בנוסף, טענו בני המשפחה, כי פרקליטת המחוז עורכת את ההסדר בימים האחרונים לכהונתה וללא שיתוף בהחלטה של פרקליטת המחוז הנכנסת, מה שפוטר את רונית עמיאל למעשה מנשיאה באחריות על ההחלטה השנויה במחלוקת. בהמשך, טענו בני המשפחה, כי תנאי ההסדר סותרים את הבטחת פרקליט המדינה לבג"ץ בעת הדיון בבג"ץ גרינשפן (בג"ץ 681-12) ב-2012, על פיו התביעה תתעקש על מאסר בפועל לכל מי שהורשע בגרימת חבלה חמורה. לדעת בני המשפחה, עריכת ההסדר פגע בעקרון השוויון בפני החוק וביכולת של רשויות החוק להגן על הערך המוגן העליון במשפט הישראלי- ערך קדושת חיי אדם (ראי/ה קישור חיצוני 5). טענות אלו נדחו על ידי פרקליטת המחוז המרכז עו"ד רות עמיאל אשר החליטה לאמץ את ההסדר עם רם ווייס.

    הדיון בבג"ץ

    ב-21.01.2018 הגישו בני משפחתו של ד"ר וולדימיר בונדרנקו ז"ל עתירה לבג"ץ כנגד החלטת פרקליטות מחוז המרכז לערוך הסדר טיעון עם רם ווייס. במקביל המשפחה ביקשה ממחלקת חופש המידע במשרד המשפטים לחשוף את טיב הקשרים בין פרקליטת מחוז המרכז דאזעו"ד רונית עמיאל ועו"ד רות עזריאלנט אשר ייצגה את רם ווייס ואת פרטי הדיון בבקשתו של רם וייס לעריכת הסדר הטיעון. בקשתה של המשפחה נותרה ללא מענה. בקשתה של המשפחה להוצאת צו ביניים המונע מפרקליטות להמשיך בקידום ההסדר נדחתה. התביעה וההגנה בתיק החליטו בהסכמת הצדדים להמתין עד להכרעתו של בג"ץ בסוגיה. ב-16.05.2018 התקיים הדיון בבג"ץ במהלכו טענה הפרקליטות כי המניע העיקרי להסדר הטיעון היה הבסיס הראייתי החלש. נציג המשפחה טען, כי ההסדר הוא בלתי סביר ובלתי מידתי, מסכן את שלום הציבור הנוסעים בכבישים, פוגע אנושות ביכולתה של הפרקליטות להגן על שלום הציבור, ורומס את עיקרון השוויון של החשודים בפני החוק.

    פסק דין של בג"ץ

    בפסק הדין מ-05.07.2018 הרכב של שלושה שופטים דחה את העתירה על פי דעת הרוב, כאשר השופטים מני מזוז ועוזי פוגלמן דחו את העתירה והשופטת דפנה ברק-ארז הייתה סבורה, כי יש לקבל אותה. רוב השופטים הגיעו למסקנה, כי אין ביכולתו של בג"ץ להתערב בשיקול דעת רחב הניתן לתביעה, הגם שבית המשפט שידון בהסדר הטיעון ובמרכיביו לא ייתן את ידו להסדר אשר לא מגן על האינטרס הציבורי (ראי/ה קישור חיצוני 6).

    החלטת בית משפט השלום לתעבורה מרכז בעניין הסדר הטיעון

    ב-19.11.2018 ניתן גזר דין בבית המשפט לתעבורה מרכז בעניינו של רם ווייס על ידי השופט טל פרי. השופט אימץ את הסדר הטיעון, למעט המרכיב של פסילת הרישיון בפועל. השופט ציין את דיווחיו של הנאשם לרופאים אשר לעיתים לקו בחסר ולעיתים לא היו מדויקים. לאחר שהכריז השופט טל פרי על מחויבותו של בית המשפט למלחמה בנגע תאונות הדרכים ומחויבותו להגנה על שלום הציבור, הוא פסל את רם וייס מהחזקת רישיון הנהיגה לצמיתות (ראי/ה קישור חיצוני7).

    השלכות של פסק הדין הניתן על ידי בית המשפט העליון

    ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

    לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

    קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. בג"ץ בונדרנקו ברשימת פסקי דין המשמעותיים של בית המשפט העליון ב-2018. אתר בית המשפט העליון.

    https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokeman_messeges__5918/he/סיכום%20פסיקת%20בית%20המשפט%20העליון%20התשעח.pdf
    

    2. פסק דין בבג"ץ בונדרנקו באתר בית המשפט העליון.

    https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2018&CaseNumber=625&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null
    

    3. אתר אינטרנט של משרד עו"ד רות עזריאלנט.

    https://rut.co.il/

    4. כתבה בעיתון "מעריב" מ- 13.01.2016

    https://www.maariv.co.il/news/law/Article-521667

    5. פסק דין בבג"ץ 681-12 בג"ץ גרינשפן.

    https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2012&CaseNumber=681&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null

    6. פסק דין בבג"ץ בונדרנקו באתר של בית המשפט העליון.

    https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2018&CaseNumber=625&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null

    7. כתבה של תכנית "בחצי היום עם אסתי פרז ברשת ב' מ-28.11.2018

    https://omny.fm/shows/half-day/28-11-2018?t=78m18s

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]