טיוטה:הגישה המוטיבציונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגישה המוטיבציונית או הראיון המוטיבציוני (באנגלית Motivational Interview או MI) היא גישה במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי, שנעשה בה שימוש נרחב בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות, הנמצאות בתהליכי שינוי: אנשים עם בעיות התמכרות שונות, אנשים בשיקום פסיכיאטרי, אנשים המבקשים לעשות שינויים הקשורים לאורח חייהם (לדוגמה דיאטה, גמילה מעישון, וכדומה). במרכז הגישה ישנו תהליך חקירה שיטתי ואמפתי של עמדת האדם כלפי אפשרות השינוי. המטפל והפונה מזהים יחד מה דרוש כדי להתקדם בתהליך השינוי אל עבר השגתו ושימורו. זוהי גישה מונחית וממוקדת אדם, שייחודה הוא פחות בטכניקות בהן היא עושה שימוש (שאת חלקן ניתן למצוא גם בשיטות טיפול נפשי אחרות), ויותר ברוחה כסגנון מנחה ליחסים אישיים.[1] את הראיון המוטיבציוני ניתן לשלב במסגרת טיפולים מסוגים אחרים כמו CBT ו[2][3], תרפיה ממוקדת פתרונות[4], טיפול נראטיבי[5] וכדומה, או ליישם אותו כטיפול בפני עצמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה המוטיבציונית פותחה בחלקה על ידי הפסיכולוגים הקליניים ויליאם מילר וסטיבן רולניק, ובהמשך על ידי מטפלים וחוקרים שיצרו התאמות של הגישה לעבודה עם קהלים ספציפיים ומגוונים יותר ויותר. ויליאם מילר היה הראשון שתאר את הבסיס לגישה במאמר שלו מ 1983 בכתב העת Behavioral Psychology (פסיכולוגיה התנהגותית), כשתאר אמצעים טיפוליים בהם השתמש כדי לסיוע לאנשים המכורים לאלכוהול. ב 1991 פרסמו מילר ורולניק עקרונות אלה בפירוט רב יותר, תחילה במאמר ובהמשך וכך בספר "הגישה המוטיבציונית - הגברת המוטיבציה לשינוי" שתורגם לשפות שונות בהן גם עברית. החל משנות התשעים ואילך פורסמו ספרים ומאמרים שהציעו התאמות של הגישה לקהלים מגוונים: אנשים המעוניינים לערוך שינוי באורח החיים שלהם, אנשים החיים עם מחלות כמו סוכרת [6], עבריינים[7], וכדומה. כמו כן התפתחו התאמות של הגישה המוטיבציונית לא רק להתערבות פרטנית אלא גם לפסיכותרפיה קבוצתית[8].

בסיס תאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס ערכי - הפסיכותרפיה ההומאניסטית של קארל רוג'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הערכי לראיון המוטיבציוני הוא הטיפול ממוקד אדם (Person Centered Treatment), של הפסיכולוג האמריקני קארל רוג'רס. לבסיס הערכי הזה יש בגישה המוטיבציונית כמה משמעויות[9]:

  • הפונה הוא המומחה לבעייתו והוא זה שימצא את הדרך האישית שלו לעשות שינוי. המטפל יכול לכוון, לעודד ולתמוך, אך לא לעשות את השינוי במקום הפונה.הטכניקות בהן נעשה שימוש בראיון המוטיבציוני לקוחות מעולם המושגים של הטיפול ההומאניסטי של רוג'רס: שימוש בשיקופים, חיזוקים, סיכומים ואמצעים אמפתיים אחרים כדי לייצר שפת שינוי אצל הפונה.
  • המטפל נדרש להיות לא שיפוטי וכן נדרש להשתמש בגישה לא מתעמתת בשיח שלו עם הפונה.
  • מוכנות לשינוי אינה תכונת אישיות. היא פונקציה של קשר בינאישי הנוצר בתהליך הטיפול.
  • מטרת הגישה המוטיבציונית אינה ליצור מוטיבציה יש מאין, אלא לחזק מוטיבציה באשר היא קיימת.
  • התהליך כולו שייך לפונה בלבד והוא זה שמוביל את תהליך השינוי, לא המטפל. לכן אין זה תפקידו של המטפל לפתור בעיות, לקבל החלטות או לשכנע.
  • הראיון המוטיבציוני הוא גישה מנחה בכך שהוא עוזר לאדם לברר את עמדתו כלפי השינוי ומאפשר לו לחקור עמדה זו.

תיאוריית ההגדרה העצמית (Self Derermunation theory) של ריאן ודצ'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תאוריית ההגדרה העצמית

דיסונאנס קוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסוננס קוגניטיבי

ההנחה של מילר ורולניק היא ששפה מיצרת מציאות ולכן חקירה, מחשבה ודיבור של הפונה על השינוי הרצוי יביא בסופו של דבר למעבר להחלטה ולפעולה. זאת מפני שהפונה ישאף ליישב את הדיסוננס הקוגניטיבי, כפי שמצא פסטינגר במחקריו. זאת בתנאי שהמוטיבציה לשינוי היא מוטיבציה פנימית, כלומר היא אינה מגיעה רק ממקור חיצוני לאדם. מטרת החקירה הפנימית שמציעה הגישה המוטיבציונית היא לעורר באדם חוויה של אי התאמה (Discrepency) בין מחשבות או עמדות ובין אסטרטגיית פעולה נוכחית (טרם השינוי).

מעגל השינוי של פרוצ'סקה ודקלמנטה[10][עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס פרוצ'סקה וקארלו דקלמנטה, פסיכולוגים וחוקרים אמריקאים, ניסו לענות על השאלה מה מניע אדם לערוך שינויים באורח חייו. תיארו את עמדת האדם כלפי שינוי קונקרטי שהוא עתיד לעבור בחייו באמצעות התרשים הבא:

מעגל השינוי של ג'יימס פרוצ'סקה וקרלו דקלמנטה

שלבי השינוי כפי שתארו אותם פרוצ'סקה ודקלמנטה מבטאים מוטיבציה פנימית של האדם כלפי שינוי קונקרטי כלשהו בחייו. המוטיבציה הפנימית יכולה להיות מחוזקת על ידי גורמים בסביבת האדם בשינוי

קדם הרהור (Pre-Contemplation): בשלב זה הצורך בשינוי אינו קיים אצל האדם. עם זאת ייתכן שבשלב זה תהיה דרישה חיצונית לשינוי (בני משפחה).

הרהור: (Contemplation): בשלב זה מתעוררת מוטיבציה לשינוי ומתקיים תהליך קוגניטיבי ורגשי של התלבטות ושקילת אפשרויות.

החלטה (Decision): בשלב זה יש החלטה לפעול והמוטיבציה הפנימית מתגברת. בהדרגה האדם מגבש תכנית פעולה.

פעולה (Action): ביצוע השינוי עצמו: לדוגמה מפסיק לקנות סיגריות ולעשן.

שימור (Maintenance): שלב זה כולל התמודדות עם מגוון של מצבים עלולים לאתגר את השינוי: לדוגמה-הגעה לבית שבו כולם מעשנים, התגברות הצורך לעשן עקב לחץ נפשי וכדומה.

מעידה (Relapse): פרוצ'סקה ודקלמנטה ציינו שמעידה היא חלק אינטגרלי מהתהליך. אם המוטיבציה הפנימית של האדם נשמרת, והוא מאמין ביכולתו לשמר את השינוי (למשל לשמור על הגמילה מעישון), המעידה תהיה עבורו סימן לצורך לעדכן את אופן הפעולה, כך שלא תהיה עוד מעידה כזו. כיוון שאין לאדם שליטה מלאה על יישום הראיון המוטיבציוני מתבסס על ארבעת עקרונות היסוד הבאים: הגירויים שבהם הוא עלול לפגוש, תמיד יהיו מעידות ותמיד יהיה צורך בעידכונים שיפעילו את התהליך מחדש.


עקרונות יסוד[11][12][עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הרוחני:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבלת הפונה: הגישה המוטיבציונית מבוססת על הרעיון לפיו המטפל אינו גורם מחנך, שופט או מעריך. המטפל נדרש לקבל את האדם כמו שהוא, גם אם הוא אינו מסכים עם מעשיו או התנהלותו.
  • שיתוף פעולה: יצירת אווירה של שיתוף פעולה משמעה מבחינת התנהלות המטפל לשמור על כך שהטיפול יתפתח לפי רצונות שהביע הפונה.
  • חמלה: חמלה כוללת למשל יכולת של המטפל להכיל קשיים, כעסים, לחצים וכדומה, שהפונה מעלה,
  • שפה המניעה שינויי: משמעות הדבר להביע אמון ביכולתו ובזכותו של הפונה לאיכות חיים ולהביע שינוי בכוחותיו ובשיפוט של הפונה

טכניקות הראיון המוטיבציוני - OARS[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת שפת שינוי משמעה לאפשר לאדם למצוא בתוכו את המוטיבציה הפנימית לשינוי: זה נעשה באמצעות חקירה אמפתית תוך שימוש במספר כלים המוכרים מהטיפול ממוקד אדם של רוג'רס והמוכרות בשם הקיצור OARS:

(Open Questions) שאלות פתוחות: שאלה פתוחה היא שאלה שהתשובה עליה מזמינה דיון ולא ניתן לענות עליה במילה או משפט קצר. דוגמה: איך הרגשת כש..,

(Affirmations) אישורים: אישורים הם גילוי הבנה לעמדתו של הפונה בעניין השינוי. דוגמה:

הפונה: "אני מובטל למעלה משנה וחי עם דיכאון כבד. לאחרונה התחלתי ללכת לפאבים ולשתות. לא הרבה, אתה יודע, כוסית פה ושם. אני חושש שאתמוטט אם לא אעשה את זה."

מטפל: באמת נשמע שקשה לך במצב הזה.

(Reflections) שיקופים:

'שיקופים' הם דברים המשקפים את דברי הזולת. מילר ורולניק מבחינים בין שיקוף פשוט לשיקוף מורכב, ומתארים מספר סוגי שיקופים:

סוג השיקוף דוגמה
דו צדדי אז אתה לא בטוח שתוכל להימנע מעישון אבל אתה מבין שאם תהיה יותר תנסה להיגמל זה יועיל לך בטווח הארוך.
הגברה להפסיק לעשן זה דבר ממש חשוב בשבילך.
זרימה עם התנגדות יהיה קל יותר לא להיות מוטרד מהעניין ולהשאר כמו שאתה
מסגור מחדש אתה מתחיל לחשוב אם השינוי הזה ייתכן לטווח ארוך.
הדגשת שליטה עצמית אם תשתנה או לא זה לחלוטין בשליטתך

(Summarizing) סיכומים: סיכום היא צורה לשקף לאדם את דבריו, במילים אחרות משלו, תוך סיכום ביניים של הדברים שנאמרו עד כה בשיחה. שימוש באמצעי זה יכול לעזור לפונה להתרחק רגשית מההשפעה של דבריו עליו.

הפונה: "לאח הצעיר שלי עכשיו גילו לו סרטן ראות, ואני ממש פוחד שאני הבא בתור. מצד שני אני עובד בעבודה מטורפת עם המון לחץ ואני צריך את הסיגריה כדי להרגע."

מטפל: אתה חושש לוותר על דבר שאתה בעצם מאד צריך אותו.

ארבעת התהליכים האופיניים לריאיון המוטיבציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר ורולניק מתארים תהליכים שהם למעשה גם שלבי פעולה עיקריים בריאיון המוטבציוני. שלבים אלה מקבילים פחות או יותר לשלבי מעגל השינוי של פרוצ'סקה ודקלמנטה

יצירת קשר טיפולי (Engaging): בשלב זה של היכרות הדדית המטפל והפונה בוחנים יחד איפה נמצא הפונה ביחס לשינוי בו הוא מעוניין.

מיקוד: הכוונה למיקוד השיח בשינוי בו מעוניין המטופל. בשלב זה נערכים דיונים בעד ונגד השינוי וכדומה.

העלאה / עירור (Evoking): דיון בחשיבות השינוי עבור הפונה וכן דיון במוכנות הפונה לשינוי הרצוי

תיכנון: שלב זה כולל סיוע לאדם לתכנן את מהלך השינוי הרצוי לו, לרבות מניעה של מעידות.

שפת שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות הגישה כאמצעי לקידום שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה המוטיבציונית היא גישה מבוססת ראיות, שנמצאה יעילה במגוון מחקרים באוכלוסיות שונות וסוגי שינוי שונים[13]. לאורך השנים נעשו מחקרים שונים, לרבות מטה אנליזות לבדיקת יעילות הגישה בטיפול בקהלים שונים ועם סוגי שינוי שונים. ממטא-אנליזה מ 2005 עולה כי הגישה המוטיבציונית יעילה בטיפול במבוגרים עם מגוון של בעיות בריאות ומצבי חיים המחייבים שינוי באורח החיים. הגישה המוטיבציונית יעילה יותר ממפגשי ייעוץ, בהם מומחה בעיניין מסוים מייעץ לפונה כיצד לפעול[14].[15].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי הסתייגויות מיוחסות בספרות המחקרית לגישה המוטיבציונית:

א. בחלק מהמחקרים שבדקו את יעילות הגישה, סיננו החוקרים מתוך המדגם אנשים שבנוסף לבעיה שבעקבותיה הגיעו לטיפול, התמודדו גם עם בעיה חריפה נוספת שהשפיעה על אורח החיים שלהם (לדוגמה אי יציבות במגורים). מכאן עולה השאלה עד כמה הראיון המוטיבציוני מתאים לטיפול בשילובים של מצבי חיים המעוררים באדם צורך בשינוי בו זמני בכמה גזרות.

ב. הגישה המוטיבציונית אמנם נשענת על בסיס הפסיכותרפיה ההומניסטית, המעמידה במרכז את הבחירה החופשית של הפונה. עם זאת בחלק מהמקרים ההנעה הראשונית לשינוי היא חיצונית לפונה: כך לדוגמה רופא המשפחה של אדם חולה סוכרת הוא זה שעורר באדם את החשיבה הראשונית על הצורך בשינוי באורח חייו. משפחתו של אלכוהוליסט היא זו שפנתה לייעוץ בקשר אליו. במקרים אחרים החוק והחשש של הפונה עצמו מעונש, הם שהביאו את האדם לפנות לטיפול. בכל המקרים האלו המוטיבציה היא חיצונית לפונה ולא פרי תהליך פנימי של הכרה בצורך בשינוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויליאם מילר וסטיבן רולניק, הגישה המוטיבציונית-הגברת המוטיבציה לשינוי, הוצאת אח, 2009
  • Deci, E., & Ryan, R. (Eds.), Handbook of self-determination research. Rochester, NY: University of Rochester Press.2002.
  • Rogers, Carl (1961). On becoming a person: A therapist's view of psychotherapy. London: Constable. ISBN 1-84529-057-7.
  • ג'יימס פ פרוצ'סקה, ג'ון ק. נורקרוס וקרלו ק. דקלמנטה להשתנות לתמיד, תוכנית מהפכנית בשישה שלבים להיפטרות מהרגלים רעים. הוצאת כרמל 2006
  • ורד סלונים נבו. טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית. הוצאת רמות. 2014. סקירה ומבוא באתר 'טקסט'
  • Hal Arkovitz, William, R.Miller & Stefan Rolnick (Eds) Motivational Interviewing in the Treatment of Psychological Problems. (2nd Ed) Guilford Press, 2017
  • Richard M. Ryan and Edward L. Deci Self-Determination Theory: Basic Psychological Needs in Motivation, Development, and Wellness. Guilford Press, 2017
  • David B. Rosengren Building Motivational Interviewing Skills: A Practitioner Workbook (2nd Ed). Guilford Press, 2017

ספרות העוסקת בסוגי שינוי ספציפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הני א. ווסטרה, הגישה המוטיבציונית בטיפול בחרדה , הוצאת אח.

Marc P. Steinberg and William R. Miller. Motivational Interviewing in Diabetes Care Guilford Press, 2015

William R. Miller and Ricardo F. Muñoz Controlling Your Drinking Tools to Make Moderation Work for You. 2nd Ed. 2013

ספרים העוסקים בראיון המוטיבציוני בסביבות שונות או עם קהלים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבי נאר קינג ומריאן סווארז, הגישה המוטיבציונית בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים צעירים הוצאת אח

Linda Carter Sobell and Mark B. Sobell Group Therapy for Substance Use Disorders: A Motivational Cognitive-Behavioral Approach. Guilford Press, 2011

Mary Marden Velasquez, Cathy Crouch, Nanette Stokes Stephens, and Carlo C. DiClemente. Group Treatment for Substance Abuse: A Stages-of-Change Therapy Manual (2nd Ed) Guilford press, 2015

Jane Ellen Smith and Robert J. Meyers. Motivating Substance Abusers to Enter Treatment: Working with Family Members. Guilford Press, 2007

Wendy M. Reinke, Keith C. Herman, and Randy Sprick. Motivational Interviewing for Effective Classroom Management: The Classroom Check-Up. Guilford Press, 2011

Christopher C. Wagner, Karen S. Ingersoll, and Contributors. Motivational Interviewing in Groups. Guilford Press, 2012

Herman, K.C., Reinke, W.M., Frey, A.J., & Shepard, S.A.(2013). Motivational interviewing in schools: Strategies for engaging parents, teachers, and students. New York: Springer. ISBN

978-0826130723Jill D. Stinson and Michael D. Clark. Motivational Interviewing with Offenders: Engagement, Rehabilitation, and Reentry. Guilford Press, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen Rollnick, William R. Miller, What is Motivational Interviewing?, Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 23, עמ' 325–334, 1995/10 doi: 10.1017/S135246580001643X
  2. ^ Lisa J. Merlo, Eric A. Storch, Heather D. Lehmkuhl, Marni L. Jacob, Cognitive-behavioral therapy plus motivational interviewing improves outcome for pediatric obsessive-compulsive disorder: A preliminary study, Cognitive behaviour therapy, 39, עמ' 24–27, 2010-3 doi: 10.1080/16506070902831773
  3. ^ Motivational Interviewing and CBT Combining Strategies for Maximum Effectiveness, Sylvie Naar and Steven A. Safren Foreword by William R. Miller, Guilford Press, 2017
  4. ^ ורד סלונים-נבו, טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית, רמות, 2014
  5. ^ Lauren D Oshman, Gene N Combs, Integrating motivational interviewing and narrative therapy to teach behavior change to family medicine resident physicians, The International Journal of Psychiatry in Medicine, 51, עמ' 367–378, 2016-05-01 doi: 10.1177/0091217416659273
  6. ^ D. Christie, S. Channon, The potential for motivational interviewing to improve outcomes in the management of diabetes and obesity in paediatric and adult populations: a clinical review, Diabetes, Obesity and Metabolism, 16, עמ' 381–387, 2014-05-01 doi: 10.1111/dom.12195
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ כתב עת ] חסרים
    Britt, E., Motivational Interviewing: A useful skill for correctional staff?, 2014
  8. ^ Elizabeth J. D'Amico, Jon M. Houck, Sarah B. Hunter, Jeremy N. V. Miles, Group motivational interviewing for adolescents: Change talk and alcohol and marijuana outcomes., Journal of Consulting and Clinical Psychology, 83, עמ' 68–80, February 2015 doi: 10.1037/a0038155
  9. ^ Miller, W.R., Zweben, A., DiClemente, C.C., Rychtarik, R.G, Motivational Enhancement Therapy Manual., Washington, DC: National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism, 1992
  10. ^ ג'יימס א. פרוצ'סקה, ג'והן נוררקרוס, קרלו ס. דיקלמנטה, להשתנות לתמיד, תוכנית מהפכנית בשישה שלבים להיפטרות מהרגלים רעים, ירושלים: כרמל, 2006
  11. ^ Robert D. Keeley, Brian L. Burke, David Brody, Sona Dimidjian, Training to Use Motivational Interviewing Techniques for Depression: A Cluster Randomized Trial, The Journal of the American Board of Family Medicine, 27, עמ' 621–636, 2014-09-01 doi: 10.3122/jabfm.2014.05.130324
  12. ^ Jeff Backon, Doing Exercise Psychology, Human Kinetics, 2014, פרק 6. Motivational Interview
  13. ^ Levensky ER , Forcehimes A, O'Donohue WT, Beitz K., Motivational interviewing: an evidence-based approach to counseling helps patients follow treatment recommendations., American Journal Of Nursing, 10, 107, עמ' 8-50, 2007 doi: 10.1097/01.NAJ.0000292202.06571.24
  14. ^ Sune Rubak, Annelli Sandbæk, Torsten Lauritzen and Bo Christensen, Motivational interviewing: a systematic review and meta-analysis, British Journal Of General Practice, 513, 55, עמ' 305-312
  15. ^ David A/ Bodie, Allison Inoue, David G Show, Motivational interviewing to change quality of life for people with chronic heart failure: A randomised controlled trial, International Journal Of Nursing Studies, 4, 45, עמ' 489-500, 2008 doi: http://dx.doi.org/10.1016/j.ijnurstu.2006.11.009