טיוטה:הרב אברהם שהרבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


הרב אברהם שהרבני (כו' אלול תרצ"ו - יא' אייר תשע"ח) הרב הספרדי של העיר רחובות.

הרב אברהם שהרבני ע"ה נולד בבג'דאד שבעיראק ביום כו' באלול תרצ"ו להוריו ח' גבריאל זצ"ל ששימש כרב לקהילות יוצאי עיראק וחזן בערים חולון ורחובות. ולאמו מרת גורג'יה ע"ה. עוד בהיותו בן שש שנים היה הולך עם אביו מידי יום ראשון לבית המדרש הגדול בית זליכה ולא היו חוזרים עד ליום שישי לביתם. סדר הלימוד התחיל כשעתיים קודם זמן נץ החמה ועד לאחר תפלת ערבית. סדר לימוד זה ליווה את הרב עד ימיו האחרונים כאשר נודע שמו כשקדן עצום וכמתמיד אשר הספר לא זז מתחת ידיו.

בהיותו בן ארבע עשרה שנה עלה עם הוריו ושאר בני משפחתו ארצה בעליה הגדולה של יהודי עיראק (1950 תש"י). ושוכנו במעברת זרנוגה הסמוכה לעיר רחובות. משם המשיך הנער בלימוד בישיבת קלצק ברחובות בראשות הרב יהודה צבי מלצר בנו של הגאון הנודע רבי איסר זלמן מלצר.

הרב היה נערץ על כלל החוגים בעיר ומחוצה לה, לא הביע דעות פוליטיות וכל אחד שהיה אצלו חש שהרב קרבו כבן לאב. כמו כן הרב היה מפורסם במאור פניו בשלום בית לאלפי זוגות שראו בו פטרונם קירב את בני הנוער לצור מחצבתם וכן היה דן בדיני ממונות בצורה מעוררת השתאות כאשר תמיד הצדדים יצאו מרוצים מלפניו.

רבותיו בישיבה: ראש הישיבה הגאון רבי יהודה מלצר.

הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך.

ורב העיר רחובות רבי אלימלך בר שאול.


קירבה יתירה קירבוהו רב העיר הרב בר שאול וכן רבה הספרדי של רחובות בימים ההם הרב יחזקאל כהן. כמו כן קירבהו הגאון אב"ד רבי יונה שיבר מתלמידי החפץ חיים, הגאון הרב שרבני היה איתו עד ליומו האחרון של הרב שיבר ולמד איתו בחברותא במשך שנים רבות לאחר שהגיע הרב לכהן כרב הספרדי ברחובות. יצוין שהרב שיבר היה בין האנשים שגרמו לכך שהרב יבחר לתפקיד למרות שהרב עצמו היה רחוק מאוד מכל עניני הבחירות והסכים להעמיד את מועמדותו בלבד ולא נקף אצבע על מנת שייבחר (בניו של הרב יחזקאל הכהן גם היו אלו שפעלו למען הרב שהרבני).

עוד טרם נישואיו בהיותו כבן עשרים ושתים שנה שלח אותו מורו ורבו הרב בר שאול לכהן כרב מושב בן זכאי הסמוך לעיר יבנה. על מינוי זה סמכו את ידיהם הרב הראשי והראשון לציון דאז הרב יצחק ניסים זצ"ל שר הדתות ועוד.

בהיותו בישיבה הגיע מרן הגאון רבי עובדיה יוסף למסירת שיעור בישיבה ומיד אחר השיעור עמד על טיבו של הבחור הצעיר שעלה ארצה לא לפני זמן רב, ומיד פנה לסובבים אותו ואמר להם יש לכם הרבה מה לשאוב ממנו תנצלו. מיני אז ועד ימיו האחרונינם של הגר"ע יוסף לא זז מחבב את הרב, והיה שולח לו את ספריו יבי"א ח"א וחזון עובדיה הגדה של פסח שיצאו לאור אז.

בשנת תשי"ט נשא לאשה את הרבנית אורה שתחי' ויחד הקימו את ביתם במושב בן זכאי משנת תשי"ט ועד לשנת תשכ"ט. בשנים אלו כיהן על אף גילו הצעיר כראש ישיבת 'רבנו יוסף חיים' בעיר תל אביב.

במשך השנים הללו הרב נודע בשערים לתהילה בכל אזור המרכז והשפלה, רבני הערים הסמוכות סמכו על ידיו ונהגו להעזר ברב הצעיר פעמים רבות.

הגאון רבי אברהם אבוחצירא בנו של ה'בבא חאקי' ששימש כרב העיר יבנה לימדו את אומנות המילה וביקשו לעזור לו בכך שהוא מבוגר ואין בו כח כבתחילה.

הגאון הרב חיים דוד הלוי לימים רבה של תל אביב יפו ובעת ההיא רבה של ראשון לציון קרא לרב שהרבני לכהן פאר כרב שיכון המזרח בראשון לציון.


בשנת תשל"ד נפטר הגאון רבי יחזקאל כהן רבה של רחובות, ובניו פרסמו את צוואתו שרצונו הוא שהרב שהרבני מראשון לציון ימלא את מקומו וכך היה.

החל משנת תשל"ד ועד יומו האחרון כיהן הרב שהרבני כרבה הספרדי של העיר רחובות.

בשנת תשנ"ד הקים כולל אברכים 'עטרת גבריאל' על שם אביו וזכה והעמיד מאות אברכים שמכהנים כרבנים בכל רחבי הארץ.

משפחתו: לרב נולדו ארבעה בנות ושלש בנים.

הבכורה אסתר שנישאה לרב שמעון הלוי רב ביהכנ"ס ברחובות

בנו הגדול הוא הגאון רבי יצחק שכיהן כרב מושב אחיסמך ולאחר מכן כרב האיזורי חבל מודיעין.

בתו נועה

בנו הרב אשר

בתו ענת

בנו גד

ובתו אלישבע.

כמו כן נכדיו של הרב מכהנים כראשי כוללים ומוסדות, נכדו הגדול הרב אברהם אביעד הלוי שליט"א כראש כולל באופקים וכן הרב אלחנן שהרבני שליט"א כראש מוסדות "ויחי יוסף" בירושלים.


כחדשיים לפני פטירתו נכנס הרב לניתוח בלבו ממנו לא קם, לאחר מאבק במשך תשעה שבועות החזיר הרב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
בהלוייתו שהתקיימה בליל שישי יב' אייר ברחובות השתתפו אלפים מבני העיר רבנים וראשי ישיבות בהספדים שנמשכו עד לשעה אחת בלילה כאשר אחרון הסופדים נכדו ר' אלחנן שספד בבכי מר לסבו הגדול והעלה על נס את חייו ופועלו.

במשך ימי השבעה הגיעו אלפים מכל רחבי הארץ לנחם את בניו ובני משפחתו של הרב, וביום השביעי התאספו למספד מר מאות מבני העיר בבתי הכנסת אלפסי ושערי עוזיאל בעיר רחובות. כאשר ראש המספידים היה הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א.

ביום השלושים נאספו למספד בני העיר בראשות גדולי ישראל מהם הרב הגאון רבי ראובן אלבאז חבר מועצת חכמי התורה וכן הרה"ג דוד יוסף חבר מועצת חכמי התורה והרה"ג זמיר כהן יו"ר הידברות והרה"ג מזכה הרבים רבי מיכאל לסרי ועוד.

כמו כן הופיע ביום השלושים הספר "אחד היה אברהם" על תולדותיו ופועלו של הרב, מאת נכדו חביבו הרב אלחנן שהרבני שליט"א שהיה צמוד אליו רבות בשנים.