טיוטה:חינוך לאזרחות גלובלית
חינוך לאזרחות גלובלית (GCED) הוא סוג של למידה אזרחית, הכוללת השתתפות פעילה של התלמידים בפרויקטים העוסקים בסוגיות גלובליות בעלות אופי חברתי, פוליטי, כלכלי או סביבתי. חינוך לאזרחות גלובלית הוא בעל שני מרכיבים עיקריים, הראשון הוא "תודעה גלובלית"; ההיבט המוסרי או האתי של סוגיות גלובליות, והשני הוא "כישורים גלובליים" או מיומנויות שנועדו לאפשר ללומדים להשתתף בשינוי ופיתוח העולם. חינוך לאזרחות גלובאלית היא דרך לקידום יעד 4 מבין המטרות לפיתוח בר קיימא של האו"ם הקוראת להבטיח חינוך איכותי ושוויוני כולל ולקדם הזדמנויות למידה לכולם.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
העולם ראה שינויים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים משמעותיים במהלך מאתיים השנים האחרונות. מרבית המדינות חוו או הושפעו מתיעוש, עיור, גלובליזציה והרחבת הצרכנות ההמונית. מדע מודרני והמהפכה הדיגיטלית שינו את התשתית, התחבורה והתקשורת, וכן פריצות דרך טכנולוגיות מובילות את תעשייה 4.0 (המהפכה התעשייתית הרביעית). למרות ההתקדמות הרבה, העולם מתמודד עם אתגרים רבים, כולל הרחבת חוסר השוויון וסתירות בין ותוך מדינתיות רבות. אף על פי שהיו פחות מלחמות בין מדינות בשנים האחרונות, שכיחות הסכסוכים בתוך מדינות גדל, וכתוצאה מכך עלייה משמעותית במקרי בריונות, בריונות ברשת, דעות קדומות, גזענות, אפליה, פליטים, שנאת זרים והקצנה על רקע דתי. כל אלה חסמים בפני עולם שליו וכולל. אתגרים אלה מדגישים את הצורך הקריטי בשינוי תרבותי עולמי על כל צורותיו ובכל הרמות לתרבות של שלום הדוגלת בחיים לצדק וחמלה, קידום זכויות אדם, בניית כבוד בין-תרבותי, פיוס וסולידריות חברתית. לאור האמור ישנה הסכמה כי לחינוך תפקיד מרכזי בהגברת ההבנה של נושאים גלובליים ובקידום שלום, זכויות אדם, שוויון, קבלת האחר ופיתוח בר קיימא. בעולם בו המדינות ואזרחיהם תלויים זה בזה, החינוך צריך להקנות ערכים ומיומנויות תקשורת וכן ידע קוגניטיבי וכישורים.[1]
הטמעת חינוך לאזרחות גלובלית במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אונסק"ו מתארת את GCED כ"פרדיגמת מסגור" המגדירה כיצד חינוך יכול לפתח את הידע, הכישורים, הערכים והעמדות הדרושים ללומדים לצורך הבטחת עולם צודק יותר, שליו, סובלני, כולל, בטוח ובעל קיימא. האחריות על מימוש GCED הוא של המדינה מתוך הצורך בהתאמה מדויקת למאפייניה, כאשר אונסקו מלווה את התהליך. המדינה נדרשת להציג תוכנית אסטרטגית לשילוב ה-GCED בתוכנית הלימודים, בפדגוגיה ובהכשרות המורים. הצעדים למימוש הם: איתור וסימון בעלי האחריות ומובילי השינוי ל-GCED במדינה. בחינה האם מוגדרים יעדים, מדיניות ותוכניות לימודים העולות בקנה אחד עם עקרונות ה-GCED או שיש צורך לפתח מדיניות חדשה. לימוד והכרות עם תוכניות קיימות ובחינת קשרים עם סוכנויות בעולם המממשות תוכניות GCED. התיעצויות ורתימת גורמים ובעלי עניין במדינה. פיתוח יעדי מדיניות ותוכנית יישום. אישור ותחילת הטמעת התוכנית.[1]
פדגוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך לאזרחות גלובלית כולל שלושה תחומי למידה: התחום הקוגניטיבי כולל תהליכי חשיבה הכרוכים ברכישה, ארגון ושימוש בידע ובמידע. התחום החברתי-רגשי כולל פיתוח מיומנויות המאפשרות את רווחתם הרגשית של הלומדים ואת האינטראקציות המוצלחות עם אחרים, כולל עמיתים, מורים, בני משפחה וחברים בקהילתם. התחום ההתנהגותי כולל פיתוח המיומנות להשתמש בחומרים נלמדים או ליישם חומר נלמד במצבים חדשים וקונקרטיים.
לחינוך לאזרחות גלובלית שלוש תוצאות למידה צפויות: הלומדים ירכשו ידע והבנה הן בסוגיות מקומיות, לאומיות ועולמיות והן בקשרי גומלין ותלות הדדית של מדינות ואוכלוסיות שונות. הלומדים יפתחו מיומנויות לחשיבה ביקורתית וניתוח. הלומדים יחוו תחושת שייכות לכלל האנושות, תוך שיתוף בערכים ובאחריות, המבוססים על זכויות אדם. הלומדים יפתחו עמדות של אמפתיה, סולידריות וכבוד לשוני ולמגוון האנושי. הלומדים יפעלו בצורה יעילה ואחראית ברמה המקומית, הלאומית והעולמית למען עולם יותר שליו ובר קיימא. הלומדים יפתחו מוטיבציה ונכונות לנקוט בפעולות נחוצות.
המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך לאזרחות גלובלית מיושם באזורים רבים בעולם. בין היתר מיושמת התוכנית באפריקה, אסיה ופסיפיק, צפון אמריקה, אירופה, אמריקה הלטינית והקאריבים.
תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקציבים למימוש חינוך לאזרחות גלובלית מוקצים על ידי גופים שונים מדינות השונות לצד מקורות חיצוניים כגון קרנות תמיכה. למדינות השונות שיטות תכנון ורישום מקורות תקציבים שונים, דבר המקשה לעמוד על התקציבים המוקצים. בעוד בחלק מהמדינות מוקצים סעיפיים ייעודיים במדינות אחרות נטמעים התקציבים בקטגוריות שונות של ההשקעה בחינוך. במחקר מקיף שנערך באירופה (2011-2015) לבחינת ההשקעות בחינוך לאזרחות גלובאלית עלה כי היקף ההשקעות ככלל עלה בין השנים כאשר המדינות מתחלקות לשלוש קבוצות : המשקיעות עשרות אלפי יורו בודדים, המשקיעות מאות אלפי יורו וכאלה המשקיעות מיליוני יורו.[2]
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופן ומידת ההשפעה של חינוך לאזרחות גלובלית היא סוגיה למחקר במדינות רבות. בחינת ההשפעה היא מורכבת לאור השונות הרבה בדרכי היישום, מטרות המשנה, כמויות המשתתפים ובזמינות הנתונים למחקר. במחקר רחב שנערך בארצות הברית ב-2021 נסקרו 22 מחקרי השפעה בקרב אוכלוסיית K-12. כלל המחקרים כללו את תיאור התוכנית, המאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסייה, תיאורי הגישות לאיסוף נתוני ההערכה, המדדים והממצאים והתוצאות העיקריים במחקרים. ממצאי המחקר גילו שתוכניות GCED יעילות בהכנת התלמידים לקראת חיים בעולם הגלובלי. תוצאות אלו מרחיבות מחקר בינלאומי קודם שנערך בו נמצא כי לחינוך לאזרחות גלובאלית השפעה על מיומנויות המאה ה -21 של תלמידי K-12.[3]