טיוטה:חניון הזיל

חניון הזיל הוא חניון קק"ל הממוקם צפונית לעין יהב, כשלושה קילומטרים על דרך השלום

איך מגיעה משאית רוסית לחניון בערבה?

המשאית הידועה בכינוי "זיל" יוצרה במפעל רוסי של "חברת כלי הרכב המוסקבאית", שהוקם בשנת 1916 לפני 103 שנה – שמה ניתן לה כפי שניתן ללמוד מן השלט שחובר אליה על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים, על שם ליחצ'וב שהיה המנהל הראשון של המפעל. "חברת כלי הרכב המוסקבאית" ייצרה רכבי שרד מפוארים לבכירי המשטר הסובייטי ורכבי שטח לשימוש הצבא האדום ולשימושים אזרחיים.

אז איך מגיעה משאית מהמפעל הסובייטי המכובד הזה לחניון בערבה?

חמש משאיות כאלו, ששימשו את צבאות מצריים וסוריה, והיו חלק משלל של צה"ל במלחמות ששת הימים ויום כיפור, הובאו בתחילת שנות השמונים לערבה על ידי חיל האוויר כדי לשמש "ביום אויב" בשטחי האש המשמשים את חיל האוויר באימונים.

פטר שני ממושב עין יהב מספר כשהגיע הן מוקמו בחלק העליון של נחל חצבה. "פרקנו מהם את הקומפרסורים שהיו עליהן ושיועדו לניפוח אויר בגלגלים תוך כדי נסיעה. את הקומפרסורים שהוסרו מהמשאיות שילבנו עם מנוע האבסה ששימש בלולי ההודים ועם ווסת לחץ וייצרנו מהם מדחסים שחלקם עובדים עד היום."

המשאיות הללו הציתו את הדמיון והיצירתיות של רותם שני ז"ל בנו של פטר שהחליט להשמיש אחת מהן ויצא למשימה בעזרת שני חברים. פטר מספר: "הם בדקו את הרכבים ביסודיות, לאחר מכן באו אלי הצטיידו בג'ריקנים עם דלק ובמצבר חזק, ובעזרת אלתור יצירתי, שכלל תלייה של הג'ריקן על השמשה הקדמית, עקפו את מערכת הדלק של המשאית, הניעו, נסעו והחביאו את המשאית בסבך שבנחל ערבה. בשיטפון הגדול שהיה בשנת 1987 רותם דאג להגיע אל הזיל שהוסתר ושהיה שקוע במים בגובה מטר. הוא הוציא אותו מהסבך לערוץ צדדי על הגדה המערבית של נחל ערבה, ושם נח למעלה משני עשורים."

הזיל נעלם בשנת 2008 ונמצא אחרי זמן קצר בחצר בחצבה ומשם הוחזר למקומו. איציק אלבז מחצבה, שהיה מעורב בהשבת הזיל למקומו, יצר קשר עם קק"ל ויחד עם יחידת הניוד שרותם שני ז"ל הקים ואיציק היה מחייליה, גררו את הזיל אל חניון סמוך לדרך השלום, מצפון למושב עין יהב. את החניון הקימו איציק והילה אלבז מחצבה, בעזרת פטר שני, אמנון לב, יורם חמו מרשות הטבע והגנים בערבה, חיילים מיחידת הניוד בסיוע של קק"ל ורשות הטבע והגנים שגם הצמידו אל המשאית שלט המספר את קורותיה ועל הדרך שעשתה מרוסיה לערבה. זהו "חניון הזיל".