טיוטה:חסידות נדבורנה (בני ברק)
שגיאות פרמטריות בתבנית:דתות וזרמים
פרמטרים [ מרכזי פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מרכז חסידי נדבורנה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| מייסד | רבי חיים מרדכי רוזנבוים |
| מנהיג |
|
חסידות נדבורנה שמרכזה בבני ברק היא חצר חסידית, ענף בחסידות נדבורנה. הוקמה ביפו על ידי רבי חיים מרדכי רוזנבוים, ובשנת תש"ך עבר מרכז החצר לבני ברק. החסידות התרחבה והתבססה בתקופת בנו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים, וכיום היא החצר הגדולה מבין כל חצרות בית נדבורנה.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבות משפחות אדמו"רי שושלת נדבורנה, לייפר ורוזנבוים, כיהנו בעיירה נדבורנה. המפורסם שבהם היה רבי מרדכי מנדבורנה שכיהן כאדמו"ר בעיירה בישטנא. בניו וצאצאיו כיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות, אך אף אחד מהם לא נקרא "אדמו"ר מנדבורנה".
לאחר השואה עלה רבי חיים מרדכי רוזנבוים לארץ ישראל והקים חצר חסידית בשם "נדבורנה"; בשנת ה'תש"י הקים את "ישיבת מאמר מרדכי" על שם סבו רבי מרדכי מנדבורנה, ישיבה זו היוותה את התשתית הראשונית לחצר בישראל. בשנת ה'תש"ך עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה, וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. בימיו מנתה החצר עשרות משפחות.
בתשכ"ח עלה אביו של רבי חיים מרדכי, רבי איתמר לישראל, ופתח בית מדרש בשכונת יד אליהו בתל אביב, לרבי איתמר לא היו חסידים רבים בארץ והוא כונה בפי חסידי בנו 'האדמו"ר הזקן'. רבי חיים מרדכי היה נוסע אליו עם חסידיו שלו. רבי איתמר נפטר בכ"ב בסיון ה'תשל"ג ונקבר באהל אדמו"רי נדבורנה בהר הזיתים, חסידיו המועטים של רבי איתמר קבלו על עצמם את הנהגתו של בנו רבי יצחק אייזיק ונהיו חסידי זוטשקא.
רבי חיים מרדכי נפטר בט"ו בטבת תשל"ג, ובנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו. רבי יעקב ישכר בער הוא האדמו"ר הראשון בחסידות נדבורנה שלא כיהן כאדמו"ר בחיי אביו. תחילה הנהיג בבית מדרשו של אביו, בשנת ה'תשנ"ב חנך את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות "היכלי רוזנטל", שהוקם בסמוך לשיכון ויז'ניץ בעיר. החצר בראשותו מנתה כשבע מאות משפחות.
לאחר פטירתו בשנת תשע"ב מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. כמאה חסידים מירושלים פנו לרבי מאיר יצחק אייזיק, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיה הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.
על פי מסמכים פנימיים של מפלגת אגודת ישראל, ב-2020 נמנו על חסידי נדבורנה בישראל 1032 בעלי זכות בחירה, ו-337 בעלי זכות בחירה בחסידות נדבורנה ירושלים.[1]
אדמו"רי החצר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אליעזר זאב, הוכתר כממלא מקום אביו. בחיי אביו כיהן כרב קריית נדבורנה בבני ברק. הוא חתנו של הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל.
- רבי מאיר יצחק אייזיק, הוכתר כממלא מקום אביו בירושלים. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב זאב טוורסקי.
- רבי אשר ישעיה, הוכתר כממלא מקום אביו בביתר. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יהושע רוזנברגר הרב של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית.
- רבי יוסף נפתלי, הוכתר כממלא מקום אביו באלעד. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב משה אליקים בריעה כהנא, האדמו"ר מספינקא (יהושע) בני ברק. בזיווג שני הוא חתנו של הרב יעקב שמשון טירנואר מחוסט ויליאמסבורג.
בתי מדרשים, ישיבות ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישיבת מאמר מרדכי הוקמה בשנת ה'תש"ח ביפו.
- בשנת ה'תש"כ עברה לרח' מינץ בבני ברק.
- בשנת תש"י הוקם בית הכנסת ברח' עזרא 26 בירושלים, לאחר פטירת רבי יעקב ישכר בער, החל רבי מאיר יצחק אייזיק לכהן במקום כאדמו"ר מנדבורנה ירושלים.
- בשנת ה'תשנ"ב הוקם "מרכז מוסדות נדבורנה" ברח' עזרא בבני ברק. במעמד חנוכת הבית, הודיע ראש העיר משה אירנשטיין על שינוי שם במקטע מרחוב עזרא לשם "האדמו"ר מנדבורנה".
- בשנת [דרושה הבהרה] הוקם בית הכנסת נדבורנה בביתר עילית גבעה a. בשנת תשע"ב, לאחר פטירת אביו רבי יעקב ישכר בער, החל לכהן במקום רבי אשר ישעיה רוזנבוים כאדמו"ר מנדבורנה ביתר.
- בשנת תשס"ט הוקם בית כנסת ברח' פנחס בן יאיר באלעד,[2] לאחר פטירת רבי יעקב ישכר בער, החל בנו רבי יוסף נפתלי רוזנבוים לכהן במקום כאדמו"ר מנדבורנה אלעד.
- בשנת תשע"ט הוקמו בתי כנסת לחסידי נדבורנה – בני ברק, בביתר עילית, בירושלים ובאלעד.[3]
- בשנת תשפ"א הוקם בית כנסת לחסידי נדבורנה – בני ברק, בקריית גת.
- בשנת תשפ"א נפתח בבני ברק בית כנסת של חסידי נדבורנה ירושלים.
ניגוני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצר נדבורנה בבני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה ששה תקליטים של ניגוניה.
ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי החסידות יוצאים לאור בהוצאות "מכון דבר חיים" שהוקם בתשס"ט.
- דבר חיים – דברי תורה על התורה ומועדים, מרבי חיים מרדכי מנדבורנה
- באר יעקב – דברי תורה על התורה ומועדים, מרבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
- באר רבותינו – מכתבים מאדמו"רי השושלת
- וחי בהם – שיחות מוסר מרבי יעקב ישכר בער
- בסוד קדושים – סיפורי צדיקים שסיפר רבי יעקב ישכר בער
- הליכות עולם – מנהגי החסידות
- סידורים שער התפילה: לימות החול, לשבת ולמועדים.
- מחזור שער התפילה: לראש השנה וליום כיפור.
- הגדה של פסח "שושלת הקודש" – משולבת בדברי תורה מאדמו"רי השושלת.
- הגדה של פסח "גל יעקב" – משולבת בסיפורים על ה"באר יעקב", בעריכת הרב שלום מאיר ולך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז, באתר בחדרי חרדים, 25 ביוני 2020
- ^ הערב – הכנסת ספר תורה לביהמ"ד דחסידי נדבורנה באלעד
- ^ משה ויסברג, הרבי טחן חיטים עם שטריימל וקבע מזוזה עם כובע, באתר בחדרי חרדים, י"א בניסן תשע"ט
| שושלת נדבורנה | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי שושלת נדבורנה בעבר | רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן • רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן • רבי מאיר מפרמישלאן • רבי יצחק מקאליש • רבי שלמה מפרמישלאן • רבי ישכר בער לייפר (נדבורנה) • רבי אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה) • רבי מרדכי לייפר • רבי ישכר בער לייפר (סאטמר) • רבי מאיר רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי איתמר רוזנבוים • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי שלמה איזקסון • רבי מאיר לייפר • רבי יוסף לייפר • רבי חיים מרדכי רוזנבוים • רבי אברהם אבא לייפר • רבי דוד משה רוזנבוים (רחובות) • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב) • רבי ישכר בער רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי מאיר איזקסון • רבי צבי הירש רוזנבוים • רבי ישראל רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (חדרה) • רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים • רבי נתן דוד רוזנבוים • רבי ישראל ניסן רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) • רבי מרדכי ישכר בער לייפר • רבי מאיר רוזנבוים (קראקאס) • רבי שמואל שמעלקא לייפר | |
| אדמו"רי שושלת נדבורנה כיום | רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב) | |
| ענפים בשושלת | חסידות באניה • חסידות ביטשקוב • חסידות בישטינא • חסידות זוטשקא • חסידות חוסט • חסידות טמשוואר • חסידות טערבישאן • חסידות טשערנוביץ' • חסידות לינסק • חסידות מז'יבוז' • חסידות מיאלען • חסידות נדבורנה • חסידות סטניסלב • חסידות סטרוז'ניץ • חסידות פיטסבורג • חסידות פרמישלאן • חסידות קאליש • חסידות קליבלנד • חסידות קרעטשניף • חסידות ראחוב | |