לדלג לתוכן

טיוטה:טיסה 801 של קוריאן אייר


שגיאות פרמטריות בתבנית:אסון תחבורה

פרמטרים [ qid ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טיסה 801 של קוריאן אייר
המטוס שהיה מעורב בתאונה, כ־12 שנים לפני ההתרסקות
המטוס שהיה מעורב בתאונה, כ־12 שנים לפני ההתרסקות
תאריך 6 באוגוסט 1997
מיקום פסגת ביג'יה, סמוך לאסאן-מיינה (אנ'), כ־3 קילומטרים דרום־מערב מנמל התעופה הבין-לאומי אנטוניו ב' וון פאט (אנ'), גואם
גורם טיסה נשלטת לתוך הקרקע
קואורדינטות 13°27′21″N 144°43′55″E / 13.45583333°N 144.732°E / 13.45583333; 144.732
הרוגים 229
פצועים 25
נעדרים 0
ניצולים 25
המעורבים באסון
סוג בואינג 747-3B5
רישום כלי טיס HL7468
מוצא נמל התעופה הבין-לאומי גימפו, סיאול
יעד נמל התעופה הבין-לאומי אנטוניו ב' וון פאט (אנ'), גואם
מפעיל קוריאן אייר
נוסעים 235
אנשי צוות 19
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיסה 801 של קוריאן אייר הייתה טיסה מסחרית וסדירה של חברת קוריאן אייר מנמל התעופה הבין-לאומי גימפו שבסיאול לנמל התעופה הבין-לאומי אנטוניו ב' וון פאט (אנ') שבגואם. ב־6 באוגוסט 1997 מטוס הבואינג 747-3B5 שהפעיל את הטיסה התרסק בפסגת ביג'יה, סמוך לנמל התעופה הבין-לאומי אנטוניו ב' וון פאט (אנ') שבגואם עקב טעות אנוש. 229 מתוך 254 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. זהו אסון התעופה הרביעי הקטלני ביותר שהתרחש אי פעם בשטח ארצות הברית[א], לא כולל את פיגועי 11 בספטמבר.

המטוס שהיה מעורב בתאונה בסביבות שנת 1996־1997

המטוס שהיה מעורב בתאונה היה מדגם בואינג 747-3B5 בעל רישום כלי הטיס HL7468 עם המספר הסידורי 22487. הוא נמסר לחברת קוריאן אייר ב־12 בדצמבר 1984 ובזמן התאונה היו לו כ־50,105 שעות טיסה ו־8,552 מחזורים[1].

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הקברניט פארק יונג־צ'ול (שמאל), טייס המשנה סונג קיונג־הו (אמצע) ומהנדס הטיסה נאם סוק־הון (ימין), שלושת הטייסים שהטיסו את טיסה 801

הקברניט היה פארק יונג־צ'ול. הוא היה בן 43 בזמן התאונה והיו לו כ־8,800 שעות טיסה. הוא הצטרף לחברת קוריאן אייר ב־2 בנובמבר 1987 ומונה לקברניט בשנת 1992. בשנת 1995 הוא החל להטיס מטוסי בואינג 747[2] וזמן קצר לפני התאונה הוא קיבל פרס בטיחות על טיפול בכשל מנוע בגובה נמוך. הוא היה אמור לטוס בתחילה לדובאי אולם עקב עיכוב בטיסה קודמת בגלל מזג האוויר לא היו לו מספיק שעות שינה לשם כך והוא הוצב בטיסה 801 הקצרה יותר[3][4].

תצפית מזג אוויר מיוחדת שנעשתה בשעה 01:32, כ־10 דקות לפני הפגיעה בקרקע, דיווחה[5]:

רוח מכיוון 090° במהירות 6 קשרים; ראות — 7 מיילים; מזג אוויר נוכחי — ממטרים בסביבה; מצב שמיים — פיזור בעננות בגובה 1,600 רגל, עננות מקוטעת בגובה 2,500 רגל, שמיים מכוסים לחלוטין בגובה 5,000 רגל [מעל פני הקרקע]; טמפרטורה — 27 מעלות צלזיוס; נקודת הטל — 25 מעלות צלזיוס; הגדרת גובה ברומטרי — 29.85 אינץ' כספית; הערות — ממטרים בסביבה מצפון מערב ועד צפון מזרח.

המקור באנגלית
Wind 090° at 6 knots; visibility — 7 miles; present weather — shower vicinity; sky condition—scattered 1,600 feet, broken 2,500 feet, overcast 5,000 feet [above ground level]; temperature — 27 °C; dew point — 25 °C; altimeter setting 29.85 inches Hg; remarks—showers vicinity northwest-northeast.

מאמצי החילוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת מיקומי הניצולים מהתאונה (גרסה אפורה לעיוורי צבעים)
פצוע מהתאונה מועבר ממסוק חילוץ לבית החולים

מתוך 254 הנוסעים ואנשי הצוות, 223 נהרגו במקום ו-31 ניצלו. שני נוסעים מתו בדרך לבית החולים ושלושה נוספים בבית החולים[6]. הניצולים היו 23 נוסעים ו־3 דיילות שניצלו עם פציעות קשות[5]. בין ההרוגים היו שין קי-הא (אנ'), פוליטיקאי דרום קוראני[7], זוג המדובבים הקוריאנים קיונג-א ג'ונג (קו') וג'אנג סה-ג'אן (קו')[8] והונג סונג-היאון (קו'), עיתונאי קוריאני וראש תאגיד השידור הקוריאני (אנ')[9]. רוב הנוסעים היו קוריאנים שיצאו לירח דבש[10]. הקברניט פארק יונג־צ'ול, טייס המשנה סונג קיונג־הו, מהנדס הטיסה נאם סוק־הון וכן 11 מתוך 14 הדיילות נהרגו גם הם. הניצולים היו ברובם מהמחלקה הראשונה, קדמת המטוס, מאחורי מחלקת התיירים וכן בצד ימין של מרכז המטוס. לא היו ניצולים מהקומה העליונה[4].

לאום הנוסעים ואנשי הצוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה סך הכל הרוגים ניצולים
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 235 213 22
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 13 10 3
יפןיפן יפן 5 4 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1 0 1
סך הכול 254 229 25[6]
האנדרטה לתאונה באתר ההתרסקות

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הדוח הסופי של התאונה (באנגלית)
  2. ^ Park Yong-cheol (pilot), NamuWiki, ‏2025-04-19 (באנגלית)
  3. ^ Boeing 747-300 | Federal Aviation Administration, www.faa.gov (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Patricia Green, Korean Air Flight 801 - A Cabin Crew Perspective, Simple Flying, ‏2023-04-08 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 הדוח הסופי של התאונה
  6. ^ 1 2 Korean Air Flight 801 crash, NamuWiki, ‏2025-03-21 (באנגלית)
  7. ^ Edward a Gargan, For Relatives Of Victims, Anger Adds To Anguish, query.nytimes.com (באנגלית)
  8. ^ 장세준, 나무위키, ‏2025-03-20 (בקוריאנית)
  9. ^ KAL기 추락사고로 숨진 KBS 홍성현 보도국장의 뉴스에 바친 생애, KBS 뉴스 (בקוריאנית)
  10. ^ BBC Politics 97, www.bbc.co.uk
  11. ^ Guam Crash Aftermath Upsets Kin | The Seattle Times, archive.seattletimes.com
  12. ^ Jackson Stephens Pacific Daily News, KAL Flight 801 memorial monument gives victims' families a place to grieve and pray, guampdn.com, ‏2022-08-04 (באנגלית)
  13. ^ Outliers Chapter 7 Summary & Analysis | SparkNotes, SparkNotes (באנגלית)
  14. ^ Air Crash Investigation (TV Series 2003– ) - Episode list - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2025-03-21
  15. ^ NatGeo TV, National Geographic - תעופה בחקירה 24, באתר www.natgeotv.com
  16. ^ Why Planes Crash (TV Series 2009– ) - Episode list - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2025-03-21

[[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה ב-1997]] [[קטגוריה:אוקיאניה: תקריות ואסונות תעופה]] [[קטגוריה:גואם: היסטוריה]] [[קטגוריה:1997 בארצות הברית]] [[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה במעורבות מטוסי בואינג 747]] [[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה בארצות הברית]] [[קטגוריה:תקריות ואסונות תעופה סמוך לנחיתה]]