טיוטה:יצורים מיתיים בפולקלור הבורמזי

במקור, היו כל בני העם הבורמזי שמאניסטים ואנימיסטים - סוגדי רוחות וכוחות-הטבע. במאה האחת-עשרה, משקיבל המלך אנורהתא (מלך: 1044-1077) את הבודהיזם, הוא ניסה להכחיד את האנימיזם, אך כשל, וכיום, הדת השלטת בבורמה, היא שילוב סינקרטי, של בודהיזם מסוג תראואדה ("תורת-הזקנים") - הנפוץ גם בשאר מדינות הודו-סין ובסרי-לנקה - ויסודות אנימיסטיים ושמאניסטיים מקוריים.

היות שקשה מאוד להפריד, כיום, בין היסודות האנימיסטיים ליסודות הבודהיסטיים, נתייחס אליהם כאן כאל אמונה אחת - היות שבעיקרון כל בורמזי, הוא בודהיסט ואנימיסט, בעת ובעונה אחת.

בבסיס האמונה העממית הבורמזית, שוכנת האמונה, כי מוות שלא בעתו (המכונה גם "מוות ירוק" = "סֵיינְג" "שלפני הזמן"), גורם לכך, שהנשמה תהפוך לרוח - "נַאט". רוח זו, היא המגינה לעתים על בני משפחתו, או כפרו של הנפטר ולעתים, על האומה כולה. סגידת הרוחות, מכונה "נַאט-פְּוֵּא"

בראש הפנתאון הבורמזי, ניצבות 37 "נאט" (רוחות) לאומיות שכאלה. במקור, היה מספרן 36 (מספר קדוש 9 כפול מספר קדוש 4), אך עם קבלת הבודהיזם כדת המדינה, הועמד בראשם האל טיג'אמין (בורמזית: "רואה-כל ויודע-כל"), או בשמו המלא: אינדרה-סאקה-טיג'אמין - כי הוא גלגולו הבודהיסטי, של מלך האלים הוודי/ברהמיני/הינדי, אינדרה (או "אינדהא"). במקור, אליבא דתורתו המקורית של הבודהא, חשיבותם של האלים, פחותה היא מחשיבות בני האדם (בהיותם משועבדים לאשליית כוחם) - ולפיכך, אין להעריצם, או לסגוד להם, אולם בגרסתה הבורמזית, זוכה אל זה להערצה רבה. כמו ביהדות, הוא כותב בספרו, את מעשי בני האדם, וקובע, בכל ראש שנה, מי יחיה ומי ימות.

36 הרוחות שמתחתיו, התחלפו במרוצת הדורות, (ואם נמנה את כל הרוחות שנכחו בדרגה זו אי-פעם, יהיה המספר בערך פי-שלושה מכך - כלומר, קצת למעלה ממאה.) עד שעם נפילת הממלכה, בשנת 1885, לידי הצבא הבריטי, התקבעה זהותן ולא השתנתה עוד, וכיום, אלו הן רוחות הפנתאון הבורמזי הלאומי:

החלילנית הקטנה, אדון הדרום החום, אדון הצפון הלבן, אדון המטריה הלבנה,
האם המלכותית, אדון פאריים-מה היחיד, זקן-הזהב הנחות, צעיר-הזהב הנחות,
אדון-הבירה הסב, גבירת ה[...], זקן עץ-ה[...] הבודד, האדון [...],
אדון ההר הנורא, הנסיכה זהובת-הפנים, הגבירה זהובת-הצדדים, הגבירה משולשת-היופי,
גבירת-הצפון, אדון תוֹּנגוּ מינקאוּנג, המזכיר המלכותי, מלך צ'ינגְמאי,
אדון-החילופין הצעיר, אדון קיוסוא ה[...], מפקד-הצבא, הצוער המלכותי,
אוונג-דין, הלבן הצעיר, [...] החדש, תאבין-שבטי,
מלכת הארמון המערבי, אדון הפיל הלבן, גבירת-ה[...], [...] הזהוב,
גבירת המלים הזהובות, אדון חמשת הפילים, המלך אדון-הצדק, מאוּנג פּוֹ-תּוּ.

והם מתחלקים ל: 26 גברים - 10 נשים

9 מלכים, 4 מלכות, 8 נסיכים, 11 גבורים (מתוכם: 7 גברים ו-4 נשים), 4 פשוטי-העם
ו-4 מתוכם, הם מלכי ארבעת הכיוונים הראשיים: צפון, דרום, מזרח ומערב.

קטגוריה:מיאנמר: תרבות קטגוריה:דתות קטגוריה:אנימיזם