טיוטה:משחקי ילדים בעת העתיקה

'משחקי ילדים בעת העתיקה - *שם המגדיר במה עוסק הערך, ומכאן מה חשיבותו של נושא הערך*

משחר התרבות ועד ימינו ילדים ממלאים את זמנם הפנוי במשחקים המביאים לידי ביטוי את מחשבותיהם ועולמם המדומיין. הבנת משחקי הילדים בעת העתיקה קשורה גם בהבנת חיי היום יום ותרבות הפנאי באותה העת - משחקי ילדים רבים מעידים על עולם המבוגרים, ילדים מעמידים פני מבוגרים, מחקים אותם ומכינים את עצמם על ידי משחק לתפקידים שיישאו בחייהם הבוגרים. המקורות שמהם אנו לומדים על משחקי הילדים בעת העתיקה כוללים ממצאים ארכאולוגיים של צעצועים, תעודות, הירוגליפים וספרים בעיקר מהתקופות המאוחרות יותר. הממצאים של משחקי הילדים בתרבויות השונות ובזמנים השונים מזכירים מאד אחד את השני ורבים מהם דומים למשחקי הילדים המוכרים לנו כיום.

מסופוטמיה אף שילדים במסופוטמיה למדו עד שעות מאוחרות של היום, את הזמן הנותר הם מילאו במשחק: בחפירות הארכאולוגיות נמצאו תעודות, תיאורים אמנותיים ואפוסים המתארים משחקים רבים. בין השאר עולה כי בנים שיחקו בצעצועי מלחמה, חיילים קטנים, סירות צעצוע מרכבות צעצוע בובות וכדורים. בנות שיחקו על פי רוב בבובות, רהיטים מיניאטוריים וכלי בית. באורתוסתאט של ירסיס מכרכמיש מהמאה השמינית לפניה"ס ניתן לראות תבליט של שמונה ילדים כשבידיהם בין השאר חפצים המזכירים סביבונים, קוביות משחק, ועוד חפצים המזוהים כצעצועים. בנוסף, נמצאו חפצים המעידים על משחק ופנאי וביניהם לוח משחק בן עשרים משבצות וארבע עשר 'דיסקים' שככל הנראה שימשו למשחק דומה ל'דמקה' המוכרת לנו כיום, עשרות חיילים בצורת קונוס שכנראה שימשו למשחק שלא ידוע מה אופיו. קשה לקבוע בבירור אם משחקים אלו שוחקו על ידי ילדים או ששימשו גם מבוגרים.

מצרים

רוב הממצאים הארכאולוגים שמיוחסים למשחקי ילדים במצריים העתיקה מתוארכים לתקופה הרומית. בין השאר נמצאו לוחות משחק בני עשרים ושבע משבצות ולוחות דומים בני שלושים ושלושה מעגלים כשבצידם קוביות בצורות שונות. בקברי ילדים נתגלו בובות עץ קטנות שהחוקרים טוענים ששימשו למשחק ולא לצורך פולחן שכן אינן דומות לאלת הפריון. בחפירות נמצאו דמויות קטנות עשויות חמר של חיות שונות, בובות בעלות ידיים זזות, כדורי עץ ואף סוס עץ בעל ארבעה גלגלים מחובר לחוט, דבר שמעיד לדעת החוקרים על יצרניי צעצועים מקצועיים במצרים של אותה התקופה.

יוון המידע על משחקי הילדים ביוון לקוח בעיקר מהממצאים הארכאולוגיים, האמנותיים ומהספרות היוונית. יוון העתיקה ידועה בתרבות הפנאי העשירה שלה. המשחק היה נפוץ לא רק אצל ילדים, אלא גם מבוגרים שיחקו משחקים רבים ועולם משחקי הילדים היווה פעמים רבות גרסה מוקטנת של משחקי המבוגרים. אפלטון ואריסטו מציינים את חשיבותו של המשחק להתפתחות הילד והם רואים בו שיקוף של אישיותו. בחפירות ביוון נתגלו צעצועים דוגמת רהיטים מוקטנים ובובות המוזכרות גם בתיאורים כתובים שנשתמרו. ידועים לנו משחקי כדור מסוגים שונים ששוחקו על ידי בנים ובנות - מסירת כדורים והכאה בכדור בעזרת מקלות מסוגים שונים ומשחקי תופסת, יש לציין שרבים מהמשחקים האלה שוחקו גם על ידי מבוגרים באופן מקצועי יותר. הילדים היוונים אימצו בעלי חיים ונהגו לשחק אתם בשעות הפנאי. אנו מוצאים עדויות למשחקי תפקידים בעלי אופי מלחמתי בספרטה. הנערים היו מתחלקים לשתי קבוצות כשאחת הייתה צריכה לגרש את השנייה משטחה בכוח.

רומא משחקי הילדים ברומא מזכירים מאד את אלה של יוון ורוב הצעצועים אף הובאו משם. על מצבה רומאית של ילדה בת חמש נכתב - "כל עוד חייתי- שיחקתי" דבר המעיד על ההכרה של הרומאים בחשיבותם של משחקי הילדים. ידועים לנו משחקי כדור, משחקי זריקת אבנים, משחקי מטבעות, קוביות חישוקים ועוד. הילדים הרומאים גם שיחקו משחקי תפקידים וביימו את עצמם כמלכים, גלדיאטורים, חברי בית משפט ועוד. בדומה ליוון נמצאו בובות עץ, חמר, עצם ושנהב ששימשו ילדות והן הלבישו אותן, גם כאן הילדים שיחקו עם חיות מחמד והשתעשעו ממעשי קונדס.

במקורות היהודיים רוב המקורות עבריים והיהודאים הקדומים מזכירים את משחק הילדים כבדרך אגב אך לא מתעכבים על תיאור המשחקים, דבר שמקשה על אפיונם. בחינה של המקורות היהודיים יכולה לעזור בהבנה של עולמו של הילד היהודי ואף להוסיף למקורות שיש עד כה. במקרא יש אמנם כמה אזכורים לילדים משחקים (ראו הערה) אך אין שום פירוט על טיב המשחקים . בספרות המשנה והתלמוד ישנם כמה אזכורים הרומזים על משחקי הילדים. במשנה במסכת טהרות מוזכר "תינוק שנמצא בבית הקברות והשושנים בידו…" זאת אומרת- ילד ששיחק בקטיף פרחים ובטעות הגיע לבית הקברות, ניתן ללמוד מכאן שילדים השתעשעו בתחום זה. .במשנה מוזכרים גם - "עגלה של קטן" ו"כיסא של קטן"אלה כנראה צעצועים שדימו כלים של מבוגרים. בתלמוד בבלי מוזכר - "אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזים לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו", אמנם כאן יש מחלוקת בין המפרשים אם הקליות והאגוזים שימשו לאכילה או למשחק, אך ידוע ממקורות רומיים שהילדים שם נהגו לשחק בהטלת אגוזים, כך שסביר להניח שכוונתו הייתה משחק. ניתן להניח אם כן, שלילדים היהודים לא היו משחקים ייחודים שהבדילו אותם משכניהם.

ראו גם

• משחקי ילדים

לקריאה נוספת

• אבישר-לואיס, רננה ש. ילדים וילדות התרבות החומרית של ארץ ישראל מתקופת הברונזה התיכונה ועד תקופת הברזל, הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן, ( רמת גן, סיוון תשע"א).

בר-אילן, מאיר. 'משחקי ילדים בעת העתיקה',מתוך דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, ירושלים תשנ"ד, חטיבה ב, כרך א', עמ' 30-23.

לויתן, שפרה. מינקות עד בגרות - הצגת ילדים על גבי תבליטים רומיים, אוניברסיטת תל אביב 2001.

Beaumont ,Lasley A., Childhood In Ancient Athens, Routledge, London 2012.

M ,Rosalin and Jansenw Jac Growing up in Anciant Egypt, London: The Rubicon

קישורים חיצוניים

• [1], באתר (אוניברסיטת בר-אילן)

הערות שוליים

"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרב ימים ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" (זכריה ח' ד-ה), יש המייחסים את השיחוק של ישמעאל "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם והוא מצחק"(בראשית כא' ט') למשחק ילדים אף על פי שאין זה ברור.