לדלג לתוכן

טיוטה:ניצול כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על ניצול כלכלי. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על ניצול כלכלי. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.

ניצול כלכלי מכונה גם כאלימות כלכלית או התעללות כלכלית (באנגלית:Economic exploitation, Exploitation או Economic abuse) מתרחש כאשר אדם אחד מנצל לרעה את משאביו הפיננסיים של אדם אחר, תוך ניצול חולשות אנושיות כדי להפיק רווח כלכלי לא חוקי או בלתי הוגן. עניין המפחית את יכולתו של הקורבן לפרנס עצמו ומכריח אותו להיות תלוי כלכלית בתוקף.[1] ניצול זה יכול ללבוש צורות רבות ולרוב מתרחש בהדרגה וללא ידיעתו המלאה של הקורבן. יכול לבוא לידי ביטוי בהונאות, מניפולציה, יצירת לחץ, יצירת תלות, ניצול מצוקה או צורך נפשי בקשר, גם אם רק בשיח או שיחה בודדת; וניצול כלכלי על ידי גורמי חוץ, לעיתים קרובות מאורגנים. הניצול יכול גם להתרחש על ידי בני זוג אינטימיים, משפחה, קרובים, מכרים או שכנים.[2]

התמודדות עם תופעת הניצול הכלכלי הפכה בשנים האחרונות לאתגר חברתי, משפטי ורגולטורי משמעותי המעורר עניין הולך וגובר בשיח המקצועי והאקדמי. ניצול כלכלי אינו מצטמצם לגזל כספים גלוי בלבד, אלא מהווה קשת רחבה של התנהגויות והתנהלויות המנצלות לרעה משאבים פיננסיים של פרט, ובמיוחד אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים, מתנגדי שלטון וקבוצות מופלות. לניצול כלכלי, ובמיוחד אלימות כלכלית במשפחה או ניצול קשישים, פגיעה לא רק בקורבן הישיר, אלא גם על ילדיו הביולוגיים. ההשלכות יכולות להיות מיידיות ו/או ארוכות טווח, ולפגוע בהם במישורים שונים.[3][4]

בתרבות הפופולרית נושאי הניצול הכלכלי הועלו תדיר ובתפוצה רחבה לסדר היום הציבורי בתוכניות תחקיר כעובדה, המתחזים, כלבוטק. סדרות טלוויזיה וסרטים כ: צווארון לבן, מנהל הלילה, מחוננת, לופן, מאז'ור והשיטה וסרטים כמו זמנים מודרניים של צ'ארלי צ'פלין, 9 עד 5, נערה עובדת, תפוס אותי אם תוכל, אני אוהב אותך פיליפ מוריס, מכונת הכסף, הזאב מוול סטריט, גטסבי הגדול, וסינדרלה ושלגיה ושבעת הגמדים של דיסני.

ניצול כלכלי כחיקוי פשיעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – פשיעה סמויה

אנשים בעלי נטייה פלילית או מחשבה לבצע פשע, עשויים לשאוב רעיונות, שיטות פעולה, או דרכים להתחמק מענישה דרך גילוי מידע לגבי הליכי חקירה או שפיטה קודמים; כמו פסקי דין, כתבות עיתונאית או טלוויזיוניות בתקשורת, בעניינים דומים בהתייחס לפשעים אליהם הם מעוניינים או מסוגלים לבצע בעתיד, במקרה הצורך. וזאת למרות שאלו ובעיקר הטלוויזיוניות במקור נועדו לסייע למשטרה לאתר עבריינים, כמו להביא לתודעת הציבור שיטות פעולה עברייניות, למטרות מניעת פשיעה כמו אפשרות ודרך נוחה לנפגעים לפרש את האירוע ולדווח עליו.[5][6] במקרה של ניצול כלכלי, חשיפה לפסקי דין או כתבות עיתונאיות יכולה לספק "השראה" שלילית. כשיטות ומהלכים שניתן לקיים ולבצע במטרה להימנע מכישלון בפשע כמו מענישה. פסקי דין וכתבות יכולה להיות מקור לשיטות "חיקוי פשיעה" בניצול כלכלי כ: למידת "טכניקות" ושיטות פעולה תוך הבנת פרצות בחוק/במערכת, "עדכון" אוסף ה"רעיונות" של עבריינים פוטנציאליים, שיטות למצג תום לב וחוסר תחכום, זיהוי אוכלוסיות יעד פגיעות, למידת טקטיקות שכנוע והטעיה, למידת דרכים להתחמק מגילוי ואכיפה, זיהוי חולשות באכיפה, זיהוי שיטות שבפועל חוקיות, הענקת לגיטימציה או "נורמליזציה" מעוותת לפשעים, ו/או זיהוי "טרנדים" חדשים.[7]

ביטויי הניצול הכלכלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול כלכלי לרוב מתרחש בהדרגה וללא ידיעתו המלאה של הקורבן. ניצול כלכלי בא לידי ביטוי ב:[8][9]

קורבנות נפוצים לניצול כלכלי הם קשישים, אנשים עם מוגבלויות ו/או אנשים במצבי תלות לרבות דרות רחוב או מקבלי קצבאות מטעם המדינה.[10][11][12]

חקיקה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים בעיקר חוקי הגנה על קשישים מפני ניצול כלכלי. סעיף 368 ל"חוק העונשין, התשל"ז-1977" שהתקבל ב-1989 הוסף פרק הדן ב"חסרי ישע", לפיו זקן יכול להיחשב כחסר ישע גם אם הוא בריא וכשיר אך לא מבין את המצב או הסיטואציה, תלוי ומפחד מהאדם שפוגע בו - כשבמקרה זה חלה חובת דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע. בנוסף, לפי "חוק העונשין, תשל"ז-1977" סעיף 203:

"ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים."

סעיפים 285-284, 297-290, 323-322, 337, 368-361, 372, 435-383, 503-439 לחוק העונשין מציינים התייחסות נוספת בהתייחס לניצול כלכלי בהתייחס למרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית, נטילת שוחד או מתנות, הגנה על חסרי ישע, הפרת חובות אחראי או הורה, ניצול והזנחת קטינים, חרם, חטיפה לשם סחיטה או ניצול, סחיטה, סחיטה באיומים, גביית דמי חסות, עושק, הוצאת שיק ללא כיסוי, הונאת נושים, קשר להונות ועוד. בנוסף להעלמת ראיות או מסמכים רשמיים במטרה להונות והוא:

"המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים."

לפי "חוק המילוות (הוראות שונות), תשל"ח-1977" סעיף 3 במקרי מצוקה כלכלית של הלווים באפשרות שר האוצר לכפות פירעון מוקדם של הלוואה על הלווים. כשלפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 סעיף 18:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."

"חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981" סעיפים 5-2 ו-32 אוסרים על הטעיה וניצול מצוקת הצרכן כמו איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת, וזאת ללא קשר לגיל, בהתייחס ל:

"הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס; מועד ההספקה או מועד מתן השירות; דרכי הטיפול בנכס; זהות היצרן, היבואן או נותן השירות; תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו; קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו; המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית; חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם; תנאי אחריות לנכס או לשירות; היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה."

"חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981" אוסר על שימוש באיומים, הפחדות, ניצול לחץ ומצוקה במועד אירוע חירום אזרחי, או ניצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן, כמו אי ידיעתו את השפה בה התקיימה העסקה. בנוסף מחייב חובת גילוי מדיניות במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת על מדיניות החזרת טובין שלא עקב פגם.

החוקים הבאים מאפשרים הגנה על החווה הטרדה בדמות ניצול, במידה והצליחו לזהות מצב זה:

  • חוק הגנה על חוסים, תשכ"ו-1966 מאפשר לפקיד הסעד או שוטר לבקש צו מבית המשפט כדי להגן על שלומו של חוסה (קטין מתחת לגיל 14, ליקוי בשכלו או זקן) שחווה התעללות מצד מטפליו.
  • חוק מניעת הטרדה מאיימת התשס"א-2001: מאפשר הוצאת צו הגנה המרחיק את המתעלל גם אם הוא אינו בן משפחה.


ניצול כלכלי של לקוחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – הפוליטיקה של האוכל

ניצול כלכלי של לקוחות הוא מצב בו עסק או נותן שירות עצמאי מנצל את פערי הכוחות והמידע בינו לבין הלקוח כדי למכור לו מוצרים או שירותים במחיר מופרז, בתנאים לא הוגנים, תוך הטעיה, הסתרה או הפעלת לחץ פסול, הארכת שירות וצורך במוצרים נוספים ולעיתים אף תוך "שביית הלקוח", במטרה להפיק רווח בלתי הוגן.[13] דוגמאות נפוצות לניצול כלכלי של לקוחות: בקשת תשלום טרם ביצוע עסקה ואי עמידה או התנערות מהעסקה (כעבודת שיפוץ או סיפוק מוצר), אי החזרת עודף, העברת מוצרים בקופה שלא באמת נרכשו, העברת מוצרים בקופה לפי משקל שגוי, החזרת עודף בשטרות מזויפים, הטעיה ואי-גילוי נאות, מחיר מופרז / "סחיטה", שירות לקוחות ירוד וקשיים בקבלת שירות, שיטות מכירה מפוקפקות, אפליה כלכלית כקנס עוני, אי קיום מחיר קבוע, תיאום מחירים, בקשת תשלום על השירות במזומן או/ו ללא הנפקת חשבונית מס, העלאת מחירים ו/או הורדה מכוונת של חיי מדף, התקנה לקויה או איכות מוצר לקוי.

בין התנאים המהווים קרקע פורייה ליחסי ניצול לקוחות נמנים פערי כוחות, מצוקה ודחיפות, חוסר זמן / עומס, אמון תמים בזולת, חוסר מודעות וגישה לזכויות, ו/או מורכבות טכנולוגית או בירוקרטית.[14]

ניצול כלכלי בעבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול כלכלי בעבודה הוא שימוש לרעה בכוח ובמעמד של מעסיק על מנת לדכא או להקטין את זכויותיו החוקיות, כלכליות וסוציאליות של עובד כמו למנוע עתיד רווחה ועצמאות כלכלית, במטרה להגדיל את רווחי המעסיק ומניעת עליית מתחרים מבין עובדיו בעתיד בשוק. זהו מצב בו העובד אינו מקבל את התמורה ההוגנת והחוקית המגיעה לו עבור עבודתו, ולעיתים קרובות נאלץ לעבוד בתנאים מחפירים, לרוב יבוא לידי ביטוי גם בעבריינות תעסוקתית.[15] דוגמאות נפוצות לניצול כלכלי של עובדים: אי תשלום שכר מינימום או תשלום חלקי, אי תשלום זכויות סוציאליות ותנאים נלווים, מניעת זכויות עובדים, מניעת אפשרויות קידום, תנאי עבודה מחפירים ובטיחות, ו/או העסקה בתנאי עבדות מודרנית/סחר בבני אדם.

בין התנאים המהווים קרקע פורייה ליחסי ניצול עובדים נמנים פערי כוחות לטובת המעסיק בשוק תחרותי או מונופוליסטי, חוסר ידע ומידע, שחיתות בין בתי עסק ומול ארגוני עובדים, מצוקה כלכלית כמו אי אפשרות לייצוג משפטי יעיל ואובייקטיבי, פחד מפיטורים או נקמה, חוסר אכיפה מספקת ו/או העסקה "בשחור".[16][17]

במקרי קיצון, לרוב של ארגוני פשע ניצול כלכלי קורה תוך חטיפה וסחר בבני אדם, לעיתים לצורך נישואים בכפייה כדי ליישב חובות משפחתיים. סחר בבני אדם לרוב קורה למטרות עבודת כפייה, קיבוץ נדבות, ניצול מיני מסחרי בעיסוק בזנות וסחר באיברים. המלווים ביחס קיצוני וקשה, שעות עבודה ארוכות, שעבוד בחובות, חוסר שכר, סיכונים פיזיים והתעללות מינית.[18][19][20][21] ילדים נעדרים מהווים קורבנות פוטנציאליים לסחר בבני אדם, ואף סחר באיברים.[22]

ניצול כלכלי של מהגרים ועולים חדשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול כלכלי של מהגרים מתייחס למצב שבו מעסיקים או גורמים אחרים מנצלים את מצוקתם וחולשתם של מהגרים על מנת להפיק רווחים בלתי הוגנים, תוך פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ובכבודם האנושי. לעיתים קרובות, ניצול זה יכול להגיע לכדי "עבדות מודרנית". ניצול כלכלי של מהגרים ועולים הוא תופעה רווחת ומדאיגה, המתרחשת במדינות רבות בעולם, כולל ישראל. נובע משילוב גורמים, ביניהם מעמדם הפגיע של המהגרים, ולעיתים מתוך ניצול חוסר בקיאותם בחוקים ובזכויות במדינת היעד, ומחסור באכיפה מספקת. ובעיקר בהתייחס לזכאויות בסיסיות, כולל: שכר מינימום, מועד תשלום שכר קבוע, גמול עבור שעות נוספות, הוצאות נסיעה, יום מנוחה שבועי, חופשה שנתית, ימי חג, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, פנסיה, ביטוח בריאות, גישה לשירותים לרבות טיפול רפואי, שוויון הזדמנויות והגנה מפני הטרדה מינית והתעמרות בעבודה. דוגמאות לניצול כלכלי של מהגרים: דמי תיווך מופרזים, תשלום או תשלום חלקי של שכר, החזקת דרכונים ומסמכים, תנאי העסקה מחפירים, הארכת שירותים מכוונת, הגבלות אישיות ו/או אפליה ופגיעה בזכויות אדם.[23][24][25]

בין הגורמים לפגיעות מהגרים ועולים חדשים נמנים: מצב כלכלי, רדיפה פוליטית ו/או אפליה קשה במדינת המוצא שחייב עזיבה, אפליה במדינה הקולטת, חשש מגירוש ו/או חוסר ברשתות תמיכה.[26]

ניצול כלכלי של קשישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ניצול כלכלי של קשישים
עמוד ראשי
 ראו גם – התעללות בקשישים

ניצול כלכלי של קשישים הוא תופעה חמורה ומורכבת, הנובעת לעיתים קרובות מפגיעותם, תלותם, בידודם החברתי או מצבם הקוגניטיבי המידרדר. המנצלים הם לרוב בני משפחה קרובים (ילדים, נכדים), מטפלים, נותני שירות, מכוני סיעוד, חברים או "חברים חדשים" המפתחים מערכת יחסים עם הקשיש במטרה לנצל אותו. בין המאפיינים העיקריים לניצול כלכלי של קשישים: גזל ישיר של כספים ורכוש, השפעה בלתי הוגנת וסחיטה רגשית, שימוש לרעה בייפוי כוח ואפוטרופסות, הזנחה פיזית, גזל כספים ורכוש ישיר מהבית, הזנחה כלכלית ואף הזנחה טכנולוגית.[27][28][29]

הונאות וניצול כלכלי על ידי גורמי חוץ של קשישים יכול לקרות כ: עוקץ על ידי סוכנויות/חברות המוכרות מוצרים ושירותים במחיר מופקע, ניצול כלכלי על ידי גורמים בעלי סמכות/השפעה (רבנים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים, "חוזי עתידות" או "מטפלים רוחניים") ו/או עוקץ כתרומת בהעמדת הוראת קבע מתמשכת ומחייבת בסכומים גבוהים מזה שאושר בשיחה.[30][31][32]

ניצול קשישים על ידי שכנים, שוכרים או חברים קרובים היא תופעה קיימת, הנובעת לרוב מקרבה גאוגרפית, היכרות יומיומית, ולעיתים קרובות גם מניצול בדידותם ותמימותם של הקשישים. השכנים המנצלים עלולים להכיר את שגרת היום של הקשיש, את מצבו הפיזי והמנטלי, ועלולים להיות הראשונים לזהות פגיעות כלכלית. דרכי ניצול אפשריות של שכנים קשישים הן: יחסי אמון ותלות (עזרה והתחבבות), גזל כספים ורכוש ישיר, ניצול בתמורה לשירותים (מופרזים או מיותרים), שליטה על נכסים וניירות ערך תוך זיוף ערך, חתימות או אי הסבר על הפעולות, ניצול מצבי בדידות, ניצול מצוקת קרובי משפחה של אותו קשיש או רגישות בה נמצא לאור מצבם כהזדהות מול העבריין.[33][34][35]

ניצול כלכלי בזוגיות ובמשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים מהוות קורבן נפוץ יותר לאלימות וניצול כלכלי במשפחה, בין אם מדובר בבת זוג, אם או באחיות.[36][37] בחברות בהן לגבר יש עמדה בענייני גירושים, נשים אף יכולות להגיע למצבי קורבנות לסחיטה כמסורבות גט, במצבים אלו אף קיים חשש לשלום הילדים כפעולת הסתה כלפי אחד מבני הזוג. לעיתים אף תוך קידום פעולות סחיטה, חטיפה או התעללות פסיכולוגית בניסיון לנקמה. בין מאפייני אלימות כלכלית בזוגיות ובמשפחה: שליטה ופיקוח על כספים, מניעת עצמאות כלכלית, שימוש בכספים ככלי ענישה או מניפולציה ו/או גזל ונטילת רכוש.[38]


עמוד ראשי
 ראו גם – שמעון קופר, נוכל הטינדר, אלימות כלכלית במשפחה, יחסים בין מגדריים

ניצול כלכלי במצבי זוגיות לרוב באים לידי ביטוי בשלבים ההתחלתיים או המתקדמים של קשר זוגיות שטרם מוסד או כתשתית לאחר התאלמנות, תוך שימוש בסחיטה רגשית כמניפולציה. לרוב קורבנות הניצול יהיו נשים/גברים בודדות/ים בתיעדוף לערירות, שהגיעו לשלב שינוי ציפיות בהתייחס לבן/בת זוג הרצוי/ה.[39][40] לרוב יתאפיין ביצירת חובות, בקשת רכישות ו/או בקשת העברת בעלויות.[41][41]

ניצול כלכלי של משאבי מדינה ותקצוב ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול כלכלי יכול להתרחש גם ברמה המדינתית, על ידי בזבוז, ניהול כושל, ו/או שחיתות הקשורים למשאבי המדינה ולתקציב הציבורי או למשאבי טבע מדינתיים. זוהי תופעה מורכבת שפוגעת ישירות באזרחים ובשירותים שהמדינה אמורה לספק להם. ניצול זה מתייחס למצב שבו כספי ציבור, שנועדו לשרת את טובת הכלל, מנוצלים לרעה ואף מעודדים אבטלה סמויה.[42][43] ניצול כלכלי של התקצוב הציבורי לרוב יואץ במצבי מלחמה ומתוך תקביצי הביטחון. זה יכול לקרות באמצעות: מעילה בכספי ציבור שבאה לידי ביטוי בשחיתות שלטונית כטובות הנאה, שוחד או מעילה ופעולה לטובת אינטרס עצמי כקידום מינויים פוליטיים לעיתים אף במצבי ניגוד עניינים; בזבוז וניהול כושל תוך פעולה לטובת קבוצות אינטרס; העדר שקיפות ובקרה בהתייחס לביקורת על תקציבים.[44][45] לניצול הכלכלי של משאבי מדינה ותקצוב ציבורי יכולות להיות השלכות שליליות כמו פגיעה בשירות הציבורי, הגדלת הנטל במס נוסף על האזרחים, פגיעה באמון הציבור, ירידה ביעילות הכלכלית, הגברת אי השוויון ועידוד אבטלה בקרב הלא מקורבים.[46][47]

ניצול כלכלי של תושבים על ידי מדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – שחיתות שלטונית בישראל, שיטת השקשוקה, מגש הכסף

ניצול כלכלי של אזרחים על ידי מדינה הוא מצב שבו המדינה משתמשת בכוחה ובמשאביה כדי להפיק רווחים או יתרונות על חשבון אזרחיה, לעיתים קרובות באופן בלתי הוגן, לא שקוף או פוגעני - ולרוב במטרה להשיג תפקידי מפתח ב"חברות למטרות רווח" מחוץ למגזר הציבורי בתום השירות הציבורי. זהו תחום מורכב שיכול לכלול מגוון רחב של פרקטיקות.[48][49] דבר שבא לידי ביטוי בולט בתקופה הקולוניאליסטית ובפרט הקולוניזציה האירופית של אמריקה,[50] ובפרט עם הביטוי:

"צדק צדק תרדוף עד שתירש את הארץ"

דוגמאות לניצול כלכלי על ידי מדינה יכולות להיות: ניצול לרעה של פסיכיאטריה בברית המועצות או קולוניאליזם וניצול משאבים לטובת מקורבים לעיתים תוך שימוש בעבודות כפייה ועבדות,[51] שחיתות שלטונית דרישת או קבלת שוחד, ניצול כספי ציבור, הלבנת הון והעלמת נכסים, קידום פעולות הלאמה או הפרטה כנפוטיזם,[52] השתלטות המדינה לפיה תאגידים או אליטות כלכליות משפיעות באופן שיטתי על קביעת חוקים, מדיניות ומינויים ציבוריים לטובתן העצמית בלבד, כשלעיתים אליטות אלו נוצרו בידי המדינה ובעצם ללא הון עצמי עצמאי אלא מהלוואות או נכסי מדינה.[53] מדיניות מס שאינה הוגנת,[54] הזנחה כלכלית ואי-מתן שירותים חיוניים,[דרוש מקור] ו/או הונאה של אזרחים פגיעים.[דרוש מקור]

ניצול כלכלי בהסכמים וסחר בינלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצול כלכלי בהסכמים ובסחר בינלאומי הוא נושא העוסק בפערי כוחות בין מדינות, וכיצד הם באים לידי ביטוי ביחסי סחר. לעיתים קרובות, מדובר במדינות מפותחות המנצלות את מעמדן מול מדינות מתפתחות, אך לא רק. הניצול יכול להתבטא ברמות שונות – החל מהגדרת כללי המשחק ועד ליישומם בפועל. ניצול כלכלי בהסכמים ובסחר בינלאומי מתרחש כאשר מדינה או תאגידים ממדינה אחת מפיקים יתרונות כלכליים ניכרים או רווחים בלתי הוגנים או פרופורציונליים על חשבון מדינה אחרת (לרוב חלשה יותר) באמצעות יצירת תנאים לא שוויוניים, שיחוד עובדי ציבורי, הפעלת לחץ כלכלי, ניצול חולשות רגולטוריות, חברתיות או סביבתיות. תוך שימוש בכלים כמו ארגוני סחר משותפים, אזוריים או עולמיים. הדיון בניצול כלכלי בסחר בינלאומי הוא חלק מדיון רחב יותר על גלובליזציה, צדק כלכלי עולמי, ותפקידם של מוסדות בינלאומיים במערכת הכלכלית הגלובלית.[55][56][57] יכול לבוא לידי ביטוי ב: הסכמי סחר לא שוויוניים, "מרוץ לתחתית", שעבוד חובות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים באמצעות מוסדות כמו קרן המטבע הבין-לאומית והבנק העולמי, הגנה מוגזמת על פטנטים וזכויות קניין רוחני גם אם התגלו באמצעות עמים ילידים, ו/או הסכמי השקעה ובוררות בין משקיעים-מדינות.[58]

בין הסיבות לניצול כלכלי בהסכמים וסחר בינלאומי נמנים: פערי כוחות אסימטריים, צורך בדחיפות, חוסר שקיפות ומומחיות, אינטרסים פנימיים, חוסר עניין או תמיכה/הסתייגות ציבורית בסוגיה.[59][60][61]

בין השלכות הניצול הכלכלי בסחר בינלאומי נמנים: הגברת אי השוויון העולמי והפנים מדינתי, פגיעה בריבונות המדינית, פגיעה סביבתית וחברתית, האטת פיתוח, חוסר יציבות פוליטית ו/או פגיעה תדמיתית באמינותה המדינה המנצלת ועובדי הציבור של המדינה המנוצלת.[59][60][61]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניצול כלכלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Adams, Adrienne E.; Sullivan, Cris M.; Bybee, Deborah; Greeson, Megan R. (May 2008). "Development of the Scale of Economic Abuse". Violence Against Women. 14 (5): 563–588.
  2. ^ Jackson, Shelly L. "The vexing problem of defining financial exploitation." Journal of Financial Crime 22.1 (2015): 63-78.
  3. ^ Postmus, Judy L., et al. "Understanding economic abuse in the lives of survivors." Journal of interpersonal violence 27.3 (2012): 411-430.
  4. ^ Postmus, Judy L., Sara-Beth Plummer, and Amanda M. Stylianou. "Measuring economic abuse in the lives of survivors: Revising the Scale of Economic Abuse." Violence against women 22.6 (2016): 692-703.
  5. ^ Helfgott, Jacqueline B. "Criminal behavior and the copycat effect: Literature review and theoretical framework for empirical investigation." Aggression and violent behavior 22 (2015): 46-64.
  6. ^ Surette, Ray, Mary Chadee, and Derek Chadee. "Copycat crime behavior: Implications for research in the Caribbean." (2016).
  7. ^ Meissner, Christian A., and Saul M. Kassin. "“He's guilty!”: Investigator bias in judgments of truth and deception." Law and human behavior 26 (2002): 469-480.
  8. ^ Jowsey, Ernie. "Economic aspects of natural resource exploitation." International Journal of Sustainable Development & World Ecology 16.5 (2009): 303-307.
  9. ^ Cabrales, Michelle Grace R. "Exploitation of resources." The Palgrave Encyclopedia of Global Security Studies. Cham: Springer International Publishing, 2023. 513-515.
  10. ^ Tueth, Michael J. "Exposing financial exploitation of impaired elderly persons." The American Journal of Geriatric Psychiatry 8.2 (2000): 104-111.
  11. ^ Lambert, Imogen, et al. "Cognitive Impairment as a vulnerability for exploitation: a scoping review." Trauma, Violence, & Abuse (2024): 15248380241282993.
  12. ^ Sarac, Elif, and Deniz Odabas. "Gender-based economic violence and the exploitation of women: A deep dive." World Journal of Psychiatry 15.3 (2025): 103725.
  13. ^ Sturdivant, Frederick D., and Walter T. Wilhelm. "Poverty, minorities, and consumer exploitation." Social Science Quarterly (1968): 643-650.
  14. ^ Nguyen, Bang, and Dilip S. Mutum. "Customer relationship management: advances, dark sides, exploitation and unfairness." International Journal of Electronic Customer Relationship Management 6.1 (2012): 1-19.
  15. ^ Quirk, Joel, Caroline Robinson, and Cameron Thibos. "From Exceptional Cases to Everyday Abuses: Labour exploitation in the global economy." Anti-trafficking review 15 (2020): 1-19.
  16. ^ Shields, Kirsteen. "Labor exploitation: Crossing the threshold between acceptable and unacceptable labor conditions." Humiliation, degradation, dehumanization: Human dignity violated. Dordrecht: Springer Netherlands, 2010. 173-189.
  17. ^ Meillassoux, Claude. "Historical modalities of the exploitation and over-exploitation of labour." Critique of Anthropology 4.13-14 (1979): 7-16.
  18. ^ GAP, FUNDING. "Democratic Republic of the Congo." (2010).
  19. ^ "Ghana". Trafficking in Persons Report 2010. U.S. Department of State (June 14, 2010).
  20. ^ Rashad, Suzi Mohamed. “Child Trafficking Crime and Means of Fighting It: Egypt as a Case Study.” Review of Economics & Political Science : REPS 8, no. 4 (2023): 290–308.
  21. ^ "Trafficking in Persons Report 2008". U.S. Department of State. 10 June 2008.
  22. ^ "As NCRB data suggests poor women and child safety records, experts raise concerns". The New Indian Express. 31 August 2022.
  23. ^ Miller, Linda A. "The exploitation of acculturating immigrant populations." International Review of Victimology 14.1 (2007): 11-28.
  24. ^ Longazel, Jamie, and Benjamin Fleury-Steiner. "Exploiting borders: The political economy of local backlash against undocumented immigrants." Chicana/o-Latina/o L. Rev. 30 (2011): 43.
  25. ^ Bustamante, Jorge A. "Immigrants' vulnerability as subjects of human rights." International migration review 36.2 (2002): 333-354.
  26. ^ Aysa-Lastra, María, and Lorenzo Cachón. "Immigrant vulnerability and resilience." Comparative perspectives on Latin American immigrants during the Great Recession 11 (2015).
  27. ^ Stiegel, Lori. "An overview of elder financial exploitation." Generations 36.2 (2012): 73-80.
  28. ^ Hall, Ryan CW, Richard CW Hall, and Marcia J. Chapman. "Exploitation of the elderly: undue influence as a form of elder abuse." Clinical geriatrics 13.2 (2005): 28-36.
  29. ^ Tueth, Michael J. "Exposing financial exploitation of impaired elderly persons." The American Journal of Geriatric Psychiatry 8.2 (2000): 104-111.
  30. ^ Coombs, Jessica. "Scamming the elderly: An increased susceptibility to financial exploitation within and outside of the family." Alb. Gov't L. Rev. 7 (2014): 243.
  31. ^ Burnes, David, et al. "Prevalence of financial fraud and scams among older adults in the United States: A systematic review and meta-analysis." American journal of public health 107.8 (2017): e13-e21.
  32. ^ Jackson, Brittany. Elder Financial Abuse: Fraud and Exploitation. MS thesis. Utica College, 2021.
  33. ^ DeLiema, Marguerite. "Elder fraud and financial exploitation: Application of routine activity theory." The Gerontologist 58.4 (2018): 706-718.
  34. ^ Peterson, Janey C., et al. "Financial exploitation of older adults: a population-based prevalence study." Journal of general internal medicine 29 (2014): 1615-1623.
  35. ^ Coombs, Jessica. "Scamming the elderly: An increased susceptibility to financial exploitation within and outside of the family." Alb. Gov't L. Rev. 7 (2014): 243.
  36. ^ Goldberg, Marilyn Power. "The economic exploitation of women." Review of Radical Political Economics 2.1 (1970): 35-47.
  37. ^ {{Sarac, Elif, and Deniz Odabas. "Gender-based economic violence and the exploitation of women: A deep dive." World Journal of Psychiatry 15.3 (2025): 103725.}}
  38. ^ Stylianou, Amanda M. "Economic abuse within intimate partner violence: A review of the literature." Violence & Victims 33.1 (2018).
  39. ^ Lichtenberg, Peter A., et al. "Context matters: Financial, psychological, and relationship insecurity around personal finance is associated with financial exploitation." The Gerontologist 60.6 (2020): 1040-1049.
  40. ^ Mosafer, Hadis, et al. "Factors associated with financial exploitation in older adults: A systematic review." Geriatric Nursing (2024).
  41. ^ 1 2 Nguyen, Annie L., et al. "Perceived types, causes, and consequences of financial exploitation: Narratives from older adults." The Journals of Gerontology: Series B 76.5 (2021): 996-1004.
  42. ^ Jowsey, Ernie. "Economic aspects of natural resource exploitation." International Journal of Sustainable Development & World Ecology 16.5 (2009): 303-307.
  43. ^ Brown, Roland. "The Relationship between the State and the Multinational Corporation in the Exploitation of Resources." International & Comparative Law Quarterly 33.1 (1984): 218-229.
  44. ^ Lebillon, Philippe. "The political ecology of war and resource exploitation." Studies in Political Economy 70.1 (2003): 59-95.
  45. ^ Van der Ploeg, Frederick, and Dominic Rohner. "War and natural resource exploitation." European Economic Review 56.8 (2012): 1714-1729.
  46. ^ Cabrales, Michelle Grace R. "Exploitation of resources." The Palgrave Encyclopedia of Global Security Studies. Cham: Springer International Publishing, 2023. 513-515.
  47. ^ Brown, Roland. "The Relationship between the State and the Multinational Corporation in the Exploitation of Resources." International & Comparative Law Quarterly 33.1 (1984): 218-229.
  48. ^ Attas, Daniel. "The case of guest workers: Exploitation, citizenship and economic rights." Res Publica 6 (2000): 73-92.
  49. ^ Reiff, Mark R. Exploitation and economic justice in the liberal capitalist state. Oxford University Press, 2013.
  50. ^ Bhandar, Brenna. Colonial lives of property: Law, land, and racial regimes of ownership. Duke University Press, 2018.
  51. ^ Bridge, Gavin. "Exploiting: power, colonialism and resource economies." Companion Encyclopedia of Geography. Routledge, 2018. 861-881.
  52. ^ Benson, Bruce L., and John Baden. "The political economy of governmental corruption: The logic of underground government." The Journal of Legal Studies 14.2 (1985): 391-410.
  53. ^ Booth, Richard A. "The Promise of State Takeover Statutes." Michigan Law Review 86.7 (1988): 1635-1702.
  54. ^ Kahrl, Andrew W. The black tax: 150 years of theft, exploitation, and dispossession in America. University of Chicago Press, 2024.
  55. ^ De Bres, Helena. "Exploitation in international trade." Ideas That Matter: Democracy, Justice, Rights (2019): 177-198.
  56. ^ Yarbrough, Beth V., and Robert M. Yarbrough. "Reciprocity, bilateralism, and economic ‘hostages’: Self-enforcing agreements in international trade." International Studies Quarterly 30.1 (1986): 7-21.
  57. ^ Dimitriu, Cristian. "Free trade and exploitation." Daimon Revista Internacional de Filosofía 62 (2014): 101-108.
  58. ^ De Bres, Helena. "Exploitation in international trade." Ideas That Matter: Democracy, Justice, Rights (2019): 177-198.
  59. ^ 1 2 De Bres, Helena. "Exploitation in international trade." Ideas That Matter: Democracy, Justice, Rights (2019): 177-198.
  60. ^ 1 2 Pelc, Krzysztof J. "Seeking escape: The use of escape clauses in international trade agreements." International Studies Quarterly 53.2 (2009): 349-368.
  61. ^ 1 2 Dimitriu, Cristian. "Free trade and exploitation." Daimon Revista Internacional de Filosofía 62 (2014): 101-108.

קטגוריה:התעללות קטגוריה:פשעים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:ניצול_כלכלי&oldid=41715552"