טיוטה:ע"פ 196/64 - היועץ המשפטי לממשלה נ' מרדכי בש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסק הדין ע"פ 196/64 - היועץ המשפטי לממשלה נגד מרדכי בש הוא ערעור על זיכויו של הנאשם לאחר פסק דין שבו הורשע הנאשם.


הרקע לפסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 הואשם מרדכי בש בכך שהשאיר מקרר ישן בחצר ביתו ללא השגחה. לתוך המקרר, תוך כדי משחק נכנסו שני ילדים קטנים, הדלת נסגרה מאחוריהם והם נחנקו למוות. בעקבות אירוע זה בית המשפט השלום הרשיע אותו ב"גרימת מוות ללא רשלנות פושעת עקב חוסר זהירות או פזיזות. המשיב ערער וזוכה על ידי בית המשפט המחוזי עקב אפשרות לפעולה זדונית מצד צד שלישי. המדינה ערערה בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים פליליים על זיכוי המשיב בפס"ד ע"פ 196/64 - היועץ המשפטי לממשלה נגד מרדכי בש [1].


פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי בית המשפט בפסק הדין, השאלה שיש לדון בה כעת ושהעסיקו בדיונים הקודמים של המקרה היא האם המשיב היה אמור לצפות שהדבר יקרה, כלומר, האם הייתה צפייה סבירה. בדיונים הקודמים הסתמכו על "האחריות האזרחית הנהוגה בדיני נזיקין".


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ 196/64 - היועץ המשפטי לממשלה נ' מרדכי בש . פ"ד יח(4), 568