טיוטה:עובד קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עובד קראוס (נולד ב-3 במאי 1977) בתל אביב) הוא יזם בתחום ההייטק, אסטרטג, מפיק מוזיקלי, פעיל פוליטי ולשעבר מאמן נבחרת האמנים בכדורגל[1], סוכן שחקנים בתחום הספורט ועיתונאי ישראלי [2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס גדל בתל אביב עד אמצע שנות השמונים, מאז עבר לעיר רמת גן בה הוא מתגורר עד היום. כבר מגילאים מוקדמים עסק קראוס בספורט והיה טניסאי והוא בעל חגורה שחורה בג'ודו. ב-1990, בגיל 13 בלבד, סיים קורס לעיתונאי ספורט והחל לכתוב במדור הספורט של ידיעות אחרונות. בשנים אלו היה קראוס לכתב הצעיר ביותר בעיתונות הספורט הישראלית[3]. במקביל לעבודתו בדסק, התקבל למחלקת הספורט של רשת ב' ברדיו "קול ישראל" ובשנת 1993, שימש כמומחה כדורסל בינלאומי במחלקת הספורט של הערוץ הראשון בטלוויזיה, שבו במקביל מונה לנציג מגזין פיב"א (התאחדות הכדורסל הבינלאומית), לצדו של נח קליגר.

בשנת 1994, נסע קראוס לפיראוס שביוון, והחל לעבוד במועדון הכדורסל של אולימפיאקוס. ב-2010 הקים בצוותא עם המוזיקאי גיא מזיג את נבחרת האמנים בכדורגל והוליך אותה כמאמן להישגים בינלאומיים ובראשם הזכיות באליפות העולם (2015) ובאליפות אירופה (2016). בין השנים 2011–2012, שימש כיועץ של יו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל עוזי דיין, שם יזם והקים את "הועדה למלגות ספורטאים" בה הוא חבר עד היום[4]. בשלהי 2013, נבחר לכהן כמנכ"ל הלייבל המוזיקלי "אתגר", תפקיד בו החזיק במשך שנה.

בשנת 2015, פנה קראוס לתחום ההייטק והקים מספר מיזמים הקשורים למטבעות דיגיטליים ולצרכנות.

קראוס רווק. מתגורר ברמת גן.

פעילותו כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס היה חבר במדור הספורט של "ידיעות אחרונות" בין השנים 1993 ל־1995 ומומחיותו הייתה בדסק הבינלאומי. כאשר מלאו לו 16, פרסם קראוס בלעדית בישראל את סיפורו הטראגי של הכדורסלן היוגוסלבי-יווני סלובודן ינקוביץ' אשר הטיח את ראשו בקיר הבטון התומך בסל – דבר שהוביל לשיתוקו ומאוחר יותר למותו.

בעקבות המלצות של אנשי כדורסל אירופיים שנפגשו עמו, צורף קראוס למערכת מגזין הכדורסל FIBA BASKETBALL ומונה לנציגו בישראל, לצד העיתונאי נח קליגר. קראוס העניק חשיפה בינלאומית ראשונה לכדורסלן דורון שפר וכן הוענק לו ראיון בלעדי על ידי קווין מגי.

בשנת 1995, מונה קראוס לסגן עורך המגזין "כדורסל" והציג ראיונות בלעדיים שערך עם הכדורסלן מיקי ברקוביץ', מאמנה של ציבונה זאגרב ונבחרת יוגוסלביה מירקו נובוסל וכן היה לעיתונאי היחיד בעולם שהורשה לבקר בבית הוריו של כדורסלן העבר הבינלאומי המנוח דראזן פטרוביץ' שנהרג בתאונת דרכים.

פעילותו כסוכן שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו מיוון בשנת 1995, החל קראוס לעבוד כסוכן שחקנים, תחילה כסוכן שחקני כדורסל, אך עם הזמן עבר לשמש כסוכן שחקני כדורגל. בין היתר אחראי קראוס להעברתו של מלך השערים בכל הזמנים, החלוץ אלון מזרחי ממכבי חיפה לקבוצת ניס מצרפת, בסכום שיא עד אז של 1.5 מיליון דולר. הוא הביא לישראל את מאמן הנבחרת הדני ריצ'רד מולר נילסן, העביר את השוער הקרואטי קאלה טברטקו ממכבי תל אביב לבית"ר ירושלים, את החלוץ עומר דמארי ממכבי פתח-תקווה להפועל תל אביב וסגר את החוזה של המאמן ניר קלינגר בקבוצה הקפריסאית אנוסיס נאון פראלימני במאי 2006.

קראוס ייצג את בכירי שחקני הכדורגל בישראל לרבות: אבי נמני, אלון מזרחי, אריק בנאדו, אלון חזן, עומר דמארי, ניר דווידוביץ ומאור בוזגלו[5]. בין לקוחותיו הבינלאומיים היו המאמנים האיטלקיים צ'זארה מאלדיני ורוברטו דונאדוני[6]. בשנת 2008, מונה קראוס לחבר בוועד הפועל של איגוד הסוכנים האירופי ושנתיים לאחר מכן (2010) נבחר לסגן נשיא ארגון הסוכנים העולמי.

פעילותו כמאמן נבחרת האמנים בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, הגו ויזמו קראוס וגיא מזיג[7] את רעיון הקמתה של נבחרת האומנים הישראלית בכדורגל (לאחר שקראוס נחשף אליו במהלך ביקורו באיטליה[8]). תחילה, דורגה במקום ה-85 בעולם במדד איכותה המקצועי. בתחילת 2011, מונה עובד קראוס למאמן הנבחרת[9] והחל בתהליך מקצועי בו הפך אותה לאחת מהמובילות בעולם ובתוך שנתיים הצליחה להגיע למונדיאל האמנים. הנבחרת זכתה במקום השלישי בעולם והשיגה את מדליית הארד, כשהיא צוברת שלושה ניצחונות, תוצאת תיקו והפסד אחד בלבד. בתום המונדיאל עבר קראוס לאמן את נבחרת האומנים של ברזיל, איתה העפיל בשנת 2014 לחצי הגמר במונדיאל[10].

בשנת 2015, חזר לאמן את נבחרת ישראל והצליח להוביל אותה לזכייה בגביע העולם, מה שהפך את נבחרת האמנים לקבוצה הישראלית הייצוגית היחידה ברמה הבינלאומית המצליחה לזכות במונדיאל[11]. הישג זה זכה לתהודה רבה בישראל, משחקיה של אלופת העולם שודרו ישירות בערוץ ספורט 1 ולאחר הזכייה התקבלו הנבחרת והמאמן קראוס במשרדה של שרת הספורט מירי רגב[12].

בשנת 2016, אירחה ישראל את אליפות אירופה לנבחרות אמנים בכדורגל עם שלושה ניצחונות מרשימים על טורקיה, אנגליה ורוסיה[13] והגעה למקום הראשון. בכך השלים קראוס זכייה כפולה באליפות העולם ובאליפות אירופה וישראל הייתה לנבחרת הראשונה ועד כה היחידה בהיסטוריה שהחזיקה בו זמנית בשני התארים החשובים ביותר גם יחד. קראוס זכה בתואר מאמן הטורניר.

באליפויות העולם של 2013, 2014 ו-2015 נבחר קראוס לאמן את נבחרת אומני העולם במשחק ראווה שהתקיים ברוסיה. בשנת 2017, חזר לאמן את נבחרת האמנים הישראלית בקדנציה שלישית, בסיומה רשמה הנבחרת 13 ניצחונות מתוך 16 משחקים שקיימה בתקופה זו.

בשנת 2019, פרש קראוס מתפקידו, כשנערך לו משחק הוקרה מיוחד בעירו רמת-גן[14]. הוא נחשב עד היום למאמן נבחרות האמנים המצליח בעולם.

פעילותו בזירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס, פעיל במפלגת הליכוד מאז שנת 1988 וממלא את תפקיד ראש הפורום הרוויזיוניסטי במפלגה מאז שנת 2015. את עמדותיו הפוליטיות, העלה על הכתב באתר "ליכודניק"[15], עד נובמבר 2017, אז פורסם הפוסט האחרון פרי עטו. בשנת 1996, היה חבר במטה האישי לבחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה והיה אחראי על כנס מפורסמים תומכי נתניהו שנערך בגן-אורנים בתל אביב. בשנת 1999, שימש קראוס כיועצו של שר הביטחון משה ארנס.

פעילותו כמפיק מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראוס רקע מוזיקלי רחב: הוא מנגן בפסנתר (נמנה עם תלמידיה של פנינה זלצמן), בבאריטון ולמד ניצוח אצל המוזיקאי הקרואטי מילנקו פרוהאסקה מהאקדמיה למוזיקה בזאגרב.

בשנת 2014, מונה קראוס למנכ"ל ה"לייבל" המוזיקלי "אתגר"[16]. במסגרת תפקידו היה קראוס אחראי על הפקות מוזיקליות בינלאומיות שהתקיימו בארצות הברית, בדרום אמריקה ובאירופה. בשנת 1999, נמנה קראוס עם צוות ההפקה הבכיר של תחרות האירוויזיון אשר התקיימה בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קראוס פרש מנבחרת האומנים: תישאר בליבי, באתר ואן
  2. ^ 5 הסוכנים המשפיעים בכדורגל הישראלי, באתר כלכליסיט
  3. ^ פתיחה מאוחרת, באתר מעריב
  4. ^ מפעל הפיס יעניק מלגות לספורטאים מצטיינים, באתר ויינט
  5. ^ עובד קראוס: נעשה עוול גדול ליעקב בוזגלו, באתר ויינט
  6. ^ "על כל שקל שנוציא על דונאדוני נקבל בחזרה שניים", באתר וואלה
  7. ^ עם פיני בלילי: נבחרת האמנים רוצה עוד תואר, באתר מעריב
  8. ^ הכירו את נבחרת הסלבס של ישראל, באתר מאקו
  9. ^ נבחרת האמנים ניצחה במשחק ראווה לזכרו של שחר בריקמן ז"ל, באתר ויינט
  10. ^ עובד קראוס: "עכשיו ירד לי האסימון. לא רוצה להתראיין", באתר הארץ
  11. ^ גאווה ישראלית: נבחרת האומנים זכו באליפות העולם, באתר דאבלפס
  12. ^ שרת התרבות והספורט, מירי רגב: ״כשתרבות וספורט נפגשים זה שילוב מנצח", באתר משרד התרבות והספורט
  13. ^ מה הקשר בין מירי רגב, עובד קראוס ו"יורו האמנים"?, באתר גלובס
  14. ^ עיר הגנים זוכרת את ענת אלימלך, באתר עיריית רמת גן
  15. ^ כל הפוסטים מאת-עובד קראוס, באתר ליכודניק
  16. ^ עובד קראוס מונה למאמן נבחרת האמנים של ברזיל, באתר One