טיוטה:פונקציונליזם (פילוסופיה של הקוגניציה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פונקציונאליזם (פילוסופיה של הקוגניציה)

פונקציונאליזם הינה גישה בפילוסופיה של הmind על פיה מצבים נפשיים מוגדרים על ידי הקשרים הסיבתיים שלהם עם הסביבה. ניתן להתסכל על הפונקציונאליזם כמעין שכלול של תאוריות בהיוויוריסטיות כאשר הוא טוען שמצבים נפשיים (כגון רציות והאמנות) הן תכונות המוגדרות על ידי התפקיד (פונקציה) שהם ממלאים במערכת הקשרים שבין קלטים חושיים לפלטים מוטורים והתנהגותיים. תפקידים אלו מוגדרים על ידי הקשרים הסביבתיים של המצב הנפשי עם גירויים חושיים, תגובות מוטוריות ועם מצבים נפשיים אחרים. קשרים אלו ניתנים לתאור במגוון אמצעים ולכן מאפשר הפונקציונאליזם "ריבוי מימושים".

פונקיונאליזם חישובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

“The mind is to the brain as the program is to the hardware”[1] המצבים הנפשיים של האדם ניתנים לתאור כתוכנה, בעוד גוף האדם משול לחומרה. ניתן באופן זה לחשוב על הקבלה בין מכונת טיורינג, לה מצבי עבודה, לאדם, לא מצבים נפשיים, אשר בהתאם לקלט, משפיעים על הפלט ההתנהגותי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערך בויקיפדיה האנגלית [[[:en:Functionalism (philosophy of mind)|Functionalism (philosophy of mind)]]]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Johnson-Laird The Computer and the Mind, 1988