טיוטה:פלגת התיעוד והצילום

פלגת התיעוד המבצעי
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	יחידת תיעוד קרבית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	אוגוסט 2012 – הווה (כ־13 שנים)
מלחמות	מבצע צוק איתן ; מבצע שובר גלים ; מבצע מגן וחץ ; מלחמת חרבות ברזל ; שאגת הארי
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מצלמות דיגיטליות ומצלמות וידאו.; נשק אישי: רובה M4A1
פיקוד
יחידת אם	דובר צה"ל
דרגת המפקד	סרן
מפקדים	סר״ן נ'

פלגת התיעוד המבצעי היא יחידת צלמים של מערך דובר צה"ל שייעודה לספק תיעוד מבצעי מהשטח ושדה הקרב, בעת שגרה ובעת חירום, במטרה לסייע להסברה הישראלית, להפליל מטרות אויב (כגון תיעוד מחבלים בפעולה, או תיעוד מבנים הומניטריים - בתי ספר ובתי חולים, למשל - שמשמשים לצורכי טרור), לספק מרחב לגיטימציה בינלאומי לפעולות צה"ל, לתעד את הווי היחידות הלוחמות לצורכי דוברות וכן תיעוד שדה הקרב לצורך תחקור, לצרכים מבצעיים ולצרכים מודיעיניים.

החיילים ביחידה עוברים הכשרה קרבית כרובאי 07, ובעבר כרובאי 05 (בחיל האיסוף הקרבי, מחזורים 2015–2017). לאחר מכן משתתפים הלוחמים בקורס תיעוד מבצעי ובקורס מקצועות הדוברות בדובר צה"ל. לאחר כשמונה חודשים מסתיימת ההכשרה והמתעדים המבצעיים מתחילים את שירותם הסדיר. המתעדים המבצעיים מוסמכים להיכנס לאזורי לחימה על מנת לשלוח חומרי תיעוד משדה הקרב למערכות החדשות בארץ ובעולם.

היסטוריה

תיעוד מבצעי מלווה את פעילות צה"ל זה זמן רב, אולם רק בשני העשורים האחרונים עלתה מאוד חשיבותו עד כי הוא חורץ במידה רבה גורל של מערכות. הצורך בתיעוד מבצעי עלה עוד במהלך האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000, ונעשו ניסיונות במערך דובר צה"ל להקים ולהכשיר יחידה של צלמים קרביים, שיספקו תיעוד מבצעי לצורכי הסברה ישראלית מול גל הטרור הפלסטיני והתעמולה הפלסטינית שנלוותה אליו. במהלך השנים היו ניסיונות חוזרים ונשנים במאמץ להקים יחידת תיעוד מבצעי, ניסיונות שלא צלחו, עד שבגלגולה הנוכחי, היחידה הוקמה ב-2012.

ניסיונות להקמת היחידה

באינתיפאדה השנייה הקים הרמטכ"ל משה יעלון מערך לוחם מתעד, שנועד להעביר במהירות תיעוד המחזק את "הסיפור שלנו". הקורס הראשון החל באפריל 2001, ובמבצע "חומת מגן" שולבו המתעדים באוגדות, תוך הצגת פעולות צה"ל באור חיובי והפרכת טענות על פגיעה באזרחים. התיעוד ההישגים של צה"ל חיזק את הביטחון של הכוחות והשפיע תודעתית על האויב להיכנע. עם זאת, שטח ג'נין נסגר בפני המתעדים בגלל חשש לפגיעה בהם ובכוחות, ודווקא שם הופצו שמועות על טבח שהפרכתן דרשה שנים של חקירה. במלחמת לבנון השנייה הורגש חוסר בתיעוד, מכיוון שהמצלמות שחולקו ללוחמים לא נוצלו כראוי, והתוצאות בשדה הקרב לא נחשפו בתקשורת. ביקורות 2002 ציינו הזנחה בתחום התיעוד, מה שהוביל לצורך במערך ייעודי כפוף לדובר צה"ל הן מקצועית והן פיקודית. במבצע "עופרת יצוקה" ב-2008 שולבו המתעדים באופן מסודר עם יחידות חי"ר, תיעדו את הצלחות הכוחות והצגת פעולות האויב, והדגישו את הצורך בתקן של מתעד לוחם בכל פלוגה, מסד הכשרה למתעדים וכתיבת פקודת הפעלה למערך התיעוד המבצעי.

בתחילת 2008 קיבל דובר צה"ל תקנים של לוחמים, והחל לאתר מועמדים למערך התיעוד המבצעי. במקביל האיצו מערך דובר צה"ל וזרוע היבשה עבודת מטה לבנייתו של מערך התיעוד המבצעי ביחידות הלוחמות.ֿ בזמן המבצע פעלו בשטח מתעדים מבצעיים ביחידות החי"ר השונות. המתעדים שולבו באופן סדור בכניסת הכוחות לתוך שטח הלחימה, תיעדו את הצלחת הכוחות (מציאת אמצעי לחימה ומטענים), הציגו את פעילות האויב (הופך אזרחים למגן אנושי, מנצל לצורכי לחימה מסגדים, בתי ספר, בתי חולים ומבני מגורים). מסקנותיו של מערך דובר צה"ל מהמבצע היו שיש לקבוע בצה"ל תקן של מתעד לוחם בכל פלוגה, שיש למסד את הכשרת המתעדים ולכתוב פקודת הפעלה למערך התיעוד המבצעי.

הקמת פלגת התיעוד והצילום

בשנת 2012, לאחר שקלול כלל הלקחים והתחקירים בעקבות ניסיון הקמת יחידות תיעוד מבצעי בעבר, הוחלט על שינוי במבנה היחידה, ובשלב זה הוקמה הפלגה בתצורתה הנוכחית המכפיפה את לוחמי התיעוד המבצעי לדובר צה"ל ישירות. בשלב מאוחר יותר, לאחר פירוק יחידת ההסרטה, השתלבו בפלגה גם צלמי וידאו וסטילס מטכ"ליים, אשר איחד בין כל החיילים אשר אוחזים במצלמה בדובר צה"ל, לוחמי ולוחמות התיעוד המבצעי וצלמים מטכ"ליים, תחת אותה יחידה. במרץ 2025 הושק מתחם חדש של פלגת התיעוד המבצעי במחנה עופר אשר מאחד את כל הפלגה במתחם אחד. יחד עם השקת המתחם הצלמים המטכליים עברו תחת מדור תקש"ח (תקשורת חזותית) בענף הפקה ומדיה והמתעדים המבצעיים הפכו למדור נפרד תחת ענף הפקה ומדיה וכך הופרדו הכוחות בין המתעדים המבצעיים ובין הצלמים המטכליים. ובאופן רשמי הפלגה הפכה מפלגת התיעוד והצילום לפלגת התיעוד המבצעי.

מבצע "צוק איתן"

ההפעלה המבצעית הראשונה של הפלגה לאחר הקמתה הרשמית בשנת 2012 הייתה ב-2014. מבצע צוק איתן מהווה אבן דרך משמעותית בעיצוב הפלגה וייעודה. במהלך המבצע, שהחל ב-8 ביולי והסתיים ב-26 באוגוסט 2014, חברו המתעדים המבצעיים לגדודי חי"ר ויחידות נוספות בעת הלחימה בגזרת עזה, במהלך שהוגדר כהצלחה גדולה^[^{דרוש מקור]}.

פתיחת תפקיד התיעוד המבצעי לנשים

במחזור נובמבר 2018, גויסו לראשונה המתעדות המבצעיות, אשר משרתות יחד עם המתעדים. בסיומה של ההכשרה, שובצו תחילה בצוות מרכז, ועסקו בעיקר בפעילויות מבצעיות בגזרת איו"ש וברחבי פיקוד המרכז. משנת 2020, משובצות המתעדות בכלל הגזרות המבצעיות, דרום מרכז וצפון.

פעילות פלגת התיעוד המבצעי במלחמת חרבות ברזל

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ב-7 באוקטובר 2023, הוקפצו מתעדים מפלגת התיעוד המבצעי וחברו לכוחות חי"ר במהלך הקרבות ביישובי עוטף עזה^[^{דרוש מקור]}. שלושה מתעדים ששהו במחנה אורים במהלך השבת השתתפו בהכוונת כוחות צה״ל באמצעות רחפן לעבר מחבלים שחדרו לבסיס, וסייעו בסיכול האיום^[^{דרוש מקור]}.

החל מ-8 באוקטובר שובצו מתעדים לצד יחידות חיל רגלים, סיירות, כוחות קומנדו ויחידות מיוחדות. הם עברו הכשרה משותפת עם הלוחמים כהכנה לכניסה הקרקעית הראשונה לרצועת עזה, למדו את מאפייני הכוחות עמם פעלו והשתלבו כחלק אורגני מהיחידות. בשלב הראשוני פעלו לרוב לצד חפ״ק מג״ד או חפ״ק מפקד יחידה.

לצד פעילותה בעזה, המשיכה פלגת התיעוד המבצעי למלא את תפקידה גם בגזרות נוספות, בהן יהודה ושומרון וצפון הארץ, תוך שהיא מתעדת את האירועים הביטחוניים בגזרות אלו. בנוסף, הפלגה לקחה חלק משמעותי בתמרון של צה"ל בלבנון, שם תיעדה את פעילות הכוחות ואת ההתפתחויות המבצעיות באזור. מהכניסה הראשונה ללבנון, כיבוש הכפרים בקו הראשון, קו בתים שני ועד ההגעה של צה"ל לליטני.

במהלך המלחמה, מתעדים השתתפו בפעולות ומבצעים רבים, בהם מבצע בבית החולים שיפא, מבצע להשבת גופות חטופים, תיעוד המבצע לשחרור חטופים, מבצע ארנון, מבצע חומת ברזל התמרון ברפיח, התמרון המחודש בצפון הרצועה, מבצע חטופים נוסף ועוד.

מפקדי פלגת התיעוד והצילום

מפקדי פלגת התיעוד והצילום
מפקד	שנות כהונה
רס"ן בועז מלכיאלי	2012-2014
רס"ן יותם בן-יצחק	2014-2017
סרן שיר צברי	2017-2018
רס״ן רפאל עמר	2018-2021
סרן אור גינת	2021 - 2023
סרן גל מויאל	2024 - 2025
סרן נ'	2025 - הווה

הכשרה

המתעדים המבצעיים מתגייסים במחזורי הגיוס נובמבר (בנות ובנים) ואוגוסט (בנים בלבד עד מחזור אוג' 24, החל מאוג' 25 המחזורים מעורבים בנים ובנות). המתעדים עוברים הכשרה קרבית - רובאי 07 במשך 4 חודשים, יחד עם לוחמי ולוחמות חי"ר גבולות. לאחר מכן, מוכשרים המתעדים והמתעדות תחת יחידת הלוט״ר, במשך 4 חודשים נוספים.

מקום ואופן ההכשרה השתנה ממחזור למחזור:

מחזור אוגוסט 2012 התגייסו לגדודים השונים של חטיבת גולני (גדודים 12, 13 ו-51) ולאחר סיום ההכשרה עברו הכשרת צילום בדובר צה"ל ונכנסו לתפקיד.
מחזור אוגוסט 2013 התגייסו ליחידת אגוז ובמהלך ההכשרה הוצאו לפרק זמן של כחודשיים לעבור הכשרה קרבית ומקצועית בדובר צה"ל, לאחר ההכשרה בדובר צה"ל חזרו לאגוז לסיים את ההכשרה הקרבית ולעשות מסע כומתה שבסיומו קיבלו כומתה חומה.
מחזור נובמבר 2014 התגייסו לגדוד הסיור של גולני ועברו הכשרה מלאה של 8 חודשים במהלכה הוצאו לשבועות בודדים מדי חודש לעבור הכשרה מקצועית בדובר צה"ל. לאחר מסע הכומתה החיילים נכנסו ליחידה.
מחזורים נובמבר 2015–2017 התגייסו לחיל האיסוף הקרבי ועברו הכשרה מלאה של 7 חודשים במהלך האימון המתקדם הוצאו לשבועות בודדים מדי חודש לעבור הכשרה מקצועית בדובר צה"ל. לאחר מסע סיכת הלוחם נכנסו ליחידה.
החל ממחזור נובמבר 2018, בו גויסו לוחמות לשירות בפלגה בפעם הראשונה, ההכשרה הקרבית עברה לגדודי חי"ר גבולות. בנוסף, החל ממחזור אוגוסט 2019, הגיוס לפלגה הפך לגיוס דו-שנתי (בנוסף לנובמבר). לאחר טירונות 05, המתעדים והמתעדות עוברים להכשרה בלוט׳׳ר שמשלימה ל-07, ולאחר מכן קורס מקצועות הדוברות בדובר צה"ל.

מתעד מבצעי מצלם על הגדר ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

שירות סדיר

לאחר סיום ההכשרה החיילים מוגדרים באופן רשמי כמתעדים מבצעיים. בשלב זה, מחולקים המתעדים ל-3 צוותי הפעלה בגזרות השונות - צוות צפון, צוות דרום וצוות מרכז.

עבודתם בשגרה של המתעדים והמתעדות כוללת חבירה לפעילויות מבצעיות של כוחות הביטחון בכלל הגזרות. כמו כן משימות צילום תקשורתיות, מבצעיות ולא מבצעיות כאחד.

בנוסף, בשעת חירום ובמלחמה, כל מתעד מבצעי מוחבר אופרטיבית לגדודי חי"ר ויחידות מיוחדות, ומתעד את פעילות הגדודים והיחידות בעת מלחמה.