טיוטה:פרדוקסים חוקתיים- תיקונים חוקתיים שאינם חוקתיים

פרדוקסים חוקתיים - תיקונים חוקתיים שאינם חוקתיים

לכל מדינה ישנו הליך שונה המאפשר תיקון לחוקתה, אך שני הרכיבים העיקריים הנדרשים לתיקון חוקה, הם יציבות ויעילות. נדרש כי החוקה תהיה נוקשה כדי שלא יהיה אפשר לשנותה על ידי רוב "מזדמן" ולשמור על יציבותה לאורך זמן. עם זאת, יש לאפשר גמישות מסוימת לצורך התאמתה למציאות המשתנה מעת לעת. מידת האיזון בין רכיבי היציבות והיעילות בתיקון החוקה, הינה שונה בין מערכות משפט שונות אך נקבעת בעיקר על ידי ההבחנות להלן:

1. הבחנה בין תיקון חלקי לתיקון כולל- הבחנה בין שינוי החוקה כולה או שינוי הוראות או פרקים ספציפיים.
2. היוזמה לתיקון החוקה- מי מוסמך ליזום את הליך תיקון החוקה, יכול לנוע בין חברי הפרלמנט, בית המחוקקים, או אזרחי המדינה (משאל עם).
3. הליך תיקון מיוחד בנושאים מסוימים- יש חוקות הקובעות כי אין לתקן סעיפים מסוימים בחוקה ("פסקאות נצחיות") או בתקופות מסוימות (כמו עתות מלחמה).
4. הרוב הנדרש לקבלת התיקון- זהו מרכיב מרכזי במידת נוקשות החוקה.
5. משאל עם- במדינות מסוימות קיימת דרישה למשאל עם לאשרור התיקון.
6. בחירות חדשות- ישנן מדינות בהן יש דרישה לבצע בחירות חדשות לפרלמנט, כדי לאשר את התיקון באופן סופי.
7. הגבלת תיקון החוקה בתקופות מסוימות- ישנן מדינות בהן על מנת להצביע על תיקון לחוקה יש להמתין תקופת זמן מסוימת במידה ומדובר על הצעה לתיקון החוקה אשר נדחתה או אושרה בעבר.
   

הצגת הפרדוקס- תיקונים חוקתיים שאינם חוקתיים

לכאורה, הרעיון של תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים נראה פרדוקסלי. החוקה היא מכוננת ומגדירה את הסמכות הנובעת ממנה, ולכן תיקון לחוקה אשר נעשה על פי הוראות החוקה בדבר תיקוניה (כלומר בצורה תקינה מבחינה פרוצדוראלית), הוא בעל ערך נורמטיבי שווה ליתר חלקי החוקה. הכוח לתקן את החוקה הוא "ערך עליון" במערכת החוקית-משפטית, ולכן הוא יכול לחול על כל עקרון או חוק במערכת המשפטית. אם אותו ערך הוא אכן עליון, הוא אינו יכול להיות מוגבל, ואם הוא מוגבל אזי הוא לא עליון. הפרדוקס נוצר מכך כי מחד גיסא, תיקון אשר נעשה על פי הוראות החוקה, בהגדרה אינו יכול להיות "לא חוקתי". מאידך גיסא, ניתן לומר כי תיקון החוקה בדרך אשר עומדת בסתירה לעקרונות העולים מן החוקה עצמה, יהווה תיקון חוקתי שאיננו חוקתי.

הצעות לפתרון הפרדוקס

1. תיקון חוקה לא חוקתי במקרה בו נפגעת "פסקת הנצחיות" בחוקה- במקרים יש בחוקה מדרג נורמטיבי, כלומר פסקאות אשר נקבעו כעליונות על שאר החוקה, אשר נועדו לשריין את החוקה מפני תיקונים שאינם ראויים. במקרה בו פוגע תיקון בחוקה באותן פסקאות נצחיות, אזי הוא יהיה לא חוקתי.
2. תיקון הפוגע במבנה הבסיסי של החוקה- יש הטוענים, כי ההוראה אשר מאפשרת תיקונים בחוקה, אינה מסמיכה תיקון הפוגע במבנה הבסיסי של החוקה, ובכך למעשה מוחלת הוראת "נצחיות משתמעת" המבטאת את המבנה הבסיסי של החוקה. נטען, כי החוקה קובעת באופן משתמע, את המשך קיומן של תפיסות יסוד, שגם תיקונים לחוקה אינם יכולים לשנות את אותן תפיסות יסוד. ביסוד תפיסה זו עומדת העמדה כי אין ליצור חוקה חדשה בדרך של תיקון החוקה הקיימת, אלא השינוי יושג על ידי כינונה של חוקה חדשה.

ראו גם

• פרדוקס
• חוקה
• חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

לקריאה נוספת

• Yaniv Roznai, Towards A Theory of Constitutional Unamendability: On the Nature and Scope of the Constitutional Amendment Powers, Oxford University Press, 2017.
• ענת בילצקי, פרדוקסים,סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996.

קישורים חיצוניים

• העתירות נגד חוק הלאום: בדרך ל"רעידת אדמה" חוקתית? באתר (תקדין)