טיוטה:פרופסור סיגל סדצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרופסור סיגל סדצקי היא מומחית לאומית ובינלאומית בתחום הקרינה המייננת והבלתי-מייננת, ומומחית בבריאות הציבור ובאפידמיולוגיה.

  • החל משנת 2000, סדצקי מנהלת את היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגל סדצקי נולדה בתל אביב ב- 23 באפריל 1960. ב-1978 התגייסה לצה"ל ושירתה כמאבחנת פסיכוטכנית ואח"כ כקצינת ח"ן. בעלת תואר ברפואה מהטכניון, ובעלת תואר MPH (מוסמך בבריאות הציבור) מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור סדצקי מנהלת את היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא. משנת 2001 מכהנת פרופ' סדצקי כחוקרת אחראית לאומית לחקר הגזזת במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן (במינוי משרד הבריאות). משנת 2013 משמשת כראש מרכז תנודע - מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות שהוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת 2006. סדצקי הינה פרופ' חבר בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת ת"א.

תחומי המחקר העיקריים בהם מתרכזת פרופסור סדצקי הינם: השפעות קרינה מייננת ובלתי מייננת וגורמי סיכון להתהוות סרטן. כמו כן, עוסקת בהתווית מדיניות למניעה ראשונית ושניונית של תחלואה בסרטן.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזה למעלה מ – 15 שנים מעורבת פרופ' סדצקי במחקרים בינלאומיים, הממומנים ע"י האיחוד האירופי אשר בודקים את הקשר האפשרי בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין התפתחות סרטן. במסגרת זו הובילה את הזרוע הישראלית של מחקר ה – INTERPHONE אשר בחן את הקשר האפשרי בין השימוש בטלפונים סלולארים לבין התפתחות גידולי מח, גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק במבוגרים. בנוסף, משתתפת פרופ' סדצקי בקבוצת מחקר ה - MOBIKIDS שמטרתו להעריך את הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים ומכשירי תקשורת אחרים על פיתוח גידולים במערכת העצבים המרכזית בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. גם מחקר בינלאומי זה מתבצע במימון האיחוד האירופי.

תחום נוסף וחדשני בו עוסקת פרופ' סדצקי, בתחום הקרינה הבלתי מייננת כיום הינו, בחינת השפעות בריאותיות ארוכות-טווח של חשיפה לדימות תהודה מגנטית (MRI). בשני מחקרים המבוצעים בהנחייתה כיום, בוחנת סדצקי תוצאים נוירו-התנהגותיים והתפתחות ליקויי שמיעה בילדים שנחשפו ל- MRI בהיותם עוברים ואת הסיכון לפיתוח סרטן בקרב אנשים שנחשפו לקרינה הנפלטת במהלך בדיקה זו בהיותם ילדים.

בתחום גידולי המח, השתתפה פרופ' סדצקי במספר מחקרים בינלאומיים ביניהם מחקרי ה-GLIOGENE וה - GICC שמטרתם הייתה לזהות גנים המשפיעים על נטייה לפתח גידולי מח משפחתיים וספורדיים (שאינם משפחתיים). זיהוי גנים המעורבים בהתפתחות גידולים קטלניים אלו יעזור בזיהוי אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות גידולי מח, ילקדם את הבנת מנגנון התפתחות הגידול ויוביל בעתיד לאפשרות לגילוי מוקדם של המחלה.. מחקרים אלה מומנו ע"י המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.

משנת 2001, מכהנת פרופסור סדצקי כחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת, ע"ש פרופ' ברוך מודן. המכון נוסד בהתאם לסעיף 7 א' לחוק נפגעי גזזת התשנ"ד, 1994, במטרה לחקור את ההשלכות הבריאותיות של הטיפול בקרינה מייננת אשר ניתן בישראל ובחו"ל מטעם מוסדות המדינה והעלייה, לחלק מהאוכלוסייה שחלתה במחלת הגזזת בשנים 1960-1946. מכון המחקר פועל במטרה לקבוע אילו מחלות יש להוסיף לחוק כמזכות את הנפגעים בפיצוי כספי, לאמוד את הסיכון לתחלואה לפרט ולבסס הנחיות לגילוי מוקדם, למעקב ולטיפול באוכלוסיית המוקרנים. בדומה למחקרי הקרינה בהירושימה ונגאסקי, התמקדו רוב מחקרי הגזזת בהערכת הסיכון לפיתוח סרטן בקרב המוקרנים. במשך השנים התרחב המחקר להיבטים נוספים ובינהם בחינת השפעת החשיפה לקרינה בילדות על הפוריות ועל התפתחות הפרעות הורמונליות וקוגניטיביות. כמו כן נבחנת ההשפעה ארוכת הטווח של קרינה על מגוון מחלות כרוניות כגון קטרקט, היצרות בעורקי הצוואר, שבץ מוחי, מחלות שיניים וחניכיים וסכרת. מחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת המדעי Lancet Oncology תמך בהשערה כי הסיכון לפתח גידולים מושרי קרינה אינו זהה עבור כל האוכלוסייה וכי קיימת רגישות גנטית לקרינה. בעקבות מחקרים אלו, מתמקד המחקר כיום בנסיון לאתר את הואירנטים הגנטיים הקובעים רגישות זו.


מלבד המחקרים הרבים בהם עוסקת פרופ' סדצקי, היא משמשת גם כיועצת למשרד הבריאות בקביעת מדיניות בנושא סרטן וקרינה ובנושאים אחרים בתחומי מומחיותה. פרסמה הנחיות בנוגע לשימוש מושכל בטלפונים סלולארים בכלל הציבור ועבור ילדים וגיבשה חוזר מנכ"ל להדרכת הרופאים המטפלים בהשלכות הבריאותיות במעקב ובטיפול הנדרשים לאוכלוסייה שנחשפה לקרינה כטיפול במחלת הגזזת בשנות ה-50.

פרופ' סדצקי מייצגת את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינלאומיים לקביעת מדיניות בריאות. משמשת כחברה במועצה הלאומית לדימות ובמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות ומייצגת את משרד הבריאות בוועדה הבינלאומית המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא שדות אלקטרומגנטיים.

מתוקף מומחיותה משמשת בוועדות מקצועיות שונות ובינהן שימשה בשנת 2016 כיו"ר הוועדה המדעית המלווה של מחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה. וב - 2008 שימשה כחברה בצוות בדיקה בנושא חשד לעודף תחלואה ממארת בחיילי חטיבת הנח"ל (קצין רפואה ראשי) ולקחה חלק בועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות מסוימות, בהתאם להנחיית הלשכה לשיקום נכים, לנרדפותם של ניצולי השואה בזמן מלחמת העולם השניה (הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לאלי, מהנדס מחשבים בעבר וכיום מורה. לזוג שתי בנות. מתגוררים בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [1], באתר (מכון גרטנר)
  • [2], באתר (תנודע)