טיוטה:קהילת יהודי אקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקהילה היהודית בכפר אקל (בסלובקית: Okoličná na Ostrove; בהונגרית: Ekel) (אנ') ממוקמת בסלובקיה.

הקהילה לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע ממתי החלה הקהילה היהודית להתקיים במקום אך הייתה זו קהילה.. (?)

קשיי הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדויות על הדרדרות מצב היהודים מתחילות מחורף 1938. בשנה זו נראה היה כי היציאה מאקל והעלייה לארץ נעשתה בעייתית, אולם לא בילתי אפשרית.

בינואר-פברואר 1939 החלו להרגיש יהודי הקהילה שדבר מה רע עומד לקרות, אך עדיין קיוו שאפשר יהיה להישאר באקל. מי שרצה להגר נתקל בקשיים לקבלת אישורי הגירה שהיו עולים כסף רב והיו שהצליחו להגר באופן בלתי לגאלי.

"חוק היהודים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 החל דיון בנושא "חוק היהודים".

"חוק היהודים" עסק בקביעת מחייתם וחייהם של היהודים. דוגמא לסעיף מתוך החוק היא שיהודי לא יוכל להיכנס לחוזה שכירות.

היו מתנגדים בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית להעברת החוק בטענה שזה יכול לגרום להתמוטטות המסחר והתעשייה.

הדרדרות המצב בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצב הכלכלי בקהילה החל להדרדר.

מי שלא יכל להוכיח את אזרחותו, וגם יהודים שהגיעו לקהילה מאז שנת 1928 אולצו לעזוב את המדינה.

סוסים דוהרים בחווה באקל

במאי 1939 נאסר על הרבה יהודים לעסוק ביצור ובמסחר אך עדיין לא החלה אלימות פיסית כלפי יהודים.

בחודש יוני באותה שנה הפגיעה הכלכלית הוחרפה. רוב אישורי הייצור בוטלו והאדמות הולאמו.

בשלב זה כבר מתחיל להיות חשש להרג המוני של יהודים ומתקיים גיוס בכפייה.

באוגוסט לא התאפשרו ליהודים קנייה או שכירה של חווה.                         

כשלושה חדשים אחר כך, בנובמבר 1939 היו יהודים שהתנצרו במחשבה שכך יוכלו להציל את החוות שלהם.

לאחר חודש אכן נמצאה דרך, בתנאים מסוימים, להשיג חסינות כדי שהחווה תישאר בידיים יהודיות.

בדצמבר 1940 אחרוני היהודים ניסו למכור את אדמותיהם החקלאיות, גם במחירי הפסד.

גורל יהודי הקהילה בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 נשלחו כל בני הקהילה למחנה ההשמדה אושוויץ.