טיוטה:קהילת יהודי טעטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קהילת יהודי טעטש (באוקראינית: Тячів; בהונגרית: Técső; ברוסית: Тячево; ברומנית: Teceu Mare; בסלובקית: Tačovo; ביידיש: טעֶטש; בגרמנית: Großteutschenau) ששכנה במחוז מרמורש, בין העיר סיגט והעיר חוסט, החלה מהעשור השלישי של המאה ה19. עד אז נאסרה ישיבת קבע של יהודים בעיר למעט יהודים בודדים בעלי מקצועות נדרשים. היהודים הראשונים הגיעו לטעטש מהיישובים הסמוכים לה-בעדעוולא, ווערמעזיף, רעמיט וגליציא. סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה הקהילה היהודית מנתה כ-2,500 תושבים, על פי מפקד ראשי בתי האב היהודים. השמדת יהודי הקהילה במהלך המלחמה התרחשה בשלבים, מי שלא החזיקו באזרחות הונגרית גורשו כבר ביולי 1941 לאוקראינה ונרצחו בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים. לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים ב-1944 הוקם גטו בטעטש ורוכזו בו 8,000 יהודי העיר וסביבתה. אנשיו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.

תולדות יהודי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההה