טיוטה:קהילת יהודי יזד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יזד

יהדות יזד (YAZD) היא קהילה יהודית שהתמקמה ככל הנראה בימי הביניים המוקדמים בעיר יזד, בירת יזד (מחוז), אשר באיראן.

במקום נתגלו ממצאים ארכאולוגים עתיקים במיוחד, מן המאה ה-9, של כתבי נביאים אחרונים.[1]

מנהיגה הרוחני הנערץ של קהילת יזד הוא מולא אור שרגא שחי בתחילת המאה ה-19, והשפעתו בקרב העדה היזדית ניכרת עד היום.

יהודי יזד, היו מהקהילות הראשונות של יהדות איראן שעלו לארץ מיד עם קום המדינה. הם השתקעו בעיקר בירושלים ובצפת. בירושלים אף הוקם בית הכנסת המרכזי של העדה, בית כנסת היזדים.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכורת לעריכה: היו שתי שכונות ביזד

הווי החיים בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוק היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבנים וההנהגה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולא אור שרגא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגה הגדול של יהדות יזד הוא המאור הגדול, המקובל האלוקי הרב אור שרגא:

נולד ביזד בתחילת המאה ה-18 ונפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד, 1793.

על קברו שנמצא בפאתי העיר יזד נהגו יהודים וגויים להתפלל. שימש כמוהל, שוחט, בודק ודיין, השתדל לסייע לבני עדתו, עודד את הקשר עם בני ארץ ישראל והתפרסם גם בקרב הגויים כצדיק . הוענק לו התואר "מֻלָּא", ראשי תיבות: מי לה' אלי, המציין חכם, שומר מצוות וירא ה' וכונה בפי היזדים "מולא אור הראשון" אולם ברוב ענוותנותו היה אומר - אני רק "שרגא" (אור קטן).

דמותו המיוחדת כל כך נשארה חרותה בלב יוצאי העדה כולם, על מנת לסבר את האוזן נאמר כי הרב אור שרגא היה בשביל יהודי יזד כמו הרב עובדיה יוסף.

נותרו מסורות רבות בעדה הקשורות לדמותו כצדיק ובעל מופת, אגדות מופלאות וסיפורים מרתקים נותרו סביבו: לאחר מותו של הרב סיפר משרתו שהרב היה לומד בערב שבת תורה עם אליהו הנביא וכן הוא היה נפגש עם 2 רבנים קבועים ללימוד תורה יחד: ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מהעיר כאשאן שהגיעו אליו על ידי נס קפיצת הדרך. כמו כן נאמר כי הבעל שם טוב התבטא פעם יש לי ידיד במרחקים, הרב אור שרגא.

כתבים ממולא אור שרגא:

ישנה איגרת ששלח הרב אור שרגא מיזד אל קהילת משהד, בו הוא פונה ליהודי הקהילה בבקשה לתרום ולכבד בכבוד גדול את השליח (שד"ר חכם אליהו מחברון) שהגיע מארץ הקודש, ונמצא כעת בעיר יזד: מכיון שהדרכים היו משובשות, יהודי יזד מנעו מהשליח להיטרטר לשווא. ולכן מולא אור שרגא ביקש מקהילת מש'הד לאסוף את התרומות במרוכז ולהעביר ליזד. מסיפור זה אנו עדים לקשר שהיה ליהודי יזד עם ארץ ישראל ולדאגתם הכנה כלפי שליחיה.

אגרת נוספת שמצויה בידנו היא איגרת בה הרב אור שרגא קורא ליצחק בן יהודה כהן ליזד, כדי לפרנס את אשתו וילדיו אשר נותרו ללא פרנסה עם לכתו למשהד.[2]

רבנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעת פטירתו הודיע מולא אור שרגא לנאספים ליד מיטתו כי הוא מחלק את תפקידיו ל2 בניו שהיו לו: הרב שמואל יקבל את נושאי הדיינות ומורה ההוראה, והרב משה יקבל את נושאי המילה, השחיטה והבדיקה. צוואתו התקיימה במלואה וכל בן הצליח מאוד בתחומו. ברבות השנים צאצאיו המשיכו להנהיג את יהדות יזד[3].

תזכורת לעריכה: להוסיף מספר רבנים

תזכורת לעריכה: ארגון גמילות חסדים, ספר צהוב. קשרי הבן איש חי

בתי הכנסת ביזד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות העוני הרב של בני יזד הם לא חסכו עמל וטירחה בהקמת מקומות תפילה נאותים בעירם. כתריסר בתי כנסת היו קיימים באיזור מגוריהם.

למשל בית הכנסת הגדול והמרכזי בו היה מקום פתוח לקיץ ומקום סגור לימות החורף. בנוסף היו בו מקווה, תנור למצות ושירותי דת נוספים. במקור הוא נקרא בית כנסת כֶמָאל.

בית כנסת נוספים: בית כנסת שנקרא "יוכבד" על שם--------- בית כנסת שקראו לו "מולא שמואל" על שם הרב (מולא) שמואל שכנראה היה מייסדו, ובית כנסת על שם שלמה חנינא.

היה בית כנסת שקראו לו "חדש" כי בתקופה מסוימת היה חדיש משאר בתי התפילה, לפיכך דבק בו כינוי זה.

עוד בתי כנסת מוכרים הם בית כנסת עלי, בית כנסת אליהו ובית כנסת חכם אותו בנה כנראה משה טבקול.

בית כנסת נוסף שנקרא על שם נינו של ה"אור שרגא" הוא בית כנסת מולא אג'בבא.

ידוע לנו גם על בית כנסת על שם חג'י הומיון, הוא חג'י הגדול אשר אומרים שנלווה לר' יחזקאל הכהן בלכתו להׂר ההר, שזה הכינוי לירושלים.

ובית כנסת על שם ניסן ועדין לא ידוע לנו מיהו אותו ניסן.

בתי הכנסת בגולה שימשו כמקום התכנסות העדה, למשל באירועי שמחה או להבדיל אֶבל. בבית הכנסת קיבלו מידע על הנעשה בחוץ ובעולם וכן העבירו חדשות.

הלימוד, הדרשות והתפילה גיבשו את היהודים בקהילה. היה אחווה חזקה בין באי הבית כנסת, מעין תחושה משפחתית בגורל זהה[4].

בתי החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1928 לא היה ביזד בית ספר חינוכי עבור הילדים. בשנה זו, בעזרת "מרכז התרבות העולמי" בפריז שבצרפת הנקרא גם אליאנס או כי"ח, הקימו את בית הספר הראשון ביזד.

המרכז שלח מנהל שיעמוד בראש, מר אנדרה קוהנקה, ומתרגם בשם מר דוד נשיא.

עם כניסתם לשערי יזד הם החלו לפעול במרץ: שכרו מבנה בן 9 חדרים ובו 5 כיתות לימוד, דאגו לארוחת צהריים חמה כל יום ופעמיים בשנה הם קיבלו ביגוד אחיד וזוג נעליים על חשבון אליאנס.

מר אנדרה ניהל את ביה"ס במסירות ובנאמנות. בערך כל שנתיים התחלף המנהל.

בשנת 1946 כבר היה ביזד גן ילדים ובית ספר לבנים, בית ספר לבנות וכן תיכון לבנים.

אחד מתלמידי בית הספר המפורסמים הוא משה קצב שנולד ביזד ועסק בצורכי העדה יומם ולילה[5].

תזכורת לעריכה: תלמוד תורה

הניב היזדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי יהודים-גויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכורת לעריכה: יחסי יהודים-גויים= שיעיים תשעה באב

הקהילה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכורת לעריכה: השאה, רזא ח'אן, השתתפו בקרבותכחלק מהצבא

העליה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזד, שהייתה מפורסמת ברבנים ובחכמי תורה הוציאה עמה עולים רבים לארץ הקודש. שמירת המצוות הקפדנית ולימודי הקודש המוגברים בין חכמי העדה הם ששמרו על הזיקה החזקה לארץ ישראל של כל בני העדה.

מראשוני העולים, הוא מולא פנחס הכהן, ראש אב בית דין ביזד, המכונה "מולא הומיון" שיצא לדרך עם בנו ישמעאל בשנות השישים המוקדמות.

בסמוך להם עלו בני משפחת מולא יחזקאל כהן שהשתקעו בצפת, והפכו לקדושי צפת ואנשי מופת בעיר. יצחק שלום כהן יליד יזד, "אבו ראשון" גם עלה לארץ דרך חלב ודמשק ברכיבה על פרדות והביא עמו את הוריו. יתר על כן, היה איש עשיר מאוד, קנה אדמות בצפת וסביבתה ונעשה ברבות הימים קונסול פרס בישראל.

בראשית המאה העשרים עלה ניסן בר יחזקאל צדיק שעזב את יזד בשנת תרע"ה (1915) בראש קבוצה של ארבעים משפחות שמנו כמאתיים נפש. בהעדר אמצעי התחבורה עשו את דרכם מיזד לבגדד ב"פולאק" (שתי תיבות קשורות אל כר הגמל ועליהם יושבים ילדים, בעוד שהמבוגר יושב על הגמל). תלאות הדרך הקשות גרמו לכך שמכל קבוצת היוצאים מיזד הגיע ארצה רק ניסן בן יחזקאל צדיק.

מאוחר יותר בשנת תרפ"ג (1923) עלה הרב מאיר ראל, בר אוריין ודרשן מובהק ואחת עשרה שנה לאחר מכן הגיע מול יעקב אור שרגא, בן נינו של ה"אור שרגא", שהתפרסם כשוחט וכדרשן.

עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני העדה מיזד והשתקעו ברובם בירושלים, ונוצרו גם ריכוזים שך בני העדה במקומות כמו בקרית מלאכי, תל אביב, כפר סבא, פרדס כ"ץ, לוד, בני ברק, רעננה, בית שמש, חצור הגלילית ועוד.

מספר העולים נאמד באותם ימים בשלושת אלפים כך שבעיר יזד נותרו רק כאלף נפש. אף מספר זה הלך והתמעט בתדירות.

בשנת 1976 במסגרת סיור של מר עזריה לוי ביזד מצא בעיר כעשרים עד שלושים משפחות יהודיות החיות בעוני רב. בבית העלמין היהודי נאלצו להעביר מצבות ממקומן כנראה לשם פיתוח השטח הקרוב. הפעולה הזאת וגדור השטח נעשו במימון הקהילה היהודית. אפילו יהודים שהיו בעלי יכולת רבה יותר מאחיהם, העמידו פני עניים כנראה מתוך חשש מן הגויים, יתכן וחשש למיסוי חזק היה נעוץ בדבר ויתכן שסיבה אחרת כלשהי, על כל פנים כלפי חוץ הרשימו את המבקר עזריה כבעלי מעמד כלכלי נחות[6].

הקהילה בארץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום שכונת הבוכרים בירושלים היא מעוז קהילת יזד.

משעה לאחר חצות הלילה מגיעים הזקנים ללימוד עד אור הבוקר לתפילת שחרית.

בשבתות אף מתקיימים שבעה מניינים של אנשי הקהילה. עוברים שם כארבע מאות מתפללים רק בשחרית.

בימות השבוע וכמובן גם בשבת מתקיימים שיעורי תורה לילדים, לצעירים ולמבוגרים, דרשות בעברית ובפרסית של יזד.

בליל שישי מתקיים תיקון כרת כל הלילה עד נץ החמה.

לימוד תהילים לשלומם ולרפואתם של עם ישראל כל יום משעות הצהריים עד מנחה בכל יום, ע"י זקני העדה.

בלילות החורף הארוכים ישנם קבוץ גדול של מזמרי שירת הבקשות עם פייטנים וחזנים "המשיבים את הלב" בפיוטי קודש.

בקיץ בצאת השבת מתקיימת מקהלת נוער בהדרכתו של דוד חי שמרגיל את ילדי העדה לשורר ולזמר במפגש שבועי קבוע.

מידי ערב יושבים אברכים ומשתלמים בהוראה. לומדים ש"ס פוסקים, ראשונים ואחרונים כדי ללמוד תורה יום וליל.

כשהגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל היה מגיע לשאת את שעורו השבועי מכל קצווי ירושלים באו להאזין לו, השיעור מועבר דרך רמקולים בשלוש קומות שהיו צפופות באנשים עד אפס מקום.

בית כנסת זה הוא המרכז לחיי העדה גם במעשי חסד והתנדבות, הלוואות, מענקים, עדות ללומדי תורה ולמבקשים ללמוד ולהיכנס לישיבות. תמיכה בחתנים ובמשתלמים במקצועות התורה, סתם עניים ונצרכים.

בימות החגים מחלקים תלמידי החכמים פרסים לתלמידי השיעורים[7].

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכורת לעריכה: משפחתיות עזה נישואין בגיל צעיר, עד היום מקור יהודי בפרס לפני שישים שנה החגים השונים:

  • ראש השנה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ``קורה במקרא`` - לימודי מקרא בחט``ב פיינשטיין, www.tik-tak.co.il
  2. ^ שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ישראל, תשמז
  3. ^ שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ירושלים, תשמז
  4. ^ שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ירושלים, תשמז
  5. ^ שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ירושלים, תשמז
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרים ריקים [ שרגא יוסף, הרב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ירושלים, תשמז
  7. ^ שרגא יוסף, הרב, מיזד לארץ הקודש, תפארת ירושלים, תשמז