טיוטה:קהילת יהודי לודוויגסהאפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לודוויגסהאפן (Ludwigshafen) הינה עיר בדרום- מערב גרמניה, במדינת ריינלנד- פפאלץ (Reinland- Pfalz), מול העיר מנהיים (Mannheim) על גדתו המערבית של נהר הריין. לודוויגסהאפן נוסדה בשנת 1606, הקהילה היהודית בעיר התקיימה משנות ה20 של המאה ה19 עד להכחדתה בשואה. יהודי הקהילה היו ברובם משכילים אך שומרי מסורת, והם סייעו במידה ניכרת להתפתחות התעשייתית של העיר.

חלק ניכר מהעיר נהרס בהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה, ועל חלק זה נבנו מרכזים ופרוורים מודרניים, וכן גשר חדש על נהר הריין ואיצטדיון גדול[1]

קורות הקהילה בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933, עם עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה החלו החרמות משמעותיות על בתי מסחר יהודיים בלודוויגסהאפן. כתוצאה מכך, רבים מיהודי הקהילה הגרו מערבה, מטרתם של רוב העוזבים- בעיקר אלה שהגיעו לעיר מאזורי מזרח אירופה- הייתה להמשיך ולהגיע לאמריקה. התקפות השלטון הנאצי חלו בעיקר על שלוש קבוצות מרכזיות מיהודי הקהילה: סוחרים עשירים שעבדו בעיקר ברחובות מרכזיים בעיר, יהודים אקדמאים- שמספרם בהשוואה לשאר בעלי התארים האקדמאים מהאוכלוסייה הכללית היה תמיד מאוד דומיננטי, ויהודים ממוצא מזרח אירופאי שתויגו תמיד כמושא לקריקטורות ואנטישמיות. עד 1938 הופיע עיתון יהודי שהחל להתפרסם בשנת 1927 בעיר מנהיים השכנה והתפשט גם ללודוויגסהאפן. אחרי ליל הבדולח חל איסור על הפצת העיתון והוא הפסיק להתפרסם. הגיליון האחרון הופיע ב3 לנובמבר 1938.

ביום 10 לנובמבר 1938 הועלה בית הכנסת המפואר של קהילת יהודי לודוויגסהאפן באש[2]. עם זאת, הובאו מכבי אש על מנת למנוע נזק למבנים הסמוכים. ישנן תמונות ועדויות על חיילים נאצים שהופקדו על ביצוע פרעות ביהודי העיר. למחרת נלקחו רוב הגברים היהודיים מהקהילה למחנה הריכוז דכאו וחלקם שוחררו כעבור מספר שבועות. רוב ראשי הקהילה מצאו את מותם במחנה, וחלקם שולחו למחנות אחרים. ב28 לאוגוסט שנת 1940 רוכזו יהודי הקהילה הנותרים בבית הספר המקומי ומשם נשלחו בטרנספורטים[3] שונים למחנות ריכוז ומחנות השמדה. ר' יוסף יעקב[4] ששימש כחזן, מלמד ושוחט בקהילה נשלח אף הוא ב1938 למחנה דכאו, ושוחרר לביתו כעבור מספר שבועות. בני משפחתו הצליחו לברוח לסין דרך רוסיה ומשם עברו לאמריקה, אולם ר' יוסף נשאר בלודוויגסהאפן מתוך תחושת אחריות לקהילתו. ב23 לאוגוסט 1942 נלקח למחנה טריזינשטט, משם הועבר למחנה טרבלינקה ושם נפטר. חלק גדול מיהודי לודוויגסהאפן הגיע למחנה אושוויץ שבפולין, וחלק אחר הובא למחנה עבודה בגירס שבגבול צרפת- גרמניה ובאוגוסט 1942 נשלח גם רובו למחנות השמדה.

בית העלמין היהודי בעיר נשמר על אף ההפצצות, אולם רוב המצבות נהרסו. בין המצבות שנותרו מצויות כמה מסוף המאה ה- 18 ועליהן כיתוב בעברית.

קורות הקהילה לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום השואה לא קמה קהילה יהודית חדשה בלודוויגסהאפן. מעט מאוד יהודים שבו והתגוררו בעיר והם נחשבו כחלק מהעיר מנהיים השכנה- שם כן הוקמה קהילה יהודית לאחר השואה. בשנת 1960 נעשה ניסיון חלקי לתקן את הנזקים בבית הכנסת היהודי בלודוויגסהאפן שנשרף כאמור ב1938. הנזק הוערך בשנה זו ב30,325 DM (מארקים גרמניים בשנים האמורות).[5]

  1. ^ האנציקלופדיה העברית
  2. ^ יהודי לודוויגסהאפן, מוזיאון בית התפוצות
  3. ^ מילה לועזית ל"שילוחים"
  4. ^ נולד ב6 לספטמבר 1875 בגרמניה, קיבל הסמכה לשמש כמלמד, חזן ושוחט והתקבל למשרה זו בקהילה היהודית בלודוויגסהאפן.
  5. ^ Peter Ruf & Ulrike Minor, Juden in Ludwigshafen