טיוטה:קהילת יהודי נובה זמקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקהילה היהודית בנובה זמקי הנמצאת בדרום מערב סלובקיה יוסדה באמצע המאה ה19 על ידי יהודים שרובם מהעיירה הסמוכה שוראני.[1]

בעיירה פעלו אירגונים ציוניים ויהודיים שונים וכן מפלגה יהודית שנציגיה נבחרו למועצת העיר.[2]

הקהילה הייתה מורכבת משתי קהילות: אורתודוקסית ונאולוגית כתוצאה מהקרע ביהדות הונגריה ב1871. בין הקהילות בסלובקיה ובניהם נובה זמקי, היו פערים גדולים במעמד הסוציו אקונומי וברמת השכלה.[3]

הקהילה בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1938 כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה סופח חלק מדרום סלובקיה ונובה זמקי בתוכו להונגריה.

החוקים האנטישמיים חלו גם על יהודי נובה זמקי שהיו חלק מהשטחים המסופחים של הונגריה.

יהודים הורחקו מחיי קהילה והוגבלו בתחום הכלכלי, הגברים היהודים נלקחו על ידי הצבא לעבודות כפייה ויהודים שלא היו בעלי אזרחות הונגרית גורשו.

כך חיו היהודים במשך כמה שנים כאשר הם מוגבלים בחוקים אנטי יהודיים ובבטחון יחסי.

בשנת 1942 הגיעו לנובה זמקי פליטים יהודיים מסלובקיה בעקבות פרסום תוכנית לגירוש יהודי סלובקיה.[1]

ב19 במארס 1944 פלש הצבא הגרמני להונגריה,על-פי מיפקד שנעשה בשבוע השני של אפריל 1944 נמנו עם הקהילה האורתודוקסית של ארשקויוור 1,144 יהודים, ועם הקהילה הנאולוגית – 964 יהודים.[4]

בתחילת מאי 1944 הוקמה מועצה יהודית שבראשה עמדו ינוש ברנפלד וליאו הורבט שהייתה אחריאת על העברת היהודים לגטו[4]

ב15 במאי רוכזו יהודי נובה זמקי בגטו בעיר במס בתים סביב בית הכנסת שם הקימו בית חולים כללי בית חולים למחלות מדבקות ובית יולדות שרות סדר יהודי ומכבי אש.[2]

ב4 ביוני נלקחו היהודים למבנה בית החרושת ללבנים.

ב9 וב14 ביוני 1944 נשלחו כל יהודי נובה זמקי שהיו למעלה מ4,000 יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקאו שם מצאו את מותם רוב יהודי הקהילה.[1]

אחרי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב1945 אחרי השואה חזרו לנובה זמקי כ400 יהודים ששרדו את השואה.

הם מצאו עיר חרבה, בית הכנסת הנאולוגי היה הרוס וכמו כן מבנים קהילתיים אחרים.

החיים הקהילתיים החלו להתפתח מחדש והמבנים שופצו הפכו לשימושיים ונפתחו מחדש, ביניהם היה בית הכנסת האורתודוקסי, המקווה, אטליז כשר, בית אבות, וחדר תרבות.

בעיר הוקמה אנדרטנה לזכר חללי נובה זמקי ומקצתם זכו אף להקבר בנובה זמקי בקבר אחים.

לילדי הקהילה המתחדשת ניתן חינוך דתי ואף הושקע בהם לא מעט בתחום התרבות: הוקמה להקת דרמה ותזמורת של ילדים.

ב1946 החלו התקפות אנטישמיות נגד היהודים בעיר. שבעה יהדים שישבו בבית הקפה בעיר הותקפו ונפצעו.

ב1948 ו1949 יהודים רבים עזבו את העיר, רבים מהם עלו לארץ ישראל וחלקם היגרו לארצות מעבר לים.

ב1970 שופץ בית הכנסת על ידי השלטונות וב1986 כאשר הגיעו מבקרים למקום הם מצאו את בית הכנסת תקין אך נעול בבריח.

ב1990 היו בתי העלמין הנאולוגי והאורתודוקסי שלמים ובבית הכנסת התאסף מניין בעיקר בחגים ובשבתות.

בשנם 1991 -1992 שופץ בית הכנסת שיפוץ יסודי.[1]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 תבנית:Title, תבנית:(lang=='en')?'Museum of The Jewish People - Beit Hatfutsot':'בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי'
  2. ^ 2.0 2.1 איחוד משפחתי לאחר 20 שנים, הקשר הרב דורי (בhe-IL)
  3. ^ {{{מחבר}}}, יהדות סלובקיה, ויקיפדיה, 2020-02-02
  4. ^ 4.0 4.1
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, www.yadvashem.org