טיוטה:קהילת יהודי סרנץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קהילת יהודי סרנץ' (בהונגרית: Szerencs; ביידיש: סערענטש) שבהונגריה

ראשית הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1770 ישבו יהודים בסרנץ' ובסביבתה 215 יהודים, ואחדים מהם גרו בבתים משלהם. רוב יהודי המקום התפרנסו ממסחר, בעיקר מסחר יינות ויתרם היו בעלי מלאכה, פקידים ובעלי מקצועות חופשיים.

ארגוני הקהילה ומוסדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד למלחמת העולם הראשונה אירגנו הרבנים את ספרי הקהילה (תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה).

ישיבת סרנץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עמרם ישי סג"ל ביליצר ייסד את הישיבה. בנו וממלא מקומו הרב פנחס המשיך בניהול הישיבה. כן ניהל ישיבה במקום הרב מנחם פולאק. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם מנתה הישיבה כ60 בחורים. בימי ממלא מקומו הרב יהודה ליב למברגר למדו בישיבת סרנץ' מספר דומה של בחורים, למרות תנאי המלחמה.

הלימוד בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הלימוד בה הייתה על פי השיטה הנהוגה בהונגריה מימי ה"חתם סופר". בתקופת ניהולו של הרב יהודה ליב למברגר, הרב יהודה היה מעביר שיעור פשוט בישיבה כל אחה"צ, בשיעור זה נלמדו שני דפי גמרא, תוספות, רש"י בדקדוק, המהרש"א והמהר"ם על דפים אלו. כמו כן, למדו בעיון שתיים או שלוש סוגיות בעיון רב. ביום שישי ובשבת למדו בעיקר פרשת שבוע עם רש"י. במוצאי שבת, לאחר הבדלה, בחן הרב את כל הבחורים בחומש רש"י בעל פה. כל יום חמישי בערב התקיים מבחן בעל פה על השיעור הפשוט, שני דפי גמרא עם מפרשים. מהשעה חמש בבוקר עד שבע בבוקר למדו בחברותות ובשעה שבע הייתה מתחילה תפילת שחרית.

ההתנהלות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הסעודות אכלו רוב הבחורים אצל בעלי-בתים ומי שלא אכל אצל בעלי-בתים אכל במנזה. את המנזה ניהל ר' מנדל הרש פרידמן. גבאי המנזה חילק את כרטיסי הלחם והחלב. לעיתים, כשבחור היה מתרשל בהשכמה, היה נקנס באי קבלת הכרטיס לחלב או ללחם. בשבת, כל הבחורים היו אוכלים אצל בעלי-בתים. אירוח זה יצר חוויות מעניינות של ניהול סעודות שבת אצל חסידים ואצל אשכנזים.

כל יום ראשון בבוקר הבחורים היו יוצאים לאימונים שנקראו " LENENTE". ההשתתפות באימונים אלו היו חובה לכל צעירי העיר. מפקדי האימונים היו קציני הצבא.

אישים ודמויות בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקהילה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים". אחרי פרוץ המלחמה גויסו יהודי הונגריה לעבודות כפייה.

ב-13 במאי 1944 הורה ג'ולה מיקולצקי (Gyula Mikuleczky), סגן הממונה על מחוז בורשוד, להקים גטאות במחוז. בתוך ימים אחדים רוכזו יהודי מישקולץ במתחם מגורי העובדים של חברת הרכבות ההונגרית (MAV) שהוקצה לגטו. ראש העיר, ד"ר לסלו סלווי (Laszlo Szlavy), תמך בהחלטה זו והסביר שאזור זה, בשל קרבתו לרכבת, נתון לסכנת הפצצות של בעלות הברית ועל העובדים לעבור לאזורים הבטוחים יותר שבתוך העיר. ראש המועצה היהודית, הארכיטקט מור פלדמן, שהיה קודם נשיאה האחרון של הקהילה היהודית, כשל במאמציו לשכנע את ראש העיר להקצות לגטו מקום אחר.

שבועות אחדים לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (19 במרץ 1944) רוכזו כל יהודי סרנץ' (כ-800 איש) בבית הכנסת, משם הועברו לגיטו בעיר המחוז מישקולץ (MISKOLC). ב-20 במאי 1944 נסגר הגטו. כאלפיים איש יצאו יום-יום לעבודה מחוץ לגטו; קצתם עבדו במכרות, ואחרים בחטיבת עצים.

ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח בבית החרושת ללבנים שברחוב טטר (Tatar) בעיר. למקום הובאו 10,427 יהודים, ובכללם יהודים מגטאות אחרים במחוז. הצפיפות בו הייתה קשה מאוד, ורבים נאלצו ללון תחת כיפת השמים. הז'נדרמים ההונגרים ששמרו על מרכז השילוח עינו את יושביו כדי לגלות היכן הסתירו את חפצי הערך. היהודים במרכז השילוח רעבו, כיוון שהרשויות המקומיות לא סיפקו להם כל מזון.

מקצת תושבי הגטו שרוכזו בבית החרושת ללבנים הועברו ממנו לגטו דיושג'ור (Diosgyor), ועם תושביו גורשו ממנו לאושוויץ ב-12 ביוני 1944. השאר, כ-6,800 בני אדם, גורשו לאושוויץ בשני טרנספורטים שיצאו ממרכז השילוח ב-13 וב-15 ביוני 1944.

קהילת סרנץ' היום[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרים ריקים [ בעבודה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

אחרי המלחמה התחדשו חיי הקהילה. ב-1948 היו בסרנץ' 147 יהודים. אחר כך הלך ופחת מספרם.