טיוטה:קהילת יהודי תאפילאלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחוז תפילאלת הוא אזור גאוגרפי ונווה מדבר במרוקו, בקצהו הצפוני של מדבר סהרה. הוא המחוז התשיעי מתוך 16 מחוזות. מחוז זה הוא במקום הרביעי בגודלו מכלל מחוזות מרוקו. שטחו כ80,000 קמ"ר המחולקים לנפות. תפילאלת, פס ומראקש הם שלושת המקומות האזורים החשובים במרוקו מאחר שתמיד הוצבו שם שלושת החליפים הגדולים.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות חייה של הקהילה היהודית קשורים לעלייתו של המחוז כולו. ישנם עדויות המוכיחות את הנוכחות היהודית הקדומה: *בתקופת הגאונים ישבה קהילה יהודית שהייתה בקשר הדוק עם מרכזי התורה בבבל בדרומו של המחוז בעיר סיג'ילמאסא. בנוסף ניתן היה למצוא גם בדור האחרון לישיבת היהודים במחוז אוספי פיוטים, שירה וכתבי יד רבים שהועברו מדור לדור שחלקם היו כתובים בעברית חלקם ארמית וחלקם בערבית-יהודית מקומית. עדות נוספת היא עדותו של המטייל דוד הראובני שבהיותו בפורטוגל בשנת 1527 התוודע להחלפת מכתבים בין שליט תפילאלת לבין שלטונות פורטוגל המעידים על הימצאותם של יהודים בתחום שלטון תפילאלת. *עדות נוספת היא מתוך הספר "דברי הימים של פאס" שבו מוזכר מקרים המוכיחים התיישבות יהודית בתפילאלת. קהילת יהודי תפילאלת מוכרת כקהילה חיה ותוססת גם בתקופה הקולוניאלית צרפתית וגם לאחריה. משנת 1054 נפגעה הקהילה היהודית על ידי שלטון האלמורבידים ומשנת 1154 נפגעו משלטונם של האלמוהאידים ומצבם של היהודים השתפר לאחר שהוענק להם המעמד של דהימי.

חיי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית הייתה גדולה והיוותה מרכז דתי חשוב ופעיל. זאת ועוד היא יצרה קשרים עם שאר קהילות יהדות מרוקו. שפת לימוד התורה בקהילה הייתה עברית אך השפה המדוברת הייתה מרוקאית יהודית.

עיסוק היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי הקהילה היו בעיקר סוחרים זעירים, צורפים, רוקעי נחושת, חייטים, נפחים וסנדלרים.

רבני הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב קהילת יהודי תפילאלת פעלה משפחת הרבנים המוכרת משפחת אבוחצירא. הם ישבו בעיקר בעיר ריסאני.רבי יעקב אבוחצירא פעל בעיר לחידוש מפעל תורני ולהגברת ללימוד התורה בקרב יהודי עיר. כמו כן, הוא הקים ישיבה שנקראה על שמו ועמד בראשה. הוא היווה דמות רוחנית וגם שימש כפרנס לקבל. שושלת משפחת אבוחצירא שימשו כדיינים ברבנות, השתמשו בחוכמתם למען חיזוק החינוך היהודי בקרב ילדי הקהילה. בנוסף, הקימו תלמודי תורה ובתי כנסת.בנוסף למשפחת אבוחצירא פעלו במחוז רבנים נוספים לדוגמא: משפחת לעסרי, אמסלם, בן-הרוש, הרוש, שיטרית, פרץ ועוד. בנוסף לכך הרבנים לא קיבלו שכר מהקהילה על תפקידם.

בתי כנסת בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת אבוחצירא הקימו שלושה בתי כנסת. הגדול שבהם היה של רבי ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי). השני שימש את המעמד הבינוני והשלישי נועד ליתר העם. בתי הכנסת נבנו בלבני חימר עשירים בשטיחים ושאר קישוטים להידור.

עליה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה ביבאס ורבי מסעוד אבוחצירא פעלו לשכנוע יהודים לעלייה לארץ ישראל מאחר שהאמינו שעל ידי יישוב הארץ תתקרב הגאולה. בשנת 1856 עלו רבי משה, רבי דוד ורבי יעקב אבוחצירא ליפו. יהודי מרוקו תרמו רבות ליישוב ארץ ישראל בכך שעלייתם התאפיינה ברצף עלייה ובמיוחד לארבעת ערי הקודש. היישוב הראשון בירושלים שמחוץ לחומה הוקם על ידי רבי דוד בן שמעון.