טיוטה:קו- אימפקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קו-אימפקט: השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית היא חברה לתועלת הציבור (מוסד ללא כוונת רווח). החזון של קו-אימפקט, הוא שילוב מלא והולם של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הולמת במיגזר העסקי בישראל. קו-אימפקט פועלת בשני ערוצי פעילות מרכזיים. האחד הוא פעילות עומק בתוך חברות מהגדולות והמובילות במשק לשינוי מעשי ומדיד של הכללת החברה הערבית בתעסוקה שוויונית והולמת. השני הוא פעילות כארגון ליבה המפעיל שותפות בינמיגזרית רחבה הפועלת לקידום הנושא יחד עם המעסיקים, שותפות הכוללת את בית הנשיא, ממשלה, מיגזר עסקי יהודי וערבי, עמותות, פורום מנהלים צעירים במשק מהחברה הערבית, פילנתרופיה, ובעלי עניין נוספים.

האתגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעסוקה בחברה הערבית היא אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני החברה והכלכלה בישראל. קיימים פערים גדולים בין יהודים לערבים בשיעורי האבטלה, בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה. פערים אלו פוגעים בזכויות החברה הערבית ומשפיעים שלילית על הכלכלה, על החברות עסקיות ועל הסיכויים לסולידריות חברתית. בשוק צומח המשווע למועמדים, התעלמות ממשאב אנושי הנוגע ל 20% מהאוכלוסייה הוא החמצה של הזדמנות לצמיחה ושגשוג הן לחברות העסקיות והן למשק ולחברה בכללותם. מחקר של בנק ישראל הגיע למסקנה כי תת-תעסוקה של הערבים גורמת להפסד תל"ג שנתי בסך 31 מיליארד שקל (בערך 8 מיליון דולר).

בשנת 2013 ,מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי על מנת להתמודד באופן יעיל עם האפליה המבנית בתעסוקה הערבית, על המעסיקים "ליזום שינוי בתרבות הארגונית ולהסיר חסמים פנימיים המקשים על קבוצות מופלות. זהו כשל שוק מתמשך המחייב התערבות משותפת של כל בעלי העניין על מנת להגיע לפתרון". המצב הנוכחי, שבו 21% מהאוכלוסייה תורמת רק 8% מהתמ"ג, אינו בר-קיימא.

לא פחות חשוב, מעסיקים יהודים גדולים אינם מצליחים למצוא עובדים בעלי כישורים הדרושים להם, וזאת כאשר ישנם כ-140 אלף צעירים ערבים משכילים שאינם מועסקים, או מועסקים במשרות שאינן תואמות את השכלתם ויכולותיהם.

החברה הערבית מהווה רק 5% מנתח העובדים במיגזר העסקי בישראל. רק 0.3% מהעובדים במיגזר העסקי ברמת ניהול כלשהי מגיעים מהחברה הערבית. זאת אף על פי שהחברה הערבית היא כחמישית מאוכלוסיית אזרחי המדינה. נתונים אלו חמורים פי כמה לאור העובדה שכ - 70% מהמועסקים בישראל - עובדים במיגזר העסקי, מחציתם בפחות מ 250 חברות גדולות במשק, המעסיקות למעלה מ-1,000 עובדים ובעלות מחזור שנתי של מעל 50 מיליון דולר. ומכאן מגיעה גם ההזדמנות - לפעול עם החברות הגדולות הללו ולשנות את מפת השתלבות החברה הערבית בתעסוקה הולמת במשק.

עד כאן סיימתי. נשמח למשוב. מכאן עוד צריך לתקן לפי המסמך הכי עדכני שיש מסטפני. נשמח לעבור אחרי שתעדכנו.

החזון והמשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו-אימפקט מתמקד בהשגת פריצת דרך בשיעורי התעסוקה ובאיכות התעסוקה של האוכלוסייה הערבית. נקודת המוצא היא פעילות מתוך הכדאיות העסקית של המגזר העסקי בהעסקת עובדים ערבים, ומתן שירותים לחברות במטרה לעבור תהליכי השתנות פנימית, למידה והתמקצעות שיאפשרו להם להשיג שינוי. המשימה של קו אימפקט היא ליצור:

• פריצת דרך באחוז הערבים המועסקים בתעסוקה הולמת בסקטור הפרטי

• מתן הזדמנות שווה לשילוב עובדים ערבים בתעסוקה הולמת על פי כישורים

• שינוי עמדות בקרב המעסיקים: טיפול עומק בחסמים והטמעת תפיסת כדאיות עסקית בהעסקת האוכלוסייה הערבית

• שיפור במצב הכלכלי והתעסוקתי בתוך החברה הערבית לצד הגברת תרומת החברה הערבית לכלכלה הישראלית ולצמיחתה

• הפחתת האפליה ושיפור במרקם היחסים והחיים המשותפים בין יהודים וערבים בישראל.

דרך הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקו-אימפקט שני צירים אסטרטגיים מובילים וחדשניים:

  1. רתימת המגזר העסקי להובלה ולפריצת דרך בנושא: ציר זה מבוסס על מחקר של שנה שביצעה חברת הייעוץ "שלדור" ובדק את הכדאיות העסקית, החסמים, ההזדמנויות ומחוללי השינוי בקרב 50 מתוך 200 החברות הגדולות והמובילות בסקטור העסקי. אחד מתוצרי המחקר הוא הגדרת 4 מודלים אופרטיביים להתערבות. תיקוף המודלים בוצע ב-6 חברות מהגדולות במשק בתעשיות שונות שנבחרו כחברות הפיילוט- אסם, תנובה, קוקה- קולה ישראל, אמדוקס ישראל, גולף ודלויט ישראל. המודל האופרטיבי רותם את החברה העסקית באופן אקטיבי למחויבות קונקרטית ליעדים ולמדידה של אחוזי מושמים ערבים בתעסוקה הולמת- תוך בניה של מודל עבודה פנימי מעשי ואפקטיבי, מנקודת מבט עסקית - שהיא תועלת עסקית ברורה, בהעסקת ערבים.
  2. בניית רשת שותפים: לצד התהליך הייעוצי/מחקרי, נבנתה רשת שותפים בעלי עניין מהמגזרים השונים - מגזר שלישי, החברה הערבית, פילנתרופיה וממשלה. הנחת העבודה היא שניתן יהיה לבצע פריצת דרך רחבת היקף, בת קיימא וארוכת טווח רק בתהליכי השפעה בינמיגזריים. המיזם בחר ביישום מודל Impact Collective, הגישה המתכללת את כל מחזיקי העניין מכל המגזרים, לפתרון בעיה חברתית מורכבת ובעלת השפעה רחבת היקף תוך מחויבות ארוכת טווח לסדר יום משותף. קו-אימפקט משמש כגוף מתכלל (enabler) בתהליך.

האימפקט של Co Impact אחרי שנתיים וחצי של פעילות עם חברות מרכזיות במשק (עדכני לסוף חציון 1 ,2019):

Co Impact מלווים כיום 27 חברות: 16 חברות אשר השלימו אבחון ופועלות למימושה של תוכנית עבודה הכוללת יעדים לגיוס: קוקה-קולה ישראל, אמדוקס ישראל, כלמוביל, אסם, תנובה, הפניקס ישראל, דלויט ישראל, החברה המרכזית להפצה ומכירות, מיקרוסופט ישראל, שטראוס מים, שטראוס ישראל, הרצוג-פוקס נאמן, אשטרום, ניאופארם, טבע מחקר ופיתוח ופריגת; 11 חברות נמצאות בתהליכי התנעה או אבחון: טבע ישראל, פלאפון, קרלסברג, מיקרוסופט מחקר ופיתוח, בנק דיסקונט, גיתם, נספרסו, HP ישראל, ואוניברסיטאות חיפה ותל אביב.

המספר המצטבר של השמות מתחילת הדרך ועד היום עומד על כ-3,000 עובדים- מתוכם כ-500 מקצועיים ו – 2,500 לא מקצועיים. במהלך החציון הראשון של שנת 2019 נכנסו לעבודה 472 עובדים חדשים מהחברה הערבית ב-11 חברות.

בתקופה זו גויסו 376 עובדים לא מקצועיים לעבודה בחברות ונכנסו 96 עובדים מהחברה הערבית לתפקידי מטה, המהווים כ־20% מסך ההשמות המצטבר עבור משרות מקצועיות, ופי 1.5 ביחס למספר ההשמות בחציון ראשון של 2018.

• ב-4 חברות מועסקים כ-20% עובדים מהחברה הערבית, השווים לייצוגם באוכלוסייה הכללית ובקרב 4 חברות אחרות נרשמה עלייה של כ-3% בשיעור העובדים הערבים.

• עליה משמעותית באחוז עובדים ערבים מקצועיים בחברות – מ־1% בתחילת הדרך ל־6.2% כיום. בקרב 80% מהחברות לעיל נרשם גידול של פי 2–5 במספר העובדים הערבים בתפקידים מקצועיים.

במקביל, קיבצו Co Impact רשת של שותפים בעלי עניין מהמגזרים השונים, כאשר לכל אחד ייצוג בבורד ובארגונים במספר פורומים: פורום ממשלתי - הכולל את הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, קרנות הביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרדי הרווחה והכלכלה, ג'וינט ישראל, נציבות שוויון הזדמנויות, והמועצה להשכלה גבוהה. בית הנשיא - קו-אימפקט נבחר כתוכנית הדגל של "תקוה ישראלית בתעסוקה", שותפות שמאפשרת קשר הדוק ומתמשך עם הנשיא ריבלין. פורום ארגונים לא ממשלתיים - הכולל מעל 40 עמותות ומובל על ידי בורד של 9 מנכל"ים של ארגונים העוסקים בתעסוקה ותחום חברה ערבית - קו משווה, איטוורקס, תפוח, צופן, יוזמות אברהם, אג'יק, אלפנאר, בעצמי. שותפות זו מביאה ידע ומומחיות בשיטות עבודה מומלצות ומאפשרת פיתוח חדשני של פעילויות וכלים לסייע בהגשמת החזון. פורום מנהיגות ערבית צעירה - כולל יותר מ-25 מנהלים צעירים ערבים מהמגזר העסקי המסייעים בקידום פעילויות מרכזיות ומהווים קול חשוב עבור קו-אימפקט.

מחקרים אקדמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוא ג'השאן בטשון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]