טיוטה:רולנד דשיין ("האקדוחן")

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב כעבודת מחקר מקורי לא גמורה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רולנד דשיין איש גלעד[1] הוא גיבור סדרת הספרים "המגדל האפל" מאת סטיבן קינג.

הסדרה משויכת לסוגת המד"ב/פנטזיה/אימה.

בסיפורו של רולנד דשיין ניתן למצוא רבים מהאלמנטים של מודל הגיבור המיתולוגי של ג'וזף קמפבל, מחבר הספר "הגיבור בעל אלף הפרצופים". אבל האם הם מספיק מובחנים כדי שניתן יהיה לבנות מודל מסודר שיוכיח שרולנד דשיין הוא אכן גיבור מיתולוגי לפי המודל?

תוכן עניינים

המיתוס שלפני המיתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל האפל הוא מבנה בעל כוח אינסופי השולט במספר כמעט אינסופי של יקומים מקבילים, או הרב-יקום, ומהווה את אבן היסוד והחוט המקשר בין כולם. לא ברור מי בדיוק בנה אותו ומתי. 

בכל אחד מהיקומים המרכיבים את הרב-יקום יש למגדל התגלמות אחרת. ביקום שלנו (המציאות של כדור הארץ, המציאות שאנו חיים בה), התגלמות זו היא  ורד בר אדום הצומח במגרש ריק במנהטן.

האמונה הרווחת היא שאם המגדל האפל ייהרס, יקרוס הרב-יקום כולו וישתרר תוהו ובוהו.

על רקע זה מתנהל המאבק בין כוחות הטוב (הלבנים), המיוצגים על ידי תאגיד טט בראשותו של רולנד דשיין, לבין כוחות הרע (האדומים), המיוצגים ע"י תאגיד סומברה בבעלות מלך הארגמן. מלך הארגמן מבקש להשמיד את היקום שלנו או לשלוט בו על ידי תפיסת חזקה על המגרש הריק ורמיסת הוורד ואילו משימתו של רולנד דשיין היא לרכוש את המגרש הריק ולמנוע את רמיסת הוורד. זהו רק השלב הראשון במאבק על השליטה ברב-יקום כולו.

השילוב בין ז'אנר המערבון לז'אנר הפנטזיה או המד"ב איננו מקרה חריג, כיוון שיש דמיון רב בין החוקים של שני הז'אנרים, ובמקרה הזה קיימת גם השפעה ברורה של מערבוני הספגטי (בעיקר טרילוגיית "האיש ללא שם" של סרג'ו לאונה בכיכובו של קלינט איסטווד) על "המגדל האפל".

וחוקי המערבון היו מאז ומתמיד בעצם פשוטים מאוד - ה"טוב" מגיע לעיר, נתקל ב"רע", חוטף ממנו מכות, נלחם בו, מנצח אותו, זוכה בנערה ורוכב אל השקיעה (או במקרה שלנו, ליקום אחר) - עם הנערה או בלעדיה...

את תרחישי המערבונים ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  • "הטוב, הרע והנערה" (לא, לא השלישייה הזכורה לטוב של הדודאים וג'וזי כץ); שניים נלחמים על אישה (או על מטרה אחרת), ואישה ניצבת ביניהם);
  • "הטוב, הרע והמכוער"; שניים נלחמים ושלישי נדרש לבחור צד;
  • "הטוב, הרע והלא נורא"; שניים (או יותר) יוצאים יחד להשיג מטרה משותפת.

לאיזה סוג שייך "המגדל האפל"? עוד נראה…

שני העולמות (רגיל ומיוחד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם הרגיל - רקע משפחתי

איננו יודעים הרבה על עברו של רולנד דשיין. הוא היה בן טובים שעבר מילדותו את ההכשרה לתפקיד האקדוחן, מעין שופט נודד שתפקידו לעשות צדק עם החלשים וחסרי המגן, אך הוא האקדוחן האחרון.

הדרך אל הגבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. שלב היציאה לדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולנד יוצא למרדף אחרי "האיש בשחור". בהמשך יתברר כי יעדו הסופי של רולנד איננו האיש בשחור אלא המגדל האפל.

תהליך ההתארגנות והיציאה לדרך של החבורה והגיבור העומד בראשה מזכיר בקטעים מסוימים את "שר הטבעות", ובקטעים אחרים דווקא את "הקוסם מארץ עוץ", והוא שלב הכרחי בכל עלילה מיתולוגית. 

1. הקריאה להרפתקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2. הסירוב להיענות לקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מי, אני?" "למה אני?"

3. עזרה ממקור על-טבעי [עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב איסוף החברים (=העוזרים) מתחיל בספר השני בסידרה. במסעו אל המגדל האפל פוגש רולנד במספר רב של הן ידידים והם אויבים.

החברים (=העוזרים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקא-טט הראשון של רולנד (הקא-טט של 1991) כלל את קאתברט אולגוד, ג'יימי דה קארי ואלן ג'ונס.

הקא-טט של 1999, שמלווה את רולנד לאורך רוב הדרך, כולל את ג'ייק צ'יימברס, אדי דין, סוזנה דין ואוי (בהמשך מצטרף אליהם האב דונלד קלהאן).

האויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל גיבור מיתולוגי שמכבד את עצמו יש נבל טוב, בבחינת "הצד האחר של המטבע" (ראו "שליט האופל").

בסדרת "המגדל האפל" (כמו בספרים "אינסומניה" ו"בית שחור") מלך הארגמן (המכונה גם לוס או ראם אבאללה) מתואר כ"הצד המטורף של גאן", השליט האולטימטיבי של האדומים, והתגלמות האבטיפוס של הרוע ברב-יקום. מטרתו היא להפיל את המגדל האפל המשמש כעוגן הזמן והמרחב, ולהרוס את היקומים הסובבים אותו, כדי שיוכל לשלוט בכאוס הקדמוני שישתרר.

קינג שאב את השראה ל"מלך הארגמן" מהשיר והאלבום משנת 1969 "בחצרו של מלך הארגמן" של להקת הרוק המתקדם הבריטית "מלך ארגמן" (קינג קרימזון). שם האלבום מופיע בספר "אינסומניה" כמסמל את כניסתו של הגיבור לממלכתו של מלך הארגמן.

4. חציית הסף הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. פגישה עם שומר הסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שומרי סף" קיימים בכל הצורות והגדלים וניתן למצוא אותם לא רק במד"ב. בקומדיה הרומנטית, שומר סף אופייני הוא החבר הטוב של הגיבור שמזהיר אותו כי הנערה שבה הוא מאוהב היא מחוץ להישג ידו, מה שלא מפריע לו לחזר אחריה ביתר שאת. בסרט האפל הוא יכול להיות עוזרו או שותפו של הגיבור-הבלש שמזהיר אותו מפני הלקוחה המפתה, או חברו-יריבו השוטר שמזהיר אותו לבל יתערב בחקירה; במערבון הוא הברמן או נערת הבר הידידותיים (או לא) שמזהירים את הגיבור מפני ראש הכנופיה המקומי או שולחים אותו למלכודת שלו, או השריף שנותן לו עד השקיעה לצאת מהעיר. הגיבור חייב לעבור את שומר הסף גם בדרכו חזרה הביתה מההרפתקה המוצלחת.

בספר "ארצות השממה", למשל, החבורה עולה על בליין, רכבת חד-פסית על-קולית, בעלת תכונות אנושיות, העוינת אותם. בליין אוהב חידות וחידודים, וחד להם חידה מתמטית שעליהם לפתור על מנת לעלות לרכבת. תכניתו היא להתאבד ולהרוג אותם אתו, אבל הוא מסכים להשאיר אותם בחיים ולעצור בטופיקה, התחנה הסופית של הקו, אם יספרו לו חידה שלא יוכל לענות עליה.

ב. חציית הסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

5. "בטן הלוויתן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו יונה שנבלע במעי הלוויתן והוקא (על שמו נקרא השלב הזה), גם הגיבור המיתולוגי נבלע במעיהן של מפלצות שונות ומשונות ומצליח להיחלץ. זהו השלב שבו הגיבור מוצא את עצמו מול כוחות שנראים מכריעים; לפעמים הוא מתואר כירידה פיזית לתהום או למערה (אלמנט נפוץ במיתוסים), או ככליאה במקום גדול ומאיים, או ב"בליעה" ממש. על הגיבור להילחם על חייו כדי להיחלץ משם ולהמשיך במסעו, כשהוא נרדף על ידי כוחות האופל.

ב. שלב החניכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

6. דרך הייסורים/המבחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקושי העילאי

  • התגברות על שומר/י הסף ומעבר בשלום
  • קרב עם אח;
  • קרב עם דרקון (מפלצת);
  • תבוסה ראשונה לשומרי/י הסף 
  • ביתור; צליבה;
  • דרכים שונות לחצות את הסף 
  • חטיפה; 
  • הפלגה לילית; 
  • מסע מופלא;

המסע לטופיקה, קנזס ברכבת החד-פסית בליין.

7. הפגישה עם האלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולנד מציל את אודטה/דטה/סוזנה, אבל היא הופכת לאהובתו של אדי. אהובתו של רולנד היא סוזן דלגאדו (ארצות השממה). לאורך הסדרה היו לרולנד עוד אהובות, ובהן אלי (האקדוחן).

8. הפיתוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

9. התפייסות עם דמות האב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי קמבל, לא די ב"התפייסות" עם האב - שיכול להיות כל דמות סמכותית מטילת אימה ואף זדונית מעברו של הגיבור, שאולי הפכה בגלל כורח הנסיבות לחלק מכוחות האופל. במקום להרוג את האב (כמו אדיפוס, למשל) נדרש הגיבור לזנוח את האגו שלו, ואף להיכנע באופן זמני לדמות האב, ובהמשך יוכל להצילו מידי כוחות האופל ולהמשיך במסעו.

שלב זה מתנהל בד"כ בדרך הבאה:

א. "אתה לא אבי"

ב. "לא אצטרף אליך"

ג. "לא אלחם בך"

ד. "אבא הצילו".

10. הפיכה לאל-למחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

11. גניבת השיקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג. שלב החזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

12. הסירוב לחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

13. הבריחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. הדרך חזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב. חזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג. תחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיש בשחור מרדים את רולנד (לא ברור איך). לאחר הלילה הארוך (10 שנים) מתעורר רולנד ומגלה שהעולם התקדם והאיש בשחור כבר הפך לשלד.

14. הצלה (עזרה ממקור חיצוני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

15. חציית הסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. חזרה עם השיקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב. "החופש לחיות" [עריכת קוד מקור | עריכה]

16. "אדון שני העולמות" [עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבור השלים גם את מסע ההרפתקאות וגם את מסעו הפנימי אל ההשלמה וההגשמה העצמית. זהו שלב המסיבות, החתונות, הענקת העיטורים, והשלמת כל העניינים בעלילה שנותרו פתוחים. גיבורנו הופך ל"אדון שני העולמות" - עולם ההרפתקה והעולם הרגיל. הוא יכול לשבת בנחת על זרי הדפנה, לכתוב את זיכרונותיו, לחכות להרפתקה הבאה או לשמש מורה רוחני לגיבור הבא בתור שייקרא לצאת להרפתקה משלו. זהו בדרך כלל השלב המקביל במיתולוגיה ל"דמדומי האלים", או שקיעת עולם האלים ועליית עולם האדם.

אז מה יקרה אם וכאשר רולנד יגיע אל המגדל האפל?

יש כמה סיומים אפשריים למסעו של הגיבור המיתולוגי:

  • עלייה בסערה השמימה
  • חזרה אל "העולם האפור"
  • הפיכה לאל (למחצה)
  • פרישה ופינוי מקום ל"מלך בשר ודם"

אלמנטים מיתולוגיים בסיפורו של רונלד דשיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המורה הרוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבור אינו יכול להתחיל את דרכו ללא עזרה והדרכה. תפקידו של העוזר יכול להיות כמעט זניח ולהתבטא בהדרכה סתמית בלבד; הוא יכול לתרום לחיזוק כישוריו ויכולתו של הגיבור בשלבים הראשונים, ואף להיות צמוד אליו עד הסוף הטוב (או המר, שלו, של הגיבור או של שניהם גם יחד...)

קיימים ארבעה סוגי עוזרים:

בעל ברית

העוזר יכול להיות בעל ברית, מי שעבר או עובר בעצמו את הדרך אל הגבורה, ויכול לתרום מניסיונו העשיר לגיבור לעתיד.

עזר-כנגד (סיידקיק קומי)

ראה למשל סאם גמג'י לפרודו באגינס, רון ויזלי להארי פוטר

מורה רוחני

לפעמים דווקא אי-זמינותו של המורה הרוחני ברגע הקריטי, הסתלקותו או מותו בטרם עת הם הכוח המניע שמעלה את הגיבור על הדרך לגבורה (דאמבלדור לעולם אינו נמצא כשהארי פוטר חושב שהוא זקוק לו, גנדאלף לעולם אינו נמצא כשפרודו באגינס חושב שהוא זקוק לו, מורפיאוס לעולם אינו נמצא כשניו חושב שהוא זקוק לו, אובי ואן קנובי לעולם אינו נמצא כשלוק סקייווקר חושב שהוא זקוק לו).

עזר על-טבעי

בסיפורו של רולנד דשיין, כל אחד מחברי הקא-טט ממלא לסירוגין כל אחד התפקידים האלה.

האוראקל (או נביא, או סמכות רוחנית עליונה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורקל הוא מושג הלקוח מהמיתולוגיה היוונית, שתרגום נכון יותר של שמו הוא "אורים ותומים". משכנו היה בדלפי ואליו נהגו בני אדם לבוא כדי לבקש את ברכת האלים לפני כל פעולה חשובה. הבעיה הייתה שתשובותיו היו תמיד פתוחות ליותר מפרשנות אחת, ושוב אחזור על הדוגמה של המלך שפנה אל האורקל לפני יציאה לקרב גדול וקיבל ממנו הבטחה כי "ממלכה גדולה תיפול", אבל האורקל פשוט שכח להגיד לו שזו תהיה הממלכה שלו...

הנבואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך אל הגבורה מתחילה בד"כ בנבואה עתיקה שהגיבור הוא שנבחר להגשים אותה. במקרה שלנו, הנבואה היא שאם המגדל האפל יושמד, הרב-יקום כולו יושמד.

הגיבור שסרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"התעטפות בעור האויב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנה צורה (הגיבור אינו בטוח שהוא יכול לבטוח בדמות זו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגלמות בדמות חיה (=לא אנושית) [עריכת קוד מקור | עריכה]

ירידה למערה או לתהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו אחד משלבי דרך הייסורים של כל גיבור מיתולוגי שמכבד את עצמו. המערה או התהום יכולות להיות גם סמליות.

רדיפה אחרי חיה בודדת ביער קסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה בודדת מפתה את הגיבור לרדוף אחריה, הגיבור חושב שהמרדף יהיה קל, אבל מתבדה במהרה, כי בדרך היא כלל מושכת אותו למלכודת. לפעמים היא גם מדברת אליו, ובמקרה כזה כדאי לו לשים לב היטב למה שהיא אומרת. יחסו של הגיבור אל החיה עלול לחרוץ את גורלו; המגלה נדיבות לב כלפי החיה הקטנה זוכה לגמול, אולם המתאכזר אליה או מתעלם ממנה עלול להיענש קשות. ראה משה רבנו שהלך אחרי שה תועה והגיע אל הסנה הבוער; שאול שחיפש את האתונות של אביו ומצא מלוכה.

חפצים קסומים/מורשת מדמות האב או מתנה מהאורקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיבור מיתולוגי מצויד ב"מתנה" או חפץ שיש להם כוחות קסם. חרבות לסוגיהן הן מתנות נפוצות ביותר, אבל גם מפות, טבעות, מראות וחפצים אחרים, שאינם בהכרח קסומים כשלעצמם, אבל כאמור, יש להם חשיבות חיונית להצלחתו של הגיבור למרות שבתחילה הם נראים מיותרים וחסרי תועלת ואף מגוחכים (במקרה שלנו - החרב של אלד).

הפיכה לאל למחצה [עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם תם ונשלם סיפורו של רולנד דשיין?

דבר אחד ברור – כל עוד קינג חי, הוא יכול להוסיף כיד הדמיון הטובה עליו על סיפורו של רולנד. גם אחרי פטירתו לא תהיה כל מניעה להוציא מעזבונו העשיר ביותר עוד פרטים על המגדל האפל בכלל ועל מסעו של רולנד בפרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על הסרט המתוכנן באתר של IMDB
  • האתר הרשמי של הסופר סטיבן קינג (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעניין שגם מרגרט אטווד בחרה לקרוא לעולם הדיסטופי בו מתרחש "מעשה השפחה" שלה בשם "גלעד".

קטגוריה:סטיבן קינג קטגוריה:דמויות ספרותיות