טיוטה:שושנה סיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שושנה סיטון היא חוקרת ומרצה בכירה בתחום הפילוסופיה של החינוך וההיסטוריה של החינוך העברי בארץ ישראל מראשית ההתיישבות הציונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוש סיטון נולדה בירושלים, עשתה את חוק לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים היסטוריה כללית + צרוף מקרא ותולדות עם ישראל (סיימה ב 1975) תעודת הוראה בהיסטוריה (1980). וכן באוניברסיטת תל-אביב; ביה"ס לחינוך, במגמה: היבטים היסטוריים ופילוסופיים של החינוך, בה הגישה ב-1989 את עבודת המאסטר שלה בנושא "השפעת מאורעות 36-39 על מטרות החינוך העברי בארץ-ישראל" בהדרכת פרופ' שמעון רשף ז"ל ואח"כ ד"ר אריה כרמון. בשנת 1995 סיימה את עבודת הדוקטורט, בביה"ס למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. נושא העבודה היה "חינוך ברוח המולדת – התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל" בהדרכת פרופ' יעקב שביט. בשנים 2007 – 2010 למדה במכון מופ"ת בתל אביב: קורס גישור והתמחות בניהול אקדמי.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראה והדרכה במסגרות אקדמיות בארץ:

1985 עד 2007 כמרצה בבית הספר לחינוך ובחוג לב.א. כללי, באוניברסיטת תל-אביב. מ-1998 – 2015 מרצה במכללת לוינסקי לחינוך, תל-אביב 1998 – 2008 מרצה במכללה להוראת טכנולוגיה, תל-אביב מ-2009 –2015 מרצה במכללת סמינר הקיבוצים, תל-אביב בתכנית לתואר שני "אוריינות חזותית בחינוך" ובתכנית לתאר הראשון בבית הספר לאמנויות.

במהלך השנים היא לימדה את השעורים הבאים: היבטים פילוסופים וסוציולוגים בעבודת המורה, זכויות הילד, אידאולוגיה ביקורת וחינוך, גישות בחינוך לפלורליזם תרבותי, מבוא לתיאוריות של החברה והתרבות, חינוך לרב תרבותיות, תורת ההוראה. תולדות החינוך העברי בארץ ישראל, מערכת החינוך הבלתי פורמלית בישראל, סדנה: דרכים בחינוך ובהוראה בישראל סמינריון דידקטי, סמינריון בחינוך: חינוך ושינוי חברתי-פוליטי בחברה המערבית וסמינריון בנושא: בניית תרבות הילד בתקופת היישוב. כמו כן לימדה במסלול להוראת ההיסטוריה בנושאים: הכשרה מתודית, הכנת תכניות לימודים והוראה בינתחומית (לחטיבת הביניים והחטיבה העליונה)

במסגרת עבודתה במכללת לוינסקי ובמכללת סמינר הקיבוצים הנחתה סטודנטים רבים בכתיבת פרויקט גמר לקראת תאר שני.


אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007 – 2011 מנהלת לימודי לוינסקי באילת. 2011 - 20015 יו"ר ועדת אתיקה, מכללת לוינסקי לחינוך, עמדה בראש צוות אשר ניסח מחדש את הקוד האתי של המכללה. 2013 – 2015 ראש החוג לחינוך בפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך. במסגרת תפקיד זה נטלה חלק בפתיחת מסלול לימודים אקדמי ייחודי לנשים מהמגזר החרדי במכללה והייתה אחראית אקדמית על פרויקט זה.

שוש סיטון השתתפה כחברה במספר וועדות היגוי במכללות בהן עבדה שעסקו בהקמה או בשיפור תכניות לימודים שכבר היו קיימות במכללות כמו תכניות לסטודנטים מצטיינים, ותכניות לתאר שני. וכן בארגון כנסים אקדמיים וימי עיון והשתלמויות למרצים.

ב -1.9.15 – הקימה את "תרבוטיק", רשת של חוגי בית על פילוסופיה, תרבות ואמנות ביחד עם ד"ר אורנה בן מאיר. זו מסגרת המחדשת את רעיון "הסלון התרבותי" בו נפגשו אנשים ורעיונות וקיימו דיאלוג אינטלקטואלי המאפשר ביטוי אישי, בנושאים של פילוסופיה, אמנות, תיאטרון ואופנה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3.1 ספרים: (1998), חינוך ברוח המולדת – התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל , (1953-1925) הספר עוסק בפעילותה של קבוצת מורים שהייתה לה השפעה עמוקה הן על עיצוב דיוקנה של מערכת החינוך של היישוב היהודי בארץ ישראל ואח"כ גם על מערכת החינוך של מדינת ישראל, והן על עיצוב התרבות הלאומית הישראלית.


 (2004), Staging and Stagers in Modern Jewish Palestine 

ספר זה, אותו כתבה ביחד עם פרופ' יעקב שביט עוסק בתרבות העממית ביישוב העברי. הספר נסב על יצירת מערכת החגים והטקסים שכוננה 'תרבות עממית רשמית' בחברה היהודית החדשה; אולם יש לו גם השלכות חשובות על הבנת תהליכי 'ההמצאה של מסורות' בחברות מודרניות וקדם מודרניות כאחת.

(2012), מאה שנות גן הילדים בארץ ישראל 

הספר נכתב ביחד עם מרים סנפיר וד"ר גילה רוסו-צימט והוא מספר את תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד לתחילתה של המאה ה-21. מתואר בו העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי, התמורות שחלו בתרבות העברית ובמדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה בשדה החינוך והשפעתם על גן הילדים בארץ.

(2017), כותבים חינוך, על הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי בתהליך הכשרת מורים 

אסופת מאמרים שערכה ביחד עם פרופ' יצחק גילת. המאמרים שנכתבו על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי עוסקים בהיבטים שונים של אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים.


3.2 מאמרים ופרקים בספרים פרסמה מאמרים בכתבי עת ופרקים בספרים, בעברית ובאנגלית, העוסקים בתולדות החינוך בארץ, בהכשרת מורים וגננות, ובתרבות העברית שהתגבשה בארץ לפני ואחרי הקמת המדינה. ביניהם:

                                                                                               (2000), Education and Culture in Early childhood: A Revolution in Jewish Schooling, in: Wollons R. Kindergarten and Culture: The Global Diffusion of an Ides, Yale University


(2002)  "בניית זהות הגננת ( 1919-1947)", בתוך: צלרמאייר מ. פרי פ. (עורכות), מורות בישראל: מבט פמיניסטי, אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד.


                    (2010), Visual Literacy for Deciphering Cultural Identity: The New Central Bus Station in Tel-Aviv" (2010) in Phil Fitzsimmons & Barbra McKenzie (Editors) Refocusing the Vision, the Viewer and   Viewing Through  an Interdisciplinary Lens (69-78) Oxford, U K: Inter-Disciplinary Press

(ביחד עם ד"ר מלכה בן פשט)

.(2013) “הוראת האומנויות: תאוריה, הקול האישי של המורה ומה שביניהם", בתוך: ליבמן צ. (עורכת), ללמוד, להבין, לדעת, מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית, מופ"ת, הקיבוץ המאוחד.

(2017),"על הרוקמים משמעות – תפקידו של השיח פילוסופי בהכשרת מורים וגננות", כותבים חינוך, על הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי בתהליך הכשרת מורים, אסופת מאמרים בעריכת סיטון ש. גילת י., הוצאת פרדס, חיפה

והערכים: הוראת ההיסטוריה, חינוך ציוני, כי"ח כל ישראל חברים, בלקסיקון לחינוך ולהוראה, שערכו קשתי י. ואחרים ויצא לאור על ידי ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד


כמו כן הרבתה להרצות בכנסים אקדמיים בין לאומיים בארץ ובחו"ל.