טיוטה:תוכנית אילנות

תוכנית אילנות למנהיגות רפואית בנגב ובגליל, הינה תוכנית צוערים המיועדת לסטודנטים שנה א' לרפואה בפקולטות לרפואה בצפת ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהינם בעלי זיקה משמעותית לנגב או לגליל. התכנית מעניקה הכשרה רחבה בתחומי המנהיגות, הניהול, המחקר הרפואי ומטרתה להעצים את תחושת השליחות והמחויבות למקום בו הצוערים חיים ופועלים כרופאים לעתיד. עם סיום לימודיהם, הרופאים הצעירים מחויבים לעבוד במשך שבע שנים כרופאים בנגב או בגליל כחלק מהשתתפותם בתוכנית. התכנית, נכון ל-2022, כוללת לא יותר מ-57 צוערים וצוערות בשתי הפקולטות. התכנית מיועדת לצמוח מדי שנה במחזור של 60 סטודנטים בשתי הפקולטות.

הקמה

בשנת 2019 העביר משרד הבריאות רפורמה מקיפה וחשובה, שמטרתה להבטיח סטנדרט לימודים מינימלי של תלמידי רפואה הלומדים בחו"ל. בעקבות הרפורמה (המכונה "רפורמת יציב" על שם ראש אגף רישוי במשרד הבריאות, פרופ' שאול יציב, שהוביל את הרפורמה). על פי התקנות החדשות, החל משנת 2019, לא יוכרו לצורך קבלת רישיון בישראל סטודנטים שהתחילו לימודים במספר רב של אוניברסיטאות בחו"ל, שאינן ב- OECD ואינן עומדות בסטנדרט מינימלי. על פי סקר שבוצע על ידי משרד הבריאות במוסדות לימוד בחו"ל, רוב זרם הסטודנטים למוסדות אלה יפסק, ולא יעבור למוסדות לימוד אחרים. על כן, החל משנת 2026, זרם הרופאים שיגיע לארץ צפוי לרדת באופן משמעותי. תופעה זו עתידה לפגוע בעיקר בפריפריה, לשם מגיעים מרבית הרופאים שהוכשרו עד היום בחו"ל. כ-61 אחוזים מהבוגרים במחוז דרום בשנת 2020 הוכשרו במדינות בהן לא יוכרו הלימודים לצורך רישיון החל משנת 2026. משמע, הירידה הצפויה בזרם הרופאים הנכנס בעקבות הרפורמה שקולה ליותר מ-50% מזרם הרופאים השנתי למחוז זה.

התוכנית

התוכנית קמה על מנת לשמש פתרון לבעיית מחסור הרופאים בפריפריה אשר הולך ומתעצם נוכח רפורמת יציב. לשם כך נוצר שיתוף פעולה של משרד הבריאות עם שני בתי הספר לרפואה - בית ספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובית ספר לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת ועם בתי החולים הרלוונטיים בנגב ובגליל. התוכנית עומדת על שני יסודות עיקריים: הצמחת רופאים מהפריפריה ופיתוח קבוצת מנהיגות ושליחות. היסוד הראשון מבוסס על הניסיון המחקרי שאומר שאנשים בעלי זיקה לאזור הם בעלי הסיכוי המיטבי להמשיך לעבוד בפריפריה גם כשיסיימו את לימודיהם. בתוכנית אילנות יוקצו כ־30 מקומות, מחוץ לתוכניות הלימודים הקיימות בכל אוניברסיטה, לסטודנטים בעלי זיקה לאזור. היסוד השני הוא רכיב טיפוח המנהיגות והשליחות, כחלק מהתוכנית הלאומית עתודות לישראל הפועלת מכוח החלטת ממשלה 1653- 'עתודות לישראל' – תוכנית לאומית אסטרטגית לבניית עתודות הון אנושי למגזר משרתי הציבור בישראל. הצוערים של התוכניות יעברו סינון מוקפד ויקבלו הכשרה וליווי מקיפים מעבר ללימודים אקדמיים עד לתום התמחותם.

עמודי התווך של התוכנית

• מכינה קדם רפואית- בשיתוף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל לשיפור נתוני הפתיחה של תושבי הפריפריה.
• איתור ומיון מועמדים- המועמדים שיתקבלו לתוכנית יצטרכו להתקבל ללימודי רפואה בפקולטה הרלוונטית וכן לעמוד בהליך מיון קפדני נוסף של מסלול אילנות שמטרתו לזהות את המועמדים אשר מזוהים עם חזון ומטרות התכנית.
• הכשרה חוץ אקדמית יוקרתית- רפואית: ההכשרה תכלול התנסות בבתי חולים ובמרפאות הקהילה בפריפריה, במטרה לייצר היכרות עם מעסיקים פוטנציאליים. חיבור עם רופאים בכירים הפועלים בפריפריה במקצועות מגוונים, חינוך רפואי, רפואת הכפר כלכלת בריאות וכולי. חברתית: הכוללת היכרות עם הפסיפס החברתי הקיים באזור המגורים, פיתוח אזורי, מנהיגות, ממלכתיות, הכרות עם אתגרי האזור, היכרות עם רשויות מקומיות ומעורבות בהן, התנדבות עם אוכלוסיות ועוד. כל זאת במטרה לגבש את הצוערים כסוכני שינוי אשר יהיו מחויבים לאזור ולקידומו.
• מעטפת כלכלית- הצוערים יקבלו מימון מלא של שכר הלימוד למשך 6/4 שנים, דמי מחייה בגובה 2500 ₪ בחודש, מימון ספרי לימוד ומחשב נייד.
• התמחות בפריפריה (צפונית/דרומית)- הצוערים התחייבו לעבוד במשך כ-7 שנים (כולל שנת הסטאז') בבתי חולים או בקופות החולים בקהילה בפריפריה צפונית או הדרומית.
• ליווי אישי בתקופת ההתמחות- הצוערים יקבלו ליווי אישי לטובת פיתוח קריירה רפואית מותאמת אישית בפריפריה.
• רשת בוגרים- בוגרי התכנית יהיו חלק מרשת של קהילת בריאות אזורית שתורמת ונתרמת לטובת חיזוק איכות וזמינות הרפואה בפריפריה.

דרישות קבלה

התחייבות להשתתפות מלאה בתוכנית ההכשרה החוץ אקדמית אשר תהיה מסונכרנת עם לימודי הרפואה. התחייבות לעבודה כרופא/ מתמחה בנגב או בגליל למשך 7 שנים מתום הלימודים. מגורים בנגב או בגליל/ צפון לאורך תקופת הלימודים.

תנאי סף

• קבלה ללימודי רפואה בפקולטה הרלוונטית

הניסיון בעולם

מדינות רבות בעולם התמודדו בעבר, ועודן מתמודדות, עם בעיית המחסור של רופאים בפריפריה הלאומית. כך גם מדינות שיש בהן עומק פריפריה הרבה יותר משמעותי מאשר בישראל (כמו אוסטרליה, קנדה, וחלק ממדינות אירופה הגדולות בשטחן). לפיכך, עד היום הצטבר ניסיון רב המסכם הצלחות וכישלונות של סוגי מדיניות שונים, שממנו אנחנו יכולים ללמוד כדי לייצר את הפעולה האופטימלית ביותר. את כלי הפעולה במדינות השונות ניתן לחלק ל 6 קבוצות עיקריות (Wilson ,et al 2009):

1. תמריצים כספיים - Incentives
2. חיוב או שכנוע - Coercion
3. ניסיון למקם בתי ספר לרפואה בפריפריה - Location
4. להצמיח רופאים מקרב תושבי האזור - Selection
5. סבבים קליניים בפריפריה - Education
6. תמיכות - Support

קיימים גורמים שונים שמשפיעים על קבלת ההחלטות של רופאים בנוגע למיקום תעסוקתם. אולם, הספרות המחקרית מצביעה על כך שהגורם המשמעותי בקביעת מיקום תעסוקה הוא הרקע הפריפריאלי שיש לרופאים (Selection) לפני תחילת לימודיהם. למעשה, מספר השנים בהן חיו רופאים כלליים ומומחים באזורים פריפריאליים לפני תחילת לימודיהם מנבא בצורה הטובה ביותר את הבחירה שלהם בהמשך לעסוק ברפואה באזורי פריפריה. ממצאים אלו נתמכים במדינות רבות שבחנו זאת כגון אוסטרליה, קנדה, יפן ודרום אפריקה. בישראל היו מספר ניסיונות לגשר על הפערים בין מרכז לפריפריה. הבולטים בהם הם מתן תמריצים כלכליים (תוכנית המענקים במסגרת הסכם 2011) (Incentives) ומיקום של בית ספר לרפואה בצפת (Location).

תכנית אילנות מיישמת לראשונה את עיקרון ה-SELECTION מתוך מטרה שמשתתפי התכנית יהיו הרופאים שישרתו בנגב ובגליל לטווח ארוך.

ראו גם

• מידע נוסף על תוכנית צוערים של משרד הבריאות אתר משרד הבריאות- אילנות
• הרשמה לתכנית אילנות אילנות- דף רישום