טיוטה:תכנית לאומית למצויינות באנגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תכנית לאומית למצויינות באנגלית (תלמ"א) היא תכנית הפועלת במסגרת "בתי הספר של החופש הגדול" ומטרתה לאפשר לתלמידים לשפר את ידיעותיהם בשפה האנגלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הודיע משרד החינוך[1] על כוונתו להציג רעיון חדש בישראל- הפעלת בתי ספר של החופש הגדול[2] לתלמידי בתי ספר יסודיים שמטרתה: יצירת חווית למידה משמעותית לילדים ממעמד חברתי, סוציו- אקונומי נמוך. התכנית תפעל במשך שלושה שבועות בחודש יולי "החדש ה-11" לשנת הלימודים.

בשנת 2014 החלה "תלמ"א" לפעול במסגרת "בתי הספר של החופש הגדול" כתוצאה משיתוף פעולה שנוצר בין משרד החינוך לבין שתי קרנות פילנטרופיות:

א.קרן שוסטרמן - החזון של משפחת שוסטרמן שייסדה בשנת 2006 את קרן שוסטרמן ישראל[3] [4] , הוא חיזוק הקהילות היהודיות והעמקת הקשר והמחויבות לישראל בעיקר על ידי עזרה לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה.

ב. קרן שטיינהרדט אשר נוסדה בשנת 1994 שמה לה למטרה לתמוך במיזמים למען ילדים ונוער בסיכון ומצוקה, באמצעות יוזמות חינוכיות ותרבותיות לכל היהודים תוך שימת דגש על מי שנמצאים בשוליים[5].

אלון פטרמן [6]-מונה למנכ"ל והפרויקט החל לפעול בקיץ 2014 כפיילוט (ניסוי) בנצרת עילית ובמגדל העמק והשתתפו בו כ- 2000 תלמידים.

בשנת 2015 הצטרפו ל"תלמ"א" 8 בתי ספר בירושלים.

בשנת 2016 הפכו גם בתי ספר במצפה רמון, ירוחם, דימונה וברמת הנגב חלק מ"תלמ"א.

ב2017 הוקמה שותפות ראשונה של "תלמ"א במזרח ירושלים.

בשנת 2018 התרחבה "תלמ"א" לבתי ספר ב-18 רשויות מקומיות, המשתתפות במימון התכנית.

מטרות התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.חיזוק תחושת הבטחון, המסוגלות העצמית והידע בשפה האנגלית תוך מתן אפשרות לשוויון הזדמנויות לכל תלמיד.

2.הרחבת מאגר המורים הפוטנצייאלים להוראת אנגלית על ידי התנסותם של המורים בשיטות לימוד מתקדמות להוראת שפה זרה.

3.יצירת חווית לימודים ייחודית לתלמידים על ידי מתן ביטוי לכישוריהם, הפעלת חושיהם ועיסוק בנושאים מחיי היומיום שלהם.

4. יצירת חוויה של העמקת הקשר של המורים מחו"ל למדינת ישראל ולחברה הישראלית.[7]

תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תלמ"א היא תוכנית תלת שכבתית המיועדת לתלמידים בוגרי כתות ג-ה.

התכנית לכתה ג כוללת הקניית וחיזוק אוצר מילים בסיסי בנושאי מספרים, צבעים, משפחה וגוף.

בכתה ד נלמדים טקסטים קצרים בדרגת קושי קלה, תןך מתן דגש על אותיות, צלילים והכרת תצורות מלים.

בכתה ה הטקסטים ארוכים ומורכבים יותר והם מייצגים סוגות ספרותיות שונות כגון סיפורים קצרים, מחזות, בדיחות מתכונים ועוד.

יישום התכנית ואופן הפעלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "תלמ"א" פועל מאז הקמתו, מדי קיץ במשך שלושה שבועות החל מתאריך 1/7 בבתי ספר יסודיים חילוניים, בת"ס השייכים לחינוך הממלכתי הדתי ובת"ס ערביים.

בכל כתה המונה 28 תלמידים (לפי הנחיות משרד החינוך), מלמדים שני מורים את השפה האנגלית: מורה לאנגלית מישראל ומורה דובר אנגלית מחו"ל, על פי רוב מארה"ב. בכל בי"ס ישנו רכז מוביל שאחראי על הפעלת התכנית. התוכנית פועלת בשיתוף פעולה עם הפיקוח על האנגלית במשרד החינוך, ראשי הרשויות, מנהלי אגפי החינוך ומנהלי בתי הספר.

המורים הישראליים המשתתפים בתוכנית, הם מורים מוסמכים לאנגלית וחלקם מורים מ"חותם"(Teach First Israel)- תכנית מנהיגות חינוכית חברתית המאמינה בשוויון הזדמנויות בחינוך בישראל[8].

המורים מארה"ב הם מחנכים מתוכנית "Teach for America ", מורים איכותיים שנבחרו בקפידה לקחת חלק ב"תלמ"א", עברו הכשרה מיוחדת בהוראת האנגלית ובעבודה עם אוכלוסיות באזורים שונים בעולם[9].

יום הלימודים נחלק לשניים:

א. בחלקו הראשון של היום,מתנהלים השיעורים על-פי הגישה המסורתית באמצעות הוראה פרונטלית.

ב.החלק השני של יום הפעילות כולל לימודים חוויתיים המתקיימים באמצעות התנסויות ופרויקטים כתתיים ובית ספריים. התלמידים חווים מגוון פעילויות בשפה האנגלית, לדוגמא: שירים, מופעי קסמים, בישול, סדנאות שפת סימנים, בדיחות ועוד.

הערכת התכנית על ידי ראמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) בצעה שני מחקרי הערכה על "תלמ"א".

המחקר הראשון שנערך בשנת 2015 [10], בחן ממצאים במספר תחומים.

1. השתתפות תלמידים בתוכנית, הסבות להצטרפותם והנגשת המידע אודות התכנית לפני הפעלתה:

מן הממצאים עלה ששיעור ההשתתפות בתכנית היה מעט גבוה יותר בקרב התלמידים הצעירים מכתות ג'. רובם דווחו ששמחו להשתתף בתכנית.

התלמידים דווחו שהצטרפו לתכנית כדי לשפר את רמת האנגלית שלהם וההורים ציינו סיבות נוספות כגון סיבות כלכליות, איכות התכנית ורמת הצוות.

באשר להנגשת המידע חלק מההורים היו מרוצים בעוד שחלקם טענו שהתוודעו לתכנית רק בימים האחרונים של שנת הלימודים.

המסקנה: חיזוק מערך ההסברה לתכנית עשוי להעלות את שיעור ההשתתפות בתכנית.

2.תכנון ומבנה התכנית, הפעלתה, שיתוף פעולה בין מפעילי התכנית ועמדת המשתתפים:

כ- 80% מן ההורים העידו שילדיהם נהנו מאד מן התכנית.

יחד עם זאת עלה הצורך במעורבות יתר של המפמ"ר לאנגלית בהכנת התכנית. כן עלה הצורך בשיפור איכות חוברת התרגול.

3.יישום התכנית והפעלתה:

מרבית הקבוצות כללו פחות מ-28 תלמידים מסיבות שונות.

90% מן התלמידים הגיעו מדי יום לבית הספר, שתפו פעולה עם המורים,השתתפו בפעילויות והפגינו גישה חיובית כלפי למידת האנגלית.

התקיים שיתוף פעולה טוב בשיעורים בין המורים הישראליים לבין עמיתיהם האמריקאים כאשר לרוב ניהלו האחרונים את השיעור.

גם מבחינת יחסי מורים תלמידים ניכרת הצלחת התכנית.81% מן התלמידים שיבחו את יחס המורים אליהם, הסבלנות והעזרה.

יחד עם זאת הועלה הנושא של בעיות משמעת שהטיפול בהן "גזל" זמן ומשאבים.

המלצות: הקצאת זמן ייעודי למורים להכנה מוקדמת של חומרים בשיתוף פעולה ביניהם.

4.התאמת מתווה התכנית ליישומה בפועל:

בד"כ הייתה התאמה בין היקף הפעילויות ורמת התכנים לבין המתווה שהוצע. חלק מן המורים טענו שהפעילויות התאימו לרמה של תלמידים בינוניים, אך לא לתלמידים חלשים או מצטיינים.

המלצה: תכנון דיפרנציאלי של התכנית לא רק לפי כתות הלימוד אלא גם על פי רמה אישית של התלמידים.

5. הבטים הקשורים בהתנהלות לוגיסטית:

עם הפעלת התכנית צצו בעיות לוגיסטיות כגון חוסר ציוד בסיסי, בעיות בציוד התקשוב, בשכפול מסמכים וכו', אך הדברים באו על פתרונם בהמשך.

ההמלצה: מינוי אדם שיארגן את ההתנהלות הלוגיסטית.

6.הבטים הקשורים בכח אדם:

תוצאות המחקר הראו ששתי קבוצות המורים היו שונות זו מזו בוותק, רמת הניסיון ותחומי ההוראה. הסגל האמריקאי היה ברמה גבוהה לעומת חברי הצוות הישראלי שהיו בחלקם לא מוסמכים להוראה ולעתים מורים מן החינוך הבלתי פורמלי. עם זאת באופן כללי, שילוב המורים האמריקאים הווה נקודת חוזק מרכזית בתכנית ומורים ישראליים ציינו שלמדו רבות בתחום המקצועי והמשמעתי מעמיתיהם.

מסקנה: מפגשים בין צוותיים לפני התחלת התכנית וכן פעילויות חברתיות והעצמת כוח האדם.

7.מימוש מטרות:

הממצאים מצביעים על כך שהמטרה המרכזית- להביא לשיפור בבטחון ובמסוגלות התלמידים בשפה האנגלית תוך ממן הזדמנות שווה לאוכלוסיות שונות להשתתף בתכנית, מומשה בהצלחה.

8.שביעות רצון מהתכנית וכוונות להשתתפות בתכנית בעתיד:

80% מן ההורים,82% מהמורים הישראליים ו-78% מהתלמידים היו מרוצים מן התכנית. המורים האמריקאיים היו פחות שבעי רצון. יחד עם זאת הצהירו רובם על רצון לקחת חלק בתכנית גם בעתיד.

9.מעקב:

רוב המורים דווחו על שיפור ברמת האנגלית אצל התלמידים והשפעה חיובית של התכנית על התפקוד הלימודי של משתתפי התכנית .

מן המחקר השני של ראמ"ה שנערך בשנת 2017 עלו המסקנות וההמלצות הבאות:

התכנית היא בעלת פוטנציאל חיובי לחולל שינוי בתחום הוראת האנגלית. מרבית המשתתפים תארו "חוויית למידה שונה ומיוחדת המביאה רעננות ותחושת התחדשות בלימוד השפה".המורים והתלמידים חשו כי נתרמו בהיבטים שונים מהשתתפותם בתכנית. כן ציינו שנוצר קשר משמעותי ובלתי אמצעי בין הצוות לתלמידים. הרוב סבורים כי מדובר בתכנית איכותית המבטאת שינוי תפיסתי בסיסי ביחס להוראת האנגלית. השילוב בין למידה חוויתית לצד תהליך הקניית השפה באופן פרונטלי נתפס כחיובי מאד.

נקודת חוזק נוספת היא שילוב המורים האמריקאיים בתכנית ואכן הביעו המורים לשוב ולהשתתף בה גם בעתיד.

יחד עם זאת 62% מן המורים דגלו בהכנסת שינויים לתכנית בהיבטים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]