טיטו פואנטה
| לידה |
20 באפריל 1923 ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
31 במאי 2000 (בגיל 77) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלואן |
| שם לידה |
Ernesto Antonio Puente |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| סוגה |
מוזיקה לטינו-אמריקאית, סלסה |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| שפה מועדפת |
אנגלית, ספרדית |
| כלי נגינה |
טימבלס, ויברפון, טימפני |
| חברת תקליטים |
פניה רקורדס, Tico Records |
| ילדים |
Audrey Puente, Tito Puente, Jr. |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ארנסט אנתוני פּוּאֵנטֶה הבן (באנגלית: .Ernest Anthony Puente Jr; 20 באפריל 1923 – 31 במאי 2000) המוכר בשם טִיטוֹ פּוּאֵנטֶה (Tito Puente) היה מוזיקאי אמריקאי, נגן טימבלס וירטואוז, כותב שירים, מפיק מוזיקלי ומוביל הרכב. אחד היוצרים המרכזיים בסגנון ג'אז לטיני. קטעים רבים פרי עטו בסגנון הרומבה מוכרים כלהיטי ריקודים.
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במנהטן (בפינת השדרה השלישית ורחוב 110)[1] להורים מפוארטו ריקו שהתיישבו במזרח הארלם ("Spanish Harlem"), ניו יורק. כינויו מילדות היה "ארנסטיטו" שקוצר עד מהרה ל"טיטו". כבר כילד תואר כמי שמתופף על כל דבר שנקרה בדרכו, רהיטים, כלי מטבח, קירות ודלתות. בנוסף למד לנגן על פסנתר ומערכת תופים והקים צמד ריקוד ושירה עם אחותו. כבר בגיל 13 עשה לעצמו שם בשכונה ועוד לפני שמלאו לו 16 ניגן עם חלוצי הג'אז הלטיני והממבו.
ב-1942 גויס לצי ארצות הברית ושירת שלוש שנים במסגרת מלחמת העולם השנייה כמפעיל מקלע על גבי נושאת מטוסים. הוא שוחרר עם ציון לשבח יחידתי נשיאותי לאחר שספינתו השתתפה בקרב לייטה וקרב מידוויי. בין היתר ניגן בביג בנד של נושאת המטוסים עליה שירת במספר כלים, בהם מערכת תופים, פסנתר סקסופון וקלרנית ועסק גם בעיבוד מוזיקלי. לאחר שחרורו למד, במלגה לחיילים משוחררים, בבית הספר ג'וליארד למוזיקה, שם השלים את חינוכו הפורמלי בתחומי הניצוח והתזמור.
קריירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1948 ועד ל-1966, הוביל פואנטה את להקת הריקודים המרכזית של אולם הפאלאדיום בניו יורק (אנג'), שהיה "היכל הממבו" ומשך אליו בליינים וידוענים רבים של התקופה. פואנטה ניגן עם הביג-בנד שלו מוזיקה מקורית ששילבה בין ג'אז אפרו-אמריקאי ממועדוני הארלם עם סגנונות ריקוד לטיניים ואפרו-קובנים כממבו, סון קובני (אנג') וצ'ה צ'ה צ'ה משכונתו בה התגוררו מהגרים מפוארטו ריקו וקובה והשפעות של מוזיקה מדרום-מזרח אסיה, אותן קלט במהלך שירותו הצבאי באזור.
במקביל להופעות כלהקת ריקודים, הקליט פואנטה עם הביג בנד שלו בין 1951 ל-1965, חמישה-עשר תקליטי אולפן. ב-1958 ראה אור תקליטו Dance Mania שהפך ללהיט בקרב הקהל הרחב וזכה להוקרה ביקורתית.[2] בשנת 2002 נכלל התקליט ברישום הלאומי להקלטות לשימור של ספריית הקונגרס.[3] כן נכלל ברשימת 1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני שאתה מת. ב-1962 הוציא לאור את להיטו Oye Cómo Va (בתקליט El Rey Bravo). בשנת 1971 הוקלט השיר על ידי להקת סנטנה, הגיע למקום ה-13 במצעד בילבורד הוט 100 דבר שהפך אותו ללהיט בינלאומי. השיר הוקלט פעמים רבות על ידי אמנים שונים, בהם נטלי קול וחוליו איגלסיאס.
לאחר אמצע שנות השישים שקעה הפופולריות של סגנון הג'אז הלטיני ולהקות הריקודים. מאז 1985, המשיך להוציא תקליטים, ובסך הכל ראו אור למעלה משישים תקליטים שלו. ב-1987 הופיע בתפקיד עצמו בסרטו של וודי אלן "ימי הרדיו". עם זאת, זכה פואנטה לעדנה מחודשת בשנות התשעים, הן מתוך געגוג נוסטלגי לתקופה של מוזיקה שתפקידה לגרום להנאה ובידור והן מתוך הוקרה אמנותית רצינית. הוא זכה בפרסים והוקרה ולהקלטות עם אמנים, בהם הזמרות סליה קרוז ולה אינדיה, הפסנתרן אדי פלמיירי ונגן הג'אז מיינרד פרגוסון. כן הוזמן להשתתף כוירטואוז טימבלס בתקליטים של דיזי גילספי, בני גולסון, קווינסי ג'ונס וסוני סטיט. ב-1992 חיבר את המוזיקה לסרט המחזמר The Mambo Kings, המגולל את תקופת הזוהר של הפלאדיום. ב-1996 ניגן בטקס הנעילה של אולימפיאדת אטלנטה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1963 נישא פואנטה למרגרט אסנסיו (Margaret Asencio), עמה חי עד מותו. לשניים נולדו שני ילדים אודרי, מגישת טלוויזיה וטיטו פואנטה הבן.
לאחר הופעה בפוארטו-ריקו חש פואנטה בליבו והובהל לניתוח בניו יורק, שם מת על שולחן הניתוחים.
פרסים והערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסי גראמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיוטו פואנטה זכה בארבעה פרסי גראמי לאלבום הטרופי הלטיני הטוב ביותר, בנוסף, היה מועמד לפרס 12 פעמים נוספות:
פרסים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 – אות מפעל חיים של בילבורד למוזיקה לטינית (Billboard Latin Music Lifetime Achievement Award)
- 1995 – דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה[5]
- 1997 – המדליה הלאומית לאמנויות[6]
- 1999 – האמן הראשון שנכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של המוזיקה הלטינית (International Latin Music Hall of Fame) עם הקמתו[7]
- 1999 – דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת קולומביה
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמפיתיאטרון בסן חואן, פוארטו ריקו, נקרא על שמו
- ציור קיר שלו בפינת השדרה השלישית ורחוב 110[8]
- 1990 – כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד
- ב-20 באוגוסט 2000 קראה עיריית ניו יורק קטע מרחוב 110 בהארלם על שמו[9]
- 2007 – סניף שירות הדואר של ארצות הברית בהארלם הספרדית נקרא על שמו
- 2011 – הונפק בול דואר של ארצות הברית לזכרו[10] במסגרת הסדרה "אגדות לטיניות".[11]
- 2022 – גוגל דודל על שמו[12]
- 2025 – נכנס להיכל התהילה של הג'אז של מגזין דאון ביט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיטו פואנטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
האלבום "טיטו פואנטה" באתר Last.fm
טיטו פואנטה, ברשת החברתית פייסבוק
טיטו פואנטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר AllMovie (באנגלית)
טיטו פואנטה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טיטו פואנטה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר ספוטיפיי
טיטו פואנטה, באתר Last.fm (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר AllMusic (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר דיזר
טיטו פואנטה, באתר Discogs (באנגלית)
טיטו פואנטה, באתר Songkick (באנגלית)
- ערך באנציקלופדיה בריטניקה
- טיטו פואנטה, אתר המכון הסמית'סוני
- Tito Puente Jazz
- טיטו פואנטה, אתר Biography.com
- Tito Puente Interview ראיון עם טיטו פואנטה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ David Seifman, City Aims to Name Street in Honor of Tito Puente, New York Post, June 3, 2000
- ↑ סקירה באתר AllMusic
- ↑ רשומת ההקלטה במרשם
- ↑ רשומת אמן באתר פרסי גראמי
- ↑ Musician Puente Jazzed Over Honorary Doctorate, Deseret News, May 29, 1995
- ↑ רשימת הזוכים במדליה
- ↑ ידיעה מאורכבת על הקמת ההיכל, פורסמה לראשונה ב-15 ביוני 1998
- ↑ ציור הקיר
- ↑ Jose B. Rivera, Tito Puente way, East Harlem.Com, August 20, 2000
- ↑ Forever Latin Music Legends: Tito Puente single, Smithsonian's National Postal Museum, 2011
- ↑ Latin Legends, Smithsonian's National Postal Museum, 2011
- ↑ Laura Donaldson, Who Was Tito Puente and How Did He Die? Google Doodle Celebrates Entertainer, Newsweek, October 11, 2022