טיטל
 סמל טיטל | |
 | |
| מראה העיירה טיטל | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באצ'קה הדרומי |
| ראש העיר | דראגאן בּוֹזִ'יץ' |
| שטח | 51 קמ"ר |
| גובה | 79 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,247[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 15,738 (2011) |
| ‑ צפיפות | 104 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°12′13″N 20°17′24″E / 45.20361°N 20.29000°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.opstinatitel.rs | |
טִיטֶל (בסרבית קירילית: Тител, בסרבית בכתב לטיני: Titel) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת לגדת הנהר טיסה, במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיעוד בכתובים ליישוב במקום קיים מהמאה ה-9 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. בשלהי המאה ה-11 הקימו ההונגרים במקום מנזר אוגוסטיני. ב-1439 חנה ביישוב צבאו של אלברכט השני, מלך גרמניה בדרכו לסמדרבו. ב-1526 נכבש האזור על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) נכבשה טיטל על ידי צבא ממלכת הבסבורג ולאחר חתימת הסכם קרלוביץ נותרה בשטח הספר של הממלכה.
בהמשך נשלט היישוב על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה טיטל בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור טיטל נמסר לחזקת הונגריה. ההונגרים ביצעו טבח בתושבי העיירה היהודים, הסרבים ובני רומה. לאחר המלחמה נכלל היישוב בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה והפך מרכז אזורי של תעשייה זעירה וטחנות רוח.[2] ולאחר התפרקות יוגוסלביה עבר לחזקת סרביה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם השנייה ועד לראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 היה גידול מתון ויציב במספר תושבי העיירה. בין 1948 ל-1981 גדלה האוכלוסייה ב-10.21 אחוזים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 התהפכה המגמה והחל קיטון מתון. מספר התושבים בעיירה ירד מ-6,227 ב-1982 ל-5,247 ב-2011, קיטון של 15.74 אחוזים. הגיל הממוצע של תושבי העיירה הוא 40.1. למעלה מ-90 אחוזים מתושבי העיירה הם ממוצא סרבי.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיעוד לקהילה יהודית בעיירה קיים מהמחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1882 נמנו בעיירה 22 יהודים.[3] ב-1900 נמנו בטיטל 73 יהודים ובעיירה הוקם בית כנסת לקהילה. ב-1921 הגיעה הקהילה לשיא גודלה עת מנתה 204 נפשות. ראש הקהילה היה ד"ר אויגן פישר. ב-1931 נפתח בעיירה סניף התנועה הציונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 47 נפשות. בין ה-6 ל-23 בינואר 1942 ערך צבא הונגריה את הראצייה בכל אזור דרום באצ'קה ובמהלכה הוציאו ההונגרים להורג כ-4,000 יהודים, סרבים ובני רומה. לטיטל הגיעו ההונגרים ב-10 בינואר ובמשך יומיים עצרו את בני הקהילה. הם הובלו למחסנים ריקים, הוכו קשות ונשים נאנסו. ההונגרים רצחו לפחות 36 מבני הקהילה. הגופות הועמסו על משאיות והושלכו לנהר טיסה. אלו שלא נרצחו בראציה נרצחו בהמשך כחלק משואת יהודי הונגריה. ב-1950 נהרס מבנה בית הכנסת על ידי השלטונות היוגוסלביים.[2][4][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר "יד ושם"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-5 באפריל 2018 (בסרבית).
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בטיטל, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 161.
- ^ קהילת טיטל, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-6 באפריל 2018.
- ^ Paul Mojzes, Balkan Genocides: Holocaust and Ethnic Cleansing in the Twentieth Century, ניו יורק, 2011, עמוד 88 (באנגלית).
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
