טיילורקרפט BL
 | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס חד-כנפי דו-מושבי קל | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||
| יצרן |
Taylorcraft Aircraft  | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
מטוס טיילורקרפט BL הוא מטוס חד-כנפי דו-מושבי מתוצרת ארצות הברית שהיה דגם מוקדם של מטוסי הפייפר. המטוס תוכנן בימים של שלום למטרות אזרחיות והוא תוכנן להיות פשוט קל ונוח להטסה. המטוס יוצר לראשונה ב-1939. בין שנות הייצור 1939–1941 יוצרו 2400 יחידות. המטוס היה יכול לשהות באוויר בערך 3 שעות.
משה חיים כץ שהיה המייסד של בית הספר לטיסה בשדה התעופה הבריטי בלוד ייבא שני דגמים של טיילורקרפט BL לארץ והם היו בשירות בית הספר לטיסה.
למטוס הזה היה יעד לאומי שהוא לממש את החזון של זאב ז'בוטינסקי להקים זרוע צבאית של האצ"ל. היה למטוסים יעד נוסף לדאוג לעתיד המקצועי של בנו של חיים כץ: אפרים כץ.
בית הספר לטיסה הפסיק לפעול כשהתחילה מלחמת העולם השנייה ושני הדגמים נמכרו לחברת אוירון חברה ארצישראלית לתעופה, חברת התעופה העברית הראשונה. אז המטוסים עברו משדה התעופה לוד לנמל התעופה דב כדי שלא יהיו קרובים לפעולות טרור מצד הערבים.
המטוסים יצאו משימוש ב-1949.
