טיילר פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיילר פרי
Tyler Perry
פרי בראיון לסרט: "Boo! a Madea Haloween" משנת 2016
פרי בראיון לסרט: "Boo! a Madea Haloween" משנת 2016
לידה 13 בספטמבר 1969 (בן 54)
ניו אורלינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אמיט פרי ג'וניור
סוגה מועדפת גוספל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1992
עיסוק עיסוקים שונים (שחקן, מפיק סרטים, במאי, סופר, מחזאי, יזם)
מקום לימודים
בת זוג גלילה בקל (2009–2020)
צאצאים 1
פרסים והוקרה
http://www.tylerperry.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיט פרי ג'וניור (באנגלית:Tyler Perry, נולד ב-13 בספטמבר 1969)[1] הוא שחקן, יוצר סרטים,[2] ומחזאי אמריקאי. הידוע בשם הבמה טיילר פרי הוא היוצר והמבצע של סדרת סרטי "מדאה". בסרטים אלו הוא מגלם את מייבל "מדאה" סימונס (אנ'), קשישה אפרו-אמריקאית קשוחה, וכן מגלם את אחיה ג'ו סימונס ואת אחיינה בריאן סימונס.[3][4][5] סרטיו של פרי מגוונים בסגנון מטכניקות קולנוע מסורתיות ועד הפקות מצולמות של מחזות תיאטרון חיות, שרבים מהם עובדו לאחר מכן לסרטים עלילתיים. ההופעה הראשונה של מאדאה הייתה במחזה של פרי מ-1999 - "I Can Do Bad All by Myself" שהועלה בשיקגו. הסרט הראשון בסדרת הסרטים היה "יומנה של אשה מטורפת". בדמותה של מדיאה הוא יצר והופיע ב-11 מחזות שונים ו-12 סרטי קולנוע.

פרי כתב והפיק מחזות תיאטרון רבים במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. הופעתו פורצת הדרך הגיעה ב-2005 עם הסרט "יומנה של אישה שחורה מטורפת"(אנ'), אותו כתב והפיק כעיבוד למחזה שלו באותו השם. הוא גם פיתח סדרות טלוויזיה רבות, ובראשן "בית פיין" של טיילר פרי, שרצה במשך שמונה עונות ב-TBS מ-2006 עד 2012. בשנת 2011, פורבס ציין אותו כאדם בעל השכר הגבוה ביותר בעולם בידור, כתוצאה מרווחים בגובה 130 מיליון דולר בין מאי 2010 למאי 2011.[6] בשנת 2012, פרי סגר עסקת שותפות רב שנתית בלעדית עם אופרה ווינפרי ורשת אופרה ווינפרי (OWN). העסקה כללה תוכניות טלוויזיה כמו "The Haves" ו-"The Have Nots".[7] בשנת 2019 הוא הפיק את סדרת הדרמה הפוליטית "The Oval" עבור BET.

חוץ מההפקות האישיות שלו, פרי לוהק לסרטים הוליוודיים רבים, כולל "סטארטרק" (2009), "אלכס קרוס" (2012), "נעלמת" (2014), "צבי הנינג'ה: יוצאים מהצללים" (2016), "סגן הנשיא" (2018), "אלה שמאחלים לי למות" (2021) ו-"אל תסתכלו למעלה" (2021). פרי גם דיבב עבור סרטי אנימציה כמו "הכוכב" (2017) ו"מפרץ ההרפתקאות: הסרט" (2021).

הסרטים והתוכניות של פרי צבאו הכנסות של למעלה מ-660 מיליון דולר, והשווי הנקי שלו מוערך במיליארד דולר.[8] למרות ההצלחה המסחרית, ההפקות שלו זכו לביקורת של מבקרים וחוקרים המאמינים שסרטיו מנציחים סטראוטיפים שליליים או פוגעניים של אפרו-אמריקאים, נוסף לביקורות על הסרטים עצמם שהיו שליליות ברובן.[9][10][11] בשנת 2020, פרי נכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של מגזין טיים וקיבל את פרס אמי לבידור בפריים טיים מהאקדמיה לאמנויות ומדעי הטלוויזיה. בנוסף, הוא קיבל את פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית בטקס פרסי האוסקר בשנת 2021, ונכנס לשדרת הכוכבים של המוזיקה והבידור השחורה בשנה שלאחר מכן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילר פרי נולד בשם אמיט פרי ג'וניור בניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית, לווילי מקסין פרי (לבית קמפבל) ואמיט פרי האב, נגר.[12] יש לו שלושה אחים.[13] ילדותו של פרי תוארה בדיעבד כ"גיהנום חי".[14] אמו לקחה אותו מדי שבוע לכנסייה, שם הוא חש מפלט וסיפוק מסוים.[14] בגיל 16, שמו הפרטי שונה באופן חוקי מאמיט לטיילר במאמץ להרחיק את עצמו מאביו.[1]

שנים רבות לאחר מכן, לאחר שראה את הסרט "פרשס", פרי חשף לראשונה שהוא עבר התעללות מינית על ידי אמו של חברו כשהיה בן 10.[15] עוד קודם לכן הוא עבר התעללות מינית על ידי שלושה גבריםשונים ומאוחר יותר נודע לו שאביו התעלל מינית באחד מחבריו.[16] בדיקת DNA שנלקחה על ידי פרי הראתה שאמיט האב לא היה אביו הביולוגי של פרי.[17]

בעוד שפרי לא סיים בית ספר תיכון, הוא קיבל תואר חינוך כללי (GED).[18] בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, כשצפה בפרק של "המופע של אופרה וינפרי", הוא שמע מישהו מתאר שלפעמים לפעולת הכתיבה יכולה להיות השפעה טיפולית, המאפשרת למחבר לפתור את הבעיות שלו או שלה. הערה זו נתנה לו השראה להתחיל קריירה בכתיבה. עד מהרה הוא החל לכתוב סדרת מכתבים לעצמו, שהפכו לבסיס המחזמר "I Know I've Been Changed".[19]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1990 עבר פרי לאטלנטה, שם שנתיים לאחר מכן הוצג לראשונה המחזמר "I Know I've Been Changed" בתיאטרון קהילתי, במימון חסכונות חייו של פרי בסך 12,000 דולר (השווים ל: $26,879 בשנת 2022).[20] המחזה כלל נושאים נוצריים של סליחה, כבוד וערך עצמי, תוך התייחסות לנושאים כמו התעללות בילדים ומשפחות לא מתפקדות. המחזמר קיבל תחילה קבלת פנים פחות מרשימה והיה כישלון כלכלי.[21] פרי התעקש, ובמשך שש השנים הבאות הוא כתב מחדש את המחזמר שוב ושוב, אם כי הביקורות השליליות נמשכו. בשנת 1998, בגיל 28, הוא הצליח לבנות מחדש את המחזה ולהעלות אותו מחדש באטלנטה, תחילה בבית הבלוז, ואז בתיאטרון פוקס. פרי המשיך ליצור הפקות במה חדשות, סייר איתן במה שמכונה " מעגל צ'יטלין " (הידוע כיום גם כ"מעגל התיאטרון העירוני")[1] ופיתח קהל חסידים גדול ומסור בקרב הקהל האפרו-אמריקאי. ב-2005, פורבס דיווח שהוא מכר "יותר מ-100 מיליון דולר בכרטיסים, 30 מיליון דולר בסרטונים של התוכניות שלו וסכום מוערך של 20 מיליון דולר במרצ'נדייז", ו"ב-300 ההופעות החיות שהוא מפיק מדי שנה משתתפים בממוצע 35,000 איש בשבוע".[20]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 פרי גייס תקציב של 5.5 מיליון דולר, בחלקו ממכירת הכרטיסים של הפקות הבמה שלו למימון סרטו הראשון בסדרת סרטי מדאה: "יומנה של אישה שחורה מטורפת"(אנ'),[22] שהכניס רק בארצות הברית 50.6 מיליון דולר, זאת למרות הציון של 16% באתר ביקורת הסרטים Rotten Tomatoes.[23] פרי עשה את הופעת הבכורה שלו בבימוי בסרטו הבא, "יומנה של שחורה מטורפת 2" (אנ') וביים את כל סרטי מדאה הבאים שלו. בסוף השבוע הראשון שלו, 24-26 בפברואר 2006, "יומנה של שחורה מטורפת 2" הגיע למקום הראשון בקופות עם 30.3 מיליון דולר. הסרט הכניס בסופו של דבר 65 מיליון דולר. פרי ושותפיו קידמו את הסרט בתוכנית של אופרה ווינפרי. כמו הסרט הקודם כמעט כל הרווחים של מדיאה הושגו בארצות הברית.[24]

הפרויקט הבא של פרי בליונסגייט, "הילדות הקטנות של אבא" (אנ'), בכיכובם של גבריאל יוניון ואידריס אלבה, יצא לאקרנים בארצות הברית ב-14 בפברואר 2007 והכניס למעלה מ-31 מיליון דולר.[25] פרי כתב, ביים, הפיק וכיכב בסרטו הבא, "למה התחתנתי?" (אנ'), אשר יצא לאקרנים ב-12 באוקטובר 2007. הוא נפתח במקום הראשון, והכניס 21.4 מיליון דולר באותו סוף שבוע. סרט זה מבוסס באופן רופף על המחזה שלו באותו השם. הצילומים החלו ב-5 במרץ 2007, בוויסלר, קולומביה הבריטית, עיירת נופש מצפון לוונקובר, ולאחר מכן עבר לאטלנטה, שם פרי פתח סטודיו משלו. ג'נט ג'קסון, שרון ליל, ג'יל סקוט וטאשה סמית' הופיעו בסרט. סרטו של פרי משנת 2008, "לפגוש את הבראונים" (אנ'), שיצא לאקרנים ב-21 במרץ, נפתח במקום השני עם הכנסות ברוטו של 20.1 מיליון דולר בסוף השבוע. בסרט מופיעה דמותה של מגיאה כהופעת קמע.[26] הסרט הבא שלו "המשפחת שמתפללת"(אנ') יצא לאקרנים ב-12 בספטמבר 2008, והכניס מעל 37.1 מיליון דולר.[27]

"מדיאה הולכת לכלא" (אנ') נפתח במקום הראשון ב-20 בפברואר 2009, והכניס 41 מיליון דולר והפך לפתיחה הגדולה ביותר שלו עד כה. זה היה הסרט השביעי של פרי עם Lionsgate Entertainment. לבקשת הבמאי ג'יי ג'יי אברמס, בשנת 2009, לפרי היה תפקיד קטן כמפקד האקדמיה של צי הכוכבים אדמירל בארנט ב"סטארטרק", שיצא לאקרנים ב-8 במאי. זו הייתה הופעתו הקולנועית הראשונה מחוץ לפרויקטים שלו. לאחר מכן פרי כתב, ביים וכיכב בסרט "I Can Do Bad All By Myself" (אנ'), סרט נוסף בסדרת מדאה. היה זה הסרט השמיני של פרי וגם הוא הגיע למקום הראשון בקופות. בשנת 2009, פרי שיתף פעולה עם אופרה ווינפרי כדי לקדם את הסרט "פרשס", סרט המבוסס על ספר שהשפיע עליו רבות. "למה התחתנתי גם?"(אנ'), סרט ההמשך של "למה התחתנתי?", הוקרן לראשונה בבתי הקולנוע ב-2 באפריל 2010. הופיעו בו ג'נט ג'קסון, טאשה סמית', ג'יל סקוט ומליק יובה. הסרט הכניס 60 מיליון דולר בארצות הברית, עם 29 מיליון דולר רק בסוף השבוע הראשון.[28]

פרי בשנת 2010 בטקס פרסי האוסקר ה-82

ב-2010 פרי ביים את הסרט "נשים צבעוניות" (אנ') המבוסס על יצירה של נטוזאקה שאנג' (אנ') מ-1975.[29] הוא הופיע במופע על הבמות של המחזה "המשפחה הגדולה והמאושרת של מדאה", שהוצג ברחבי בארצות הברית ויצא מאוחר יותר לאקרנים כסרט ב-2011, שנכתב, בוים ובכיכובו של פרי. גרסת הסרט (אנ') גרפה 25.8 מיליון דולר בקופות.[30] סרטו הבא של פרי עם ליונסגייט היה "מעשים טובים" (אנ'), בו מגלם פרי את הדמות הראשית ווסלי דידס. הסרט הוא סרט דרמה רומנטי שנכתב, בוים ובכיכובו של פרי. הסרט יצא לאקרנים ב-24 בפברואר 2012. זהו הסרט העשירי מתוך אחד עשר שפרי ביים ומופיע בהם. הסרט קיבל דירוג של 29% על ידי אתר הביקורות Rotten Tomatoes ונפתח בהכנסות של 15.5 מיליון דולר ברוטו בקופות.[31] בסרט מככבים גם טנדי ניוטון, רבקה רומיין, גבריאל יוניון, אדי סיבריאן, ג'יימי קנדי, פילישיה רשאד ואחרים.[32]

פרי שיחק בתפקיד אלכס קרוס בסרט "אלכס קרוס" (אנ') המבוסס על ספר של ג'יימס פטרסון באותו השם.[33] הסרט שיצא ב-19 באוקטובר 2012, הצליח מאד בקופות למרות ביקורות שליליות.[34] הופעתו זכתה לתשומת ליבו של הבמאי דייוויד פינצ'ר, אשר לאחר מכן ליהק את פרי למותחן שלו "נעלמת" משנת 2014, בכיכובם של בן אפלק, רוזמונד פייק וניל פטריק האריס.

פרי הוציא את סרטו ה-13,"פיתוי: וידויים של יועץ נישואין" (אנ') המבוסס על מחזהו באותו שם משנת 2008, ב-29 במרץ 2013. בסרט מככבים לאנס גרוס, ג'ורני סמולט, ברנדי נורווד, רובי ג'ונס, ונסה ויליאמס וקים קרדשיאן. הוא הפיק את "טיילר פרי מציג את פיפלס", שיצא לאקרנים ב-10 במאי 2013.[35] הוא חזר למסך הגדול עם "חג המולד של מדאה" (אנ'), שיצא ב-13 בדצמבר 2013.[36] פרי ביים את הסרט "מועדון האמהות החד הוריות" (אנ'), שיצא לאקרנים ב-14 במרץ 2014. סרט האנימציה הראשון שלו "האהבה הקשוחה של מדאה" (אנ') שוחרר ב-DVD ב-20 בינואר 2015. בשנת 2016, פרי גילם את המדען בקסטר סטוקמן בסרט "צבי הנינג'ה: יוצאים מהצללים".[37]

ב-2016, פרי התחיל לצלם את סרטו השבעה עשר, והתשיעי במסגרת הזיכיון של מדאה, "בו! ליל כל הקדושים של מדאה" (אנ'). הסרט יצא לאקרנים ב-21 באוקטובר 2016. סרט המשך, "בו! ליל כל הקדושים של מדאה 2" (אנ'), יצא לאקרנים באוקטובר 2017. פרי, לצד אופרה ווינפרי, השאיל את קולו בסרט האנימציה הממוחשבת הראשון שלו, בשם הכוכב, המבוסס על לידת ישו ויצא בסרטי סוני הנפשה, הסרט יצא לאקרנים ב-17 בנובמבר 2017.[38]

ב-2022 יצר וביים את הסרטים "A Jazzman's Blues" (אנ') ששודר בנטפליקס, ו"מדיאה:השיבה" (אנ') ששודר אף הוא בנטפליקס.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון של פרי, "אל תגרום לאישה שחורה להוריד את העגילים: הפרשנויות חסרות המעצורים של מדאה על אהבה וחיים", יצא לאור ב-11 באפריל 2006. הספר נמכר ב-30,000 עותקים.[39] הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ונשאר ברשימה במשך 12 שבועות. הוא נבחר לספר השנה, ספר ההומור הטוב ביותר בטקס פרסי קוויל 2006.[40]

ספרו השני, "Higher Is Waiting", ראה אור ב-14 בנובמבר 2017. הוא הופיע לראשונה במקום ה-5 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.[41]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 2014 ילדה בת זוגו של פרי, גלילה בקלה, את בנם, אמן.[42][43] בדצמבר 2020, פרי הכריז שהוא רווק.[44]הוא חי ועובד בדרום מערב אטלנטה, שם הוא מפעיל את אולפני הסרטים והטלוויזיה של טיילר פרי.[45]

פרי העלה סרטון לחשבון האינסטגרם שלו שבו הוא דיבר על המאבקים שלו בדיכאון, וחשף שהוא ניסה להתאבד כמה פעמים לפני שהקריירה שלו המריאה.[46]

כדי להתגבר על הפחד שלו מטיסות, פרי לקח שיעורי אימון טיסה והשיג תעודת טייס פרטית. הוא מטיס מטוס Cirrus SR22T.[47]

אמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי הוא נוצרי.[48] רבים מהנושאים ביצירתו משקפים תאולוגיה והתנהגות חברתית המעידים על תרבות הכנסייה השחורה בעיקרה, כמו הסצנות הרבות בעבודות הבמה והמסך שלו הכוללות סצינות כנסייה וסגנונות פולחן הנפוצים בכנסיות אפרו-אמריקאיות בעיקרן, כולל מופעי ראווה של מוזיקת גוספל ואמנים.[49]

נדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, פרי קנה אחוזה בשטח של 17 דונם[50] בשכונת פייס של בקהד, אטלנטה.[51][52] במאי 2016 הוא מכר את הבית תמורת 17.5 מיליון דולר, ובכך גם סגר את העסקה הגדולה ביותר אי פעם עבור בית פרטי בבירת ג'ורג'יה.[53] בשנת 2013, החברה שלו, ETPC LLC, רכשה כ-1100 אייקרים באזור ניו מנצ'סטר, ג'ורג'יה של מחוז דאגלס, ג'ורג'יה.[54]

באוגוסט 2010, דווח שהוא רכש את דין גרדנס, אחוזה של 58 דונם בפרבר ג'ונס קריק באטלנטה. הוא פירק את 3000 המטרים הרבועים הקיימים באחוזה ותכנן, אך מעולם לא בנה, בית חדש וידידותי לסביבה על אותו השטח.[55][56]

בספטמבר 2017, פרי רכש בית ב-Mulholland Estates, קהילה סגורה בלוס אנג'לס.[57] תשעה חודשים לאחר רכישת האחוזה, מכר פרי את הנכס תמורת 15.6 מיליון דולר.[58]

פרי מחזיק בנכסי נופש גם בוויומינג וגם באיי הבהאמה.[59]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביולי 2009, פרי מימן ל-65 ילדים ממחנה יום בפילדלפיה ביקור בוולט דיסני וורלד, לאחר שקרא שמועדון שחייה בפרברים, מועדון השחייה העמק בהנטינגדון ואלי, פנסילבניה, התרחק מהם.[60] הוא כתב באתר שלו, "אני רוצה שידעו שעל כל מעשה רשע שכמה אנשים יזרקו עליך, יש עוד מיליונים שיעשו משהו טוב בשבילם".[61]

קשרים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי חבר טוב של ג'נט ג'קסון, ויל סמית' ואופרה וינפרי.[62]

ב-7 במרץ 2021, הנסיך הארי, הדוכס מסאסקס ומייגן, הדוכסית מסאסקס חשפו בפומבי בראיון הטלוויזיה "אופרה עם מייגן והארי" שפרי סיפק להם אבטחה ראשונית ומגורים במשך שלושה חודשים שאפשרו לבני הזוג לעבור בבטחה מקנדה לקליפורניה במרץ 2020, לאחר שנמנעה מהם האבטחה המלכותית הבריטית.[63][64] פרי הוא גם הסנדק של בתם, הנסיכה ליליבת מסאסקס.[65]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיילר פרי בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Tyler Perry Biography: Film Actor, Filmmaker, Screenwriter, Playwright (1969–)". Biography.com (FYI/A&E Networks). ארכיון מ-9 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Fiza, Pirani (27 במרץ 2019). "Tyler Perry to end 'Madea' franchise". The Atlanta Journal-Constitution. נבדק ב-11 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Saul Austerlitz (2010). Another Fine Mess: A History of American Film Comedy. Chicago Review Press. p. 444. ISBN 9781556529511. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ "10-movies". 10-movies. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2013. נבדק ב-31 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Sheri Parks (2010). Fierce Angels: The Strong Black Woman in American Life and Culture. Random House Publishing Group. p. 131. ISBN 9780345503145. נבדק ב-8 בינואר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Aitken, Peter C. (13 בספטמבר 2011). "Tyler Perry tops Forbes' list of the highest-paid men in entertainment with $130 million made in a year". Daily News. New York. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Oprah Strikes Partnership with Tyler Perry". Oprah.com. נבדק ב-1 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Tyler Perry's Net Worth Is Fully $1 Billion—Here's How He Made All His Money". Cosmopolitan. 14 ביוני 2023. נבדק ב-20 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Costa, Cassie da (18 בינואר 2020). "Tyler Perry Built a Movie Empire by Selling Out Black Women". The Daily Beast. נבדק ב-20 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Tyler Perry: Can Black Audiences Celebrate His Success Without Enjoying His Movies? Perry continues to be a divisive figure in black cinema". IndieWire. 29 במרץ 2018. נבדק ב-20 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Tyler Perry and the weight of Misrepresentation". Eastern Michigan University. נבדק ב-20 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Perry, Willie Maxine Campbell". The Advocate. 11 בדצמבר 2009. נבדק ב-5 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Willie Maxine Campbell Perry Obituary: View Willie Perry's Obituary by The Advocate". Legacy.com. 8 בדצמבר 2009. נבדק ב-31 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Tyler Perry's Traumatic Childhood".
  15. ^ "Tyler Perry recounts childhood abuse on Web site". CNN. October 6, 2009.
  16. ^ Park, Michael Y. (6 באוקטובר 2009). "Tyler Perry Reveals He Was Abused as a Child". People. נבדק ב-20 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Hobdy, Dominique (18 במרץ 2014). "Tyler Perry: My Mother Lied About My Biological Father". Essence. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Oprah Talks to Tyler Perry".
  19. ^ "Speaker Bio: Tyler Perry". natpe.org/. אורכב מ-המקור ב-20 במאי 2013. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Pulley, Brett (2005-09-15). "A Showbiz Whiz". Forbes. נבדק ב-2010-03-25.
  21. ^ Bowles, Scott (10 בספטמבר 2008). "Tyler Perry holds on to his past". USA Today. נבדק ב-25 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Reid, Shaheem. "Tyler Perry's 'Mad Black Woman' Was No Overnight Success". MTV News.
  23. ^ "Diary of Mad Black Woman". Rotten Tomatoes. 25 בפברואר 2005. נבדק ב-29 באוקטובר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Tyler Perry's Madea's Family Reunion". Box Office Mojo. 27 באפריל 2006. נבדק ב-13 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Tyler Perry's Daddy's Little Girls". Boxofficemojo.com. 29 במרץ 2007. נבדק ב-13 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Tyler Perry's Meet the Browns". Box office mojo. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Tyler Perry's The Family That Preys". boxofficemojo. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Tyler Perry's Why Did I Get Married Too?". Box Office Mojo. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "More Than 'Madea': Tyler Perry Changes Course", All Things Considered, March 8, 2010.
  30. ^ "Box Office: 'Rio' flies past 'Madea's Big Happy Family' to stay no. 1". Hitfix. 24 באפריל 2011. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Kilday, Gregg (4 באפריל 2011). "Tyler Perry to Direct, Star in 'Good Deeds' for Lionsgate". The Hollywood Reporter. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Caverley, Alyssa (20 באפריל 2011). "Rebecca Romijin Joins Tyler Perry's Good Deeds". Movie Fanatic. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Fleming, Mike (31 בינואר 2011). "Tyler Perry As Alex Cross in James Patterson Franchise Reboot". Deadline Hollywood. נבדק ב-17 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Alex Cross (באנגלית), 19 באוקטובר 2012, נבדק ב-2022-01-24 {{citation}}: (עזרה)
  35. ^ "'Peeples' Trailer Makes Meeting the Parents More Awkward Than Usual". Screenrant.com. 23 בפברואר 2013. נבדק ב-2 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Tyler Perry's Madea Gets A Job – Available on DVD February 5th". Urban Entertainment E-Zine. אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2013. נבדק ב-5 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Tyler Perry joins Teenage Mutant Ninja Turtles 2 cast". Entertainment Weekly. 23 באפריל 2015. נבדק ב-23 באפריל 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Masters, Kim (5 בינואר 2016). "Studios' 2017 Forecast: Big Bets, Franchise Fears and Executive Intrigue". The Hollywood Reporter. נבדק ב-6 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Exclusive: Tyler Perry's Madea Has Scored Again, This Time in Bookstores (אורכב 10.09.2006 בארכיון Wayback Machine)
  40. ^ "Quill Awards winners named". Los Angeles Times. 12 באוקטובר 2006. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Advice, How-To & Miscellaneous Books - Best Sellers - December 3, 2017". The New York Times.
  42. ^ Webber, Stephanie (December 4, 2014). "Tyler Perry's Girlfriend Gelila Bekele Gives Birth, Couple Welcomes Baby Boy Aman." Us Weekly. Retrieved July 7, 2015.
  43. ^ Michaud, Sarah (December 4, 2014). "Tyler Perry Welcomes Son Aman Tyler" People. Retrieved July 7, 2015.
  44. ^ "Tyler Perry and Longtime Girlfriend Gelila Bekele Split: 'Their Focus Is on Being the Best Parents'". People. 17 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Tyler Perry Studios Opens in Atlanta". 2008. נבדק ב-16 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה) Grand opening announcement for Tyler Perry Studios
  46. ^ Garvey, Marianne (16 בדצמבר 2022). "Tyler Perry opens up about his past suicide attempts as he mourns Stephen 'tWitch' Boss". CNN. נבדק ב-9 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Fly Above Your Fear". YouTube. ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Michael Kress. "Interview with Michael Kress: Tyler Perry, Diary of a Mad Black Woman, "Meet the Browns" Madea's Family Reunion, Daddy's Little Girls". Beliefnet.com. נבדק ב-13 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Landrum, Jonathan Jr. (7 ביוני 2012). "Gospel artists flock to Atlanta to advance career". Associated press. נבדק ב-24 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ ""Tyler Perry's real house of pain"". Atlanta Journal-Constitution. אורכב מ-המקור ב-25 בינואר 2013. נבדק ב-20 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Fulton County, Georgia, Tax Records". City-data.com. נבדק ב-20 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Tyler Perry Pays Massive Fine For Cutting Trees". www.wsbtv.com. 27 בפברואר 2007. אורכב מ-המקור ב-30 במאי 2013. נבדק ב-20 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Tyler Perry Explains Why He Sold His Massive Mansion in Atlanta". eonline. 23 במאי 2016. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Thomas, Amanda (18 בספטמבר 2013). "Tyler Perry apparently buys more land in Douglas County". אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-21 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Katherine Q. Seelye, "In Georgia, a Megamansion is Finally Sold", The New York Times, August 22, 2010.
  56. ^ Michelle E. Shaw, "Tyler Perry to build home in Johns Creek", The Atlanta Journal-Constitution, August 18, 2010. Retrieved January 3, 2023
  57. ^ Leitereg, Neal J. (5 בספטמבר 2017). "Tyler Perry lands a modern mansion in Mulholland Estates for $14.5 million". Los Angeles Times. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Leitereg, Neal J. (15 במאי 2018). "Tyler Perry sells modern tour de force in Mulholland Estates for $15.6 million". Los Angeles Times. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Kimmel, Jimmy. "Tyler Perry Interview". YouTube. ארכיון מ-2021-12-13.
  60. ^ "Tyler Perry sending day-care children to Disney World". CNN. 20 ביולי 2009. ארכיון מ-26 ביולי 2009. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "Tyler Perry". Tyler Perry. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Paper: Entertainers named in steroid report". CNN. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "Oprah with Meghan and Harry – Oprah with Meghan and Harry". ITV (באנגלית). נבדק ב-9 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Tyler Perry let Harry and Meghan stay in his home and use his security when the royal family stripped theirs away". CBS News (באנגלית אמריקאית). 8 במרץ 2021. נבדק ב-9 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Prince Harry and Meghan Markle reveal Lilibet's godfather". The Independent (באנגלית). 2022-12-15. נבדק ב-2022-12-15.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיילר_פרי&oldid=38204947"