לדלג לתוכן

טייסת 115

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 115
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי טייסת הדרקון המעופף
הטייסת האדומה
טייסת הזנב האדום
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי ומסוקי קרב
בסיס האם בסיס עובדה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 8 ביולי 1954 – 1960 (כ־6 שנים)
1968 – 1994 (כ־26 שנים)
2005 – 2025 (כ־20 שנה)
נתוני היחידה
ייעוד מרכז לאימון מתקדם, טייסת בִּיוּם אויב, טייסת מתגברת בחירום.
כלי טיס
סמלה של טייסת 115 על זנבו של מטוס נץ
מטוס ברק של הטייסת

טייסת 115 המכונה גם "טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה", הייתה טייסת מטוסי ומסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי. בגלגולה האחרון הטייסת הייתה טייסת ביום אויב שפעלה מ־2005 עד 2025.[1]

הטייסת הוקמה ב-8 ביולי 1954 כגף צילום בבסיס חצור, על בסיס מספר מטוסי מוסקיטו מטייסת 109, תוך כפיפות לטייסת תעופה של הבסיס.[2] ולאחר מכן קלטה גם כמה מטוסי מטאור. ביולי 1956 הפכה לטייסת עצמאית, בשנת 1960 הופסקה פעילותה של הטייסת לאחר שחיל האוויר הוציא משירותו את מטוסי המוסקיטו. מטוסי המטאור פוזרו בין טייסות אחרות.

בסוף שנת 1968 חידשה הטייסת את פעילותה וב-19 במרץ 1969 קלטה 24 מטוסי A-4H סקייהוק. הטייסת הופעלה מתל נוף והייתה לטייסת העיט השלישית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה הטייסת מטוסים מדגם N ("עיט משופר"), ובמלחמה הפעילה עירוב של מטוסי H ו-N.

שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נהרג מפקד הטייסת, סא"ל עמי גולדשטיין ("גולדי") בתאונת אימונים לילית בסיני. למפקד הטייסת מונה גיורא רום. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת,[3] כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה.[4]

בשנת 1984 עברה הטייסת לבסיס נבטים החדש, ביחד עם טייסת 116.

במהלך שנות ה-90 היא נסגרה שנית.

ב־2005 נפתחה טייסת 115 מחדש בעידודו של מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי כטייסת הדרקון המעופף. תפקידה של הטייסת היה לאמן את טייסות חיל האוויר הישראלי השונות (מוגדרת כ"מרכז לאימון מתקדם של חיל האוויר"). טייסי הטייסת אימנו את טייסי חיל האוויר על ידי קרבות אוויר אימונים בהם טסו לפי תו"ל (תורת לחימה) של האויב כנגד טייסי החיל, ואומנו אותם בלוחמה אווירית. הכוח האווירי של הטייסת המדמה את האויב נקרא "הכוח האדום", והכוח האווירי של הטייסות המגיעות לבצע את האימון נקרא "הכוח הכחול". נוסף לכוחות ביום האויב האווירי, הטייסת מתייחדת גם בגף קרקעי משלה המפעיל אמצעים שונים לביום אויב המאיים על מטוסי ומסוקי החיל מהקרקע, כמו סוללות נ"מ.

בשלב הראשון הופעלו בטייסת כוחות ביום אויב (כח אדום) מטוסי קרב מדגם נץ, ולאחר מכן נוספו אליה מסוקי צפע, מסוק הסייפן, אמצעים לביום כוחות נ"מ ואף מערכות לוחמה אלקטרונית. הטייסת מרחיבה את פעילותה ללא הפסקה ומתמקצעת בבניית וביצוע אימונים עבור כלל מערכי החיל, ביניהם של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי תובלה, מטוסי תובלה וכלי טיס בלתי מאוישים.

"טייסת הדרקון המעופף" הייתה הטייסת היחידה בחיל האוויר הישראלי המפעילה הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב, וצוותי האוויר ובעלי דרגות הכתף בטייסת ענדו דרגות בצבע אדום שסימלו את היותם חלק מ"כוח אויב".

בשנת 2008 השתתפה הטייסת באימון בן שבועיים של 55 טייסי מסוקים מחיל האוויר הצ'כי, שבאו להתאמן בתנאי מדבר בישראל לקראת יציאתם לאפגניסטן.[5] בדצמבר 2010, אירחה הטייסת בבסיס עובדה מטוסי טורנדו של חיל האוויר האיטלקי לצורך אימון משותף.

בדצמבר 2016, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"נץ" (F-16A/B), ובאפריל 2017 קלטה במקומם את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D).[6][7]

ביולי 2024, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"ברק 1" החד-מושביים (F-16C) שיצאו משירות.[8]

צוות אוויר בטייסת האדומה

במאי 2025 נסגרה הטייסת, והטייסים, המטוסים וצוותי הקרקע הועברו לטייסות המבצעיות של החיל.[9]

סמל הטייסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 1969, לא היה סמל לטייסת, בשל היותה גף צילום. ב-1969 עם קליטת מטוסי ה"עיט" (דגם H), אימצה הטייסת סמל של כימרה מכוּנפת, שהיה סימלו של להק־יירוט צרפתי Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or[10] (להק־יירוט 2/2 'חוף הזהב' ).[11] להק־יירוט זו הורכב, בין היתר, ממטוסי אוראגן שהגיעו לארץ עם סמליהם הצרפתיים באוקטובר 1955, כך שטייסי חיל האוויר הישראלי, נחשפו באופן זה לסמל. בשנת 2007 נסגר להק היירוט Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or ובמקומו הוקם להק־אימון 5/2 'חוף הזהב' (Escadron d'entraînement 5/2 Côte d'Or), וב-2016 שוב שוּנה מספרו ל-3/8. להק זה ממשיך לשאת את סמל הכימרה על חלק ממטוסיו, ומפעיל מטוסי אימון מסוג אלפה ג'ט (אנ').

ב-2005, עם פתיחתה המחודשת של טייסת 115, עוצב מחדש סימלה. הכימרה, מפלצת מכונפת בעלת ראש אריה הפכה לדרקון.

איור מיראז' 3 של להק־יירוט 2/2 'חוף הזהב' הצרפתי, הנושא את סמל הכימרה המכוּנפת

מפקדי הטייסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת פיקוד הערות
סרן עזריאל ספיבק 1954–1956 פיקד על גף הצילום בבסיס חצור
רס"ן אלי איל ? – 20 באוגוסט 1956
רס"ן צבי לבון 20 באוגוסט 1956 – נובמבר 1956
רס"ן דני שפירא נובמבר–דצמבר 1956
סרן צבי לבון דצמבר 1956 ממלא מקום
סרן אייל אחיקר אמצע 1957 ממלא מקום
סרן זאב תבור ממלא מקום
סרן אורי ירום ינואר 1958 – ?
סא"ל אליעזר פריגת 1969 – 1971 הקמת הטייסת כטייסת סקייהוק
סא"ל עמי גדיש (גולדי) 25 במרץ 1971 – 3 באוקטובר 1973 נהרג בתאונה ב-3 באוקטובר 1973
סא"ל גיורא רום 10 באוקטובר 1973 – ?
סא"ל רענן נאמן מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה
סא"ל אמנון עין-דר 2005–2007 לימים ראש להק האוויר
סא"ל א' 2020–2022
סא"ל ש' 2022–2025 מפקד הטייסת במלחמת חרבות ברזל ומפקדה האחרון

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 115 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. בסימן התעצמות: טייסת 115 מדוממת מנוע, באתר חיל האוויר הישראלי, 12 במאי 2025; דרמה בחיל האוויר: צה"ל סגר את הטייסת האדומה לקראת תקיפה באיראן, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2025
  2. עודד מרום, ‏צילום אוירי בטווחים ארוכים, באתר "מרקיע שחקים"
  3. גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
  4. גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
  5. כתבה בחדשות ערוץ 2
  6. כל יום פורים: טייסת ביום האויב של החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 12.03.2017
  7. טייסת ביום האויב של החיל קלטה "ברק", באתר חיל האוויר הישראלי, 03.04.2017
  8. עמית מרצ'לי, סוף עידן ה״ברק 1״ החד מושבי בחיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 15 ביולי 2024,
    חיל האוויר נפרד מה"ברק 1" החד מושבי, באתר צה"ל, 18 ביולי 2024.
  9. אבי אשכנזי, דרמה בחיל האוויר: צה"ל סגר את הטייסת האדומה לקראת תקיפה באיראן, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2025
  10. בעברית אין מילה מקבילה שמתארת במדויק את המונח הצבאי הצרפתי Escadron. המשמעות היא "טייסת־על" או להק המורכב ממספר טייסות־משנה או גפים (המכונים בצרפתית Escadrille או SPA) שייעודם הוא אחיד, כמו להק־יירוט (Escadron de Chasse), להק־סיור (Escadron de Reconnaissance) או להק־תובלה (Escadron de Transport). שיטת הארגון של חיל האוויר הצרפתי השתנתה מספר פעמים מאז הוּקם החיל, כך שטייסות־על אלו, הורכבו לעיתים מ-2 טייסות משנה ולעיתים מ-3 טייסות משנה.
  11. Escadron de chasse 2/2 Côte d'Or, באתר techno-science.net.