טייפון נינה (1975)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
טייפון נינה
NinaAugust21975.gif
תאריך התחלה 30 ביולי 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום 8 באוגוסט 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טייפון נינהאנגלית: Typhoon Nina), הידוע בפיליפינים בשם טייפון בֶּבֶנג (באנגלית: Typhoon Bebeng), הייתה הסופה הטרופית הרביעית הקטלנית בהיסטוריה. במהלך הסופה, מתו לפחות 229,000 אנשים, לאחר שסכר בנצ'יאו (הנמצא בג'ומאדיין, מחוז חנאן, סין) התמוטט והשמיד אזורים במורד הזרם. התמוטטות הסכר כתוצאה משיטפונות כבדים, גרמה גם להתמוטטות של סכרים קטנים יותר, מה שהוסיף לנזק שגרמה הסופה.

היסטוריה מטאורולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו שוקת המוגדר היטב המשתרע דרומית-מזרחית לים הפיליפיני הוליד הפרעה ב-29 ביולי. לאחר הדיווח הראשוני כהפרעה, הוגדר השפל הטרופי 04W ועבר לכיוון דרום-מערב במשך 36 שעות כשהמבנה של המערכת החל להתארגן. ב-31 ביולי האט השקע והחל להתעצם במהירות, והפך לסערה טרופית וקיבל את השם "נינה" ("Nina"). אחר כך החל לפנות לכיוון צפון-מערב. רכס סובטרופי מנע מנינה לפנות צפונה יותר והיא החלה להתחקות מערבית–צפון-מערבית רגע לפני שהגיעה לעוצמת טייפון.

נינה עברה פיתוח נפץ בשעות המאוחרות של ה-1 באוגוסט. בסיור המטוסים דווח על ירידת לחץ של 65 hPa, עולה מ-65 kn בלבד (75 מייל לשעה, 120 קמ"ש)) ל-130 kt (150 מייל לשעה, 240 קמ"ש) יום שאחרי. באותה תקופה היא הגיעה לעוצמת השיא של 135 kn (155 מייל לשעה, 250   קמ"ש). הטייפון החל להיחלש כשהתקרב לטאיוואן, והפך את הנפילה בסמוך לעיר החוף חוואליין כקטגוריית סערה 3 עם 100 kn (115 מייל לשעה, 185 קמ"ש) של רוחות.[1]

הסערה החלה להיחלש כשחצתה את רכס ההרים המרכזי של האי, וחוסכת את האזורים המאוכלסים ביותר מחומת העין. היא נכנסה למצר טאיוואן כטייפון חלש, בזמן שהיא עושה נפילה נוספת ליד ג'ינג'יאנג בפוג'יין. לאחר שעבר צפון-מערבה וחצה את ג'יאנגשי, הוא פנה צפונה בלילה של 5 באוגוסט ליד צ'אנגדה בחונאן. יממה לאחר מכן, הסערה עברה על שיניאנג (אנ') בחנאן, ובהמשך נחסמה על ידי חזית קרה ליד ג'ומאדיין (אנ') בחנאן במשך שלושה ימים.[2] מערכת סופות הרעמים הנייחות הביאה גשמים כבדים וגרמה להתמוטטות הידועה לשמצה של סכר בנקיאו. הסערה התקדמה לכיוון דרום-מערב ב-8 באוגוסט והתפוגגה זמן קצר לאחר מכן.[3]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציקלונים טרופיים קטלניים ביותר
Rank שם/שנה שם/שנה (בעברית) אזור הרוגים
1 Bhola 1970 בולה 1970 בנגלדש 500,000
2 India 1839 הודו 1839 הודו 300,000
Haiphong 1881 הייפונג 1881 וייטנאם 300,000
4 Nina 1975 נינה 1975 סין 229,000
5 Bangladesh 1991 בנגלדש 1991 בנגלדש 138,866
6 Nargis 2008 נארגיס 2008 מיאנמר 138,373
מקורות: NOAA, MDR

טאיוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הפילה בטאיוואן הביאה הסערה רוחות של 185 קמ"ש (115 מייל לשעה) למקומות הקרובים לעין הסערה. משבי רוח נמדדו גם עד 222 קמ"ש (138 מייל לשעה).[4] גשמים כבדים נרחבים, שהגיעו לשיא סביב 700 מילימטרים (28 אינץ'), [5] מהסערה גרמו להצפות קטלניות ומפולות אדמה שהרגו 29 בני אדם ופצעו 168 אחרים. מדיווחים מהאי עולה כי 3,000 בתים נפגעו או נהרסו על ידי הטייפון.[6] בעיר חוליאן בלבד נהרגו ארבעה בני אדם, 561 בתים נהרסו ו-1,831 בתים נוספים נפגעו.[7] ברחבי האי הושבתו טיסות פנים, רכבות ושירותי אוטובוסים עקב הסערה; עם זאת שדה התעופה טאיפיי סונגשאן נותר פתוח לטיסות בינלאומיות.[8]

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל האינטראקציה עם הרי טאיוואן, נינה נחלשה לסערה טרופית לפני שביצעה נפילה בסין היבשתית. הסערה חצתה את קו החוף ברוחות של 110 קמ"ש (70 מייל לשעה); עם זאת, נזק קטן נגרם קרוב למקום בו פגעה המערכת ביבשה.[6] בהמשך הארץ הובילו שרידי הסערה גשמים זורמים נרחבים, עם יותר מ-400 מילימטרים (16 אינץ') הנופלים לאורך שטח של 19,410 ק"מ2 (7,500 מייל2). הגשמים הכבדים ביותר נרשמו לאורך סכר בנקיאו בו 1,631 מילימטרים (64.2 אינץ') של גשם ירדו, 830 מילימטרים (33 אינץ') ירדו בטווח של שש שעות.[9] גשמים אלה הביאו לקריסת סכר בנקיאו, שקיבל תנאי שיטפון של אחת לאלף שנה. בסך הכל כשלו 62 סכרים במהלך האסון, וגרמו לאגמים זמניים גדולים ולנזק של 1.2 מיליארד דולר (לפי שערי שנת 1975, אז הדולר היה שווה ל-4.96 דולרים של היום).[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייפון נינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2010-02-02. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2009. 
  2. ^ Monsoons Over China by Ding Yihui, Springer 1994 edition (December 31, 1993), page 229.
  3. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2007-03-13. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2006. 
  4. ^ Staff Writer (4 באוגוסט 1975). "Typhoon batters Taiwan". The Montreal Gazette. עמ' 2. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  5. ^ 台灣全區總雨量 (בסינית). Chinese Weather Bureau. 1975. אורכב מ-המקור ב-2013-10-21. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  6. ^ 1 2 Joint Typhoon Warning Center (1976). "Super Typhoon Nina (04W) Preliminary Report" (PDF). Naval Meteorology and Oceanography Command. אורכב מ-המקור ב-June 7, 2011. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  7. ^ Associated Press (4 באוגוסט 1975). "Typhoon Kills 12 In Taiwan". The Modesto Bee. עמ' 83. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  8. ^ United Press International (4 באוגוסט 1975). "Typhoon Nina Batters Taiwan With Rain, Wind". Sarasota Herald-Tribune. עמ' 5. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  9. ^ 758大暴雨 (בסינית). 华东师范大学. 2010. אורכב מ-המקור ב-July 7, 2011. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2010. 
  10. ^ Anderson-Berry 5-1 paper