טיל מרובה ראשי נפץ
טיל מרובה ראשי נפץ או MIRV (ראשי תיבות באנגלית של: Multiple Independently targetable Reentry Vehicle) הוא טיל בליסטי בין-יבשתי הכולל מספר גופי חדירה, שכל אחד מהם נושא ראש קרבי עצמאי. גרסה פשוטה יותר של הטיל, בה כל גופי החדירה פוגעים סביב אותה נקודה על הקרקע ואינם בעלי יכולת ניהוג עצמאית, מכונה לעיתים MRV, ופועלת בדומה לחימוש מצרר רגיל.
מערכת זו מותקנת בדרך כלל על טילים בין-יבשתיים, ומאפשרת לטיל בודד לפגוע במספר מטרות נפרדות בו-זמנית, או לרכז מספר פגיעות באותו אזור.
לפי מקורות שונים, קיימות תוכניות פיתוח המקנות יכולת תמרון עצמאית לכל גוף חודר. המטרה היא להקשות על מערכות טיל נגד טילים ליירט את האיום, באמצעות ביצוע "תמרוני התחמקות" של הגופים החודרים[1].
המטרות הצבאיות של המערכת כוללות:
- גרימת נזק רב יותר בהשוואה לטיל בעל גוף חודר יחיד. בנוסף, פיזור של מספר ראשי קרב גרעיניים קטנים נחשב ליעיל יותר מאשר שימוש בראש קרב גרעיני בודד באותו תא שטח.
- הפחתה משמעותית בצורך באחסון ובתחזוקה של טילים ומתקני שיגור רבים.
- יעילות תקיפה גבוהה: טיל MIRV בודד מסוגל לתקוף במקביל מספר מיקומים שונים באותו האזור.
- עקיפת הגבלות נשק, דוגמת הסכם סאל"ט, על ידי "החבאת" ראשי קרב רבים תחת כמות מוגבלת של טילים מורשים.
- יצירת אתגר משמעותי למערכות הגנה אווירית המבוססות על טילים מיירטים. הצד המותקף נאלץ להתמודד עם מספר רב של גופי חדירה קטנים ומהירים בו-זמנית, עובדה הדורשת מלאי גדול של טילי יירוט ויכולת דיוק גבוהה במיוחד.
מערכות MIRV רוסיות בולטות כוללות את ה-R-36 (אנ'), RS-24 (אנ'), R-29 (אנ'), RS-28, ו-RSM-56 בולבה המשוגר מצוללת.
מערכות MIRV אמריקאיות כוללות את טיל ה"טריידנט" המשוגר מצוללות. מערכת נוספת שיצאה משירות היא טיל הפיסמייקר (אנ').
למרות טענות העבר של איראן לפיתוח יכולות פיצול מתקדמות, מומחי צבא מעריכים כי הטילים הבליסטיים האיראניים, דוגמת משפחות הקדר והחורמשהר, עושים למעשה שימוש בטכנולוגיית MRV או בחימוש מצררי, ולא ב-MIRV אמיתי.[2] טילים אלו מפזרים עשרות פצצות קטנות (תת-חימוש) מעל אזור מטרה אחד, ללא יכולת ניהוג עצמאית לכל פצצה. שימוש מבצעי בנשק זה נגד ישראל נעשה לראשונה בבוקר ה-19 ביוני 2025, במסגרת מבצע עם כלביא[3] וכן פעמים רבות במהלך מבצע שאגת הארי.[4] בנוסף, במהלך שנת 2025 החלו החות'ים בתימן להשתמש בטילים בעלי ראש מתפצל בתקיפותיהם נגד ישראל,[5] ככל הנראה מדובר בטילי קדר H מתוצרת איראן.
אחת התמונות המוכרות הממחישות את שלב הפגיעה מציגה צילום משדה הניסוי קווג'לין, בו נראים הרש"קים (גופי החדירה) רגע לפני פגיעתם במים.
בעקבות פרישת ארצות הברית בשנת 2002 מההסכם שאסר על פיתוח מערכות הגנה אקטיבית נגד טילים בליסטיים, חזרה רוסיה לפתח ולהצטייד במערכות MIRV.
אופן פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטיל בעל יכולת MIRV, מספר ראשי קרב מופרדים מהשלב הראשי של הטיל שעליו הם מותקנים, במטרה להגיע למספר יעדים שונים. הטיל עושה את דרכו במסלול בליסטי לכיוון אזור המטרה. בהגיעו לגובה ולמהירות המתאימים, הוא משחרר את הגופים החודרים, כאשר כל גוף כזה כולל ראש קרב וכן מערכות ניווט והנחיה עצמאיות.
שלבי פעולת הטיל Minuteman III:
- הטיל משוגר ממתקן השיגור שלו ומופעל המתנע הראשון (A).
- כ-60 שניות לאחר השיגור, החלק הראשון נופל והמתנע השני מתחיל לפעול (B). בנוסף, מעטפת הטיל נשמטת.
- כ-120 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי (C) מתחיל לפעול ומתנתק מהשלב השני של הטיל (B).
- כ-180 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי מתנתק מהטיל, והטיל מנווט את עצמו לעבר המטרה באמצעות מנועיו הפנימיים.
- הטיל מכוון את עצמו למסלול הפגיעה ומתכונן לכניסה מחדש לאטמוספירה ולשחרור ראשי הנפץ.
- הטיל משחרר את ראשי הנפץ יחד עם פיתיונות ואמצעי שיבוש מכ"ם.
- ראשי הנפץ ואמצעי השיבוש נכנסים חזרה לאטמוספירה במהירות גבוהה כשהם חמושים ועושים את דרכם אל המטרה.
- הטילים מתפוצצים בפיצוץ אווירי או סמוך לקרקע.
שילוב של מנועי ניהוג קטנים בכל גוף חודר מאפשר להקטין משמעותית את סיכויי ההחטאה. בנוסף, מערכות אלו מתוכננות לרוב לפזר אמצעי שיבוש מכ"ם, כגון מוץ של סיבי אלומיניום או כדורי מתכת, במטרה להטעות את מערכות היירוט של המגן.
במערכות נשק כאלה, דיוק הפגיעה הוא קריטי לאור הטווח הארוך והצורך למקסם את הנזק (או את פיזור הקרינה במקרה של נשק גרעיני). משום כך, כל ראש קרב מצויד במערכת ניווט פנימית מתקדמת, המחשבת ומתקנת את המסלול אל עבר היעד מיליוני פעמים בשנייה לאורך כל שלב החדירה לאטמוספירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסטוריית טיל ה-Minuteman
- טיל מרובה ראשי נפץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הטיל המתפצל: הנשק האיראני שמאיים על ישראל, באתר מגזין דעת, 8 במרץ 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Dynamics of Atmospheric Re-Entry; Frank J. Regan and Satya M. Anandakrishnan; AIAA
- ↑ Alma Research, Khorramshahr - A Missile with Dispersing Warheads, Alma Research and Education Center, 2025-06-20 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ יוני קמפינסקי, בפיקוד העורף מאשרים: אחד הטילים האיראניים - עם חימוש מתפזר, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2025
- ↑ עמליה דואק, טיל מצרר אחד - 22 פצצות: הצצה למנגנון האיראני, באתר מאקו, 4 במרץ 2026
- ↑ צה"ל תקף בתימן; הטיל החות'י ששוגר ביום שישי - עם ראש מתפצל, באתר כלכליסט, 24 באוגוסט 2025