טים קיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טים קיין
Tim Kaine
Tim Kaine, official 113th Congress photo portrait.jpg
טים קיין, 2013
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תאריך לידה 26 בפברואר 1958 (בן 59)
מקום לידה סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מיזורי, בית הספר למשפטים בהרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם מדינת וירג'יניה
תקופת כהונה 3 בינואר 2013 – מכהן (4 שנים ו-38 שבועות)
הקודם ג'ים וב
מושל וירג'יניה ה-70
תקופת כהונה 14 בינואר 200616 בינואר 2010 (4 שנים)
הקודם מארק וורנר
הבא בוב מקדונל
סגן מושל וירג'יניה ה-38
תקופת כהונה 12 בינואר 200214 בינואר 2006 (4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טימותי מייקל "טים" קייןאנגלית: Timothy Michael "Tim" Kaine; נולד ב-26 בפברואר 1958) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, המכהן כסנאטור מטעם מדינת וירג'יניה מאז שנת 2013. קודם לכן כיהן כמושל וירג'יניה בשנים 20062010, לאחר ששירת כסגן מושל בשנים 2002–2006 תחת מארק וורנר, דמוקרט שנבחר אף הוא לסנאט. הוא התמודד בהצלחה לסנאט לאחר שהסנאטור המכהן ג'ים וב הכריז כי לא יתמודד לכהונה שנייה.

ביולי 2016 נבחר קיין על ידי המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון להיות עמיתהּ למרוץ כמועמד לסגן הנשיא בבחירות לנשיאות 2016. לבסוף נוצחו השניים בבחירות על ידי דונלד טראמפ ומייק פנס מהמפלגה הרפובליקנית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין נולד בסיינט פול, מינסוטה, בנם של מרי קתלין (לבית ברנס), מורה ללימודי כלכלת בית, ואלברט אלכסנדר קיין, רתך ובעלי חנות מתכות קטנה. הוריו ממוצא אירי וסקוטי. הוא חונך כקתולי, וגדל בקנזס סיטי שבמיזורי. ב-1979 למד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מיזורי. לאחר מכן החל ללמוד בבית הספר למשפטים בהרווארד, אך יצא לשנת הפסקה מן הלימודים לטובת שליחות מיסיונרית עבור ישועים בהונדורס, שם הקימו בית ספר קתולי. למען מטרה זו למד ספרדית והוא דובר את השפה באופן שוטף, כשהוא שהה במדינה במשך תשעה חודשים בשנים 19811982.

עם חזרתו מהונדורס סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת הרווארד ב-1983, והחל את עבודתו הציבורית בתחום המשפטי בווירג'יניה, כששימש כעורך דין העוסק בזכויות אזרח והתמחה בדיור הוגן ובהגנה על לקוחות מאפליה גזעית או מוגבלות. הוא שימש גם כמרצה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ריצ'מונד למשך שש שנים כשלימד אתיקה משפטית. בין תלמידיו היה מארק הרינג, שנבחר בשנת 2014 לתפקיד התובע הכללי של וירג'יניה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין נבחר למשרה ציבורית לראשונה בשנת 1994 כאשר נבחר לכהן במועצת העיר של ריצ'מונד, מטעם המחוז השני של העיר. לאחר מכן, כחבר במועצת העיר למשך 4 כהונות, נבחר להיות ראש עיריית ריצ'מונד ושירת בתפקיד מיולי 1998 עד ספטמבר 2001, עד שנבחר לסגן מושל וירג'יניה בנובמבר באותה שנה, כשלצדו נבחר למושל באופן נפרד הדמוקרט מארק וורנר, והחל את כהונתו בינואר 2002.

קיין התמודד למשרת המושל בשנת 2005. לאחר זכייה קלה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, התמודד קיין בבחירות הכלליות מול התובע הכללי של המדינה, הרפובליקני ג'רי קילגור. הוא זכה ב-51% ממניין הקולות, וירש את וורנר שכיהן מעליו. הוא כיהן כמושל וירג'יניה מינואר 2006 ועד סיום כהונתו ב-2010.

בעת כהונתו כמושל נבחר קיין לשאת את נאום התגובה של המפלגה הדמוקרטית לנאום מצב האומה של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בשנת 2006. לאחר זכייתו של הסנאטור דאז ברק אובמה בפריימריז למועמדות המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות 2008, נבחן קיין כמועמד בכיר למועמדות סגן הנשיא, אך בסופו של דבר נבחר הסנאטור מדלאוור דאז ג'ו ביידן. בשנתו האחרונה כמושל, כאשר היה מוגבל חוקית מלרוץ לכהונה שנייה תחת חוקי וירג'יניה, נבחר קיין ב-2009 ליושב ראש הוועידה הדמוקרטית הלאומית (DNC), ה-51 במספר, עד שהחליפה אותו בתפקיד דבי וסרמן שולץ ב-2011.

מיד לאחר סיום תפקידו ב-DNC, באפריל 2011, ובעקבות הודעתו של הסנאטור הדמוקרטי המכהן ג'ים וב כי לא ירוץ לכהונה נוספת, הכריז קיין על מועמדותו לסנאט ב-2012. הוא התמודד מול המושל והסנאטור לשעבר של וירג'יניה, הרפובליקני ג'ורג' אלן, שאותו הביס וב ב-2006.[1] קיין זכה ב-53% ממניין הקולות ונבחר לסנאט. הוא הושבע כסנאטור ב-3 בינואר 2013. בסנאט חבר קיין בוועדת הכוחות המזוינים, בוועדה לתקציב, וכן בוועדה ליחסי חוץ.

לקראת הבחירות לנשיאות 2016 נבחר קיין ב-22 ביולי 2016 על ידי הילרי קלינטון לשותפה למרוץ כמועמד לסגן הנשיא.[2] ב-27 ביולי מונה רשמית בוועידה הדמוקרטית הלאומית בפילדלפיה כמועמד לסגן נשיא ארצות הברית.

עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנוצרי קתולי, קיין מתנגד באופן אישי להפלות מלאכותיות, אך כחבר הסנאט הביע תמיכה מפורשת בפסק דין רו נגד וייד, המעגן בחוק את ההיתר לבצע הפלות. כמו כן תמך בחוקים המקדמים נישואים חד-מיניים בארצות הברית.

הוא מתנגד לעונש מוות, אף על פי שבתקופת כהונתו כמושל וירג'יניה הוא אישר ביצוע של 11 הוצאות להורג במדינה, ורק לאסיר אחד, שהורשע ברצח, המיר את עונש המוות במאסר עולם. קיין התייחס לכך ואמר: "נאלצתי להתמודד עם עונש המוות כמושל. אני מתנגד מבחינה מוסרית לעונש מוות. אבל הצהרתי אמונים כמושל, ועלי לבצע את התפקיד. הצהרת אמונים גם היא חובה מוסרית."

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסנאטור, קיין התבטא והצביע מספר פעמים בנושאים הקשורים ליחסי חוץ:

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן כהונתו כמושל וירג'יניה זכה קיין לתמיכה רציפה של הקהילה היהודית, ואירח במשך מספר שנים את חברי הקהילה בארוחת ליל הסדר במשכנו. בין השאר התיידד עם שגרירי ישראל סלי מרידור ומיכאל אורן.[3]

הוא ביקר בישראל מספר פעמים, והביע תמיכה בישראל: "למפלגה הדמוקרטית יש מסורת ארוכה של תמיכה בישראל, ולהיות פרו-ישראלי זה לא אומר שאנחנו מסכימים בכל הנושאים, אבל אנחנו ידידים ובעלי ברית, אנחנו שותפים, וגם אם יש לנו חילוקי דעות אז אנחנו מנסים לגשר עליהם באופן פרודוקטיבי. אני רוצה שישראל תהיה בטוחה ומוגנת, ואני מודאג כי חלק מפעולותיה נגד הפלסטינים מחלישות את הביטחון העתידי של ישראל, במקום לחזק אותו."[4]

בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קיין הביע מספר פעמים תמיכה בפתרון "שתי מדינות לשני עמים". בשנת 2013 חתם על מכתב פתוח לנשיא אובמה בו הוא קורא להמשיך ולקדם פתרון זה.[5]

הארגון ג'יי סטריט תמך בטים קיין בבחירות לסנאט (2012) וחברי הארגון אף תרמו סכומי כסף נכבדים למסע הבחירות שלו. קיין נאם פעמיים בכנסים של הארגון, ובנאומו ב-2016 אמר: "אף ארגון לא-ממשלתי אמריקאי לא מייצג את ערכי הדיפלומטיה כמו ג'יי סטריט." קיין עבד גם עם ארגון איפא"ק וקידם נושאים רבים הקשורים לישראל, למרות חילוקי הדעות עם הארגון סביב עסקת הגרעין האיראני. בשנת 2013 קיין סייע לאיפא"ק בפנייה לנשיא אובמה להגביר את הסנקציות על איראן ולנסות לאלץ אותה להשעות את תוכנית הגרעין.[6] בסופו של התהליך הדיפלומטי תמך טים קיין בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, ואמר: "ההסכם שהושג מהווה שיפור דרמטי על פני הסטטוס קוו, והוא ישפר את הביטחון העולמי לפחות במשך 15 השנים הבאות, וסביר שאף לאחר מכן."[7]

קיין החרים את נאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015). הוא התייחס למניעיו בראיון למגזין "פארווערטס": "אני דמוקרט מאוד פרו-ישראלי. הייתי בלשכתו של ראש הממשלה נתניהו שלוש פעמים כדי לדבר איתו על איראן בתקופת כהונתו הנוכחית. אני מסכים עם רבות מהדאגות שלו, אבל כשחזרתי מישראל נמסרה ההודעה שהוא יגיע לנאום, וכפי שנודע לנו מאוחר יותר הנאום אורגן לפרטי פרטים כך שהבית הלבן לא יהיה מעודכן וכך שהדמוקרטים בקונגרס לא יידעו על כך דבר, אפילו אלה בינינו שהם תומכים גדולים של ישראל. לעניות דעתי זה נעשה לגמרי כדי להשפיע על הבחירות בישראל ולהציג תמיכה אמריקנית באדם אחד ובמפלגה אחת - וזה דבר שלעולם לא הייתי עושה."[2][8]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין נשוי מאז 1983 לאן הולטון, בתו של מושל וירג'יניה הרפובליקני לשעבר לינווד הולטון, אותה הכיר במהלך לימודיהם בבית הספר למשפטים של הרווארד. הולטון שימשה שופטת בבית המשפט לנוער וענייני משפחה בריצ'מונד, ולאחר שירותה כגברת הראשונה של וירג'יניה מונתה על ידי המושל טרי מקאוליף ב-2014 לכהן כמזכירת החינוך של המדינה – תפקיד ממנו התפטרה עם בחירת בעלה כמועמד לסגן הנשיא. לזוג שלושה ילדים. הוא מנגן במפוחית פה זה 20 שנה, ודובר ספרדית שוטפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת טים קיין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Kaine wins Virginia Senate race". וושינגטון פוסט. 6 בנובמבר 2012. 
  2. ^ 2.0 2.1 אורלי אזולאי, הסגן של קלינטון: "פרו-ישראלי, אבל מודאג מהכיוון של ההנהגה", באתר ynet, 23 ביולי 2016
  3. ^ As a Virginia rabbi, I've known Tim Kaine for years. He is a true friend of Israel, באתר הארץ, ‏28 ביולי 2016 (באנגלית).
  4. ^ 5 Questions for Tim Kaine on Israel, באתר פארווערטס, ‏13 במרץ 2015 (באנגלית).
  5. ^ מכתב פתוח לנשיא אובמה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ‏19 במרץ 2013 (באנגלית).
  6. ^ Jeff Dunetz, Hillary Clinton’s VP Pick, Tim Kaine Has Anti-Israel Track Record, ‏26 ביולי 2016 (באנגלית).
  7. ^ טים קיין, Kaine Statement On Iran Deal Vote, באתר האישי שם טים קיין, ‏10 בספטמבר 2015 (באנגלית).
  8. ^ Clinton VP choice Tim Kaine a Democratic leader on Mideast issues, באתר העיתון ג'רוזלם פוסט, ‏24 ביולי 2016 (באנגלית).