טין פופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טין פופ
מקורות סגנוניים סווינג, באבל-גאם פופ, דאנס פופ, סינת'פופ, אר אן בי עכשווי, היפ-הופ, רוק, קאנטרי פופ, אלקטרו פופ, פופ ראפ, פופ רוק
מקורות תרבותיים שנות ה-40 בארצות הברית
כלים מכונת תופים, סינתיסייזר, קולות אוטומטיים, גיטרה, כלי מקלדת
נגזרות יורופופ
סוגות היתוך
מוזיקה עכשווית למבוגרים
נושאים קרובים
להקת בניםלהקת בנותאייקון פופ

טין פופאנגלית: Teen Pop) הוא סגנון מוזיקלי המהווה תת-סוגה של מוזיקת הפופ. כפי שמרמז שמו קהל היעד שלו הוא בני נוער, והאומנים המאופיינים בסגנון זה הם כמעט תמיד בני נוער בעצמם. לטין פופ מקורות השפעה רבים, ולפיכך הגדרתו ומאפייניו השתנו רבות במשך השנים, אולם ישנם אלמנטים שהשתמרו והם נוכחים בסגנון עד היום; מבנה שיר פשוט, פזמונים חוזרים ונושאים כמו אהבה, חברות והתבגרות המתקשרים לחייהם של בני נוער שמובלטים בשיר. שלא כמו בתחילת דרכו של הז'אנר, להופעה ולתדמית החיצונית של האומן או הלהקה ישנה חשיבות רבה יותר מבעבר, והשימוש באוטו-טיון במסגרתו הפך נפוץ, זאת כדי "להשלים" את החוויה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטין פופ הושפע ממגוון רב של סגנונות מוזיקה לאורך השנים; הוא החל להופיע בסוף עידן הסווינג בשנות ה-40 המאוחרות, ולפיכך סגנון זה היה מקור ההשפעה הראשון של הטין הפופ. סגנון הסווינג אפיין בין היתר את הזמר פרנק סינטרה, שצבר פופולריות רבה בתקופתו ונמנה בין אלילי הנוער הראשונים. שנות ה-60 נחשבו לתור הזהב של הטין פופ, אז אלילי הנוער של אותה התקופה היו בין השאר פול אנקה, פביאן פורטה, ריקי נלסון ופרנקי אבלון. עם זאת, באמצע שנות ה-60 הטין פופ איבד את מקומו במוזיקה הפופולרית לטובת תרבות הנגד שהביאה איתה מהפכות מוזיקליות מכיוונם של מוזיקאים כמו הביטלס, אלביס פרסלי ובוב דילן, אולם בתחילת שנות ה-70 התפתח ז'אנר הבאבל-גאם פופ, שפונה גם הוא לנוער ונשלט אז על ידי אומנים כמו להקת המאנקיז, וזה חדר לתודעה, ובכך חזרה מוזיקת הנוער להיות הפנים של המוזיקה הפופולרית. מאותה התקופה צמחו אומנים רבים מצליחים כמו מייקל ג'קסון שהפך לסנסציית פופ.

בשנות ה-80 מוזיקת הנוער שינתה דפוס כאשר הופיעה בצורה של להקות בנים. דפוס זה הביא עמו את המאפיינים החזותיים כמו תנועות הריקוד, חשיפת השרירים וההופעה החיצונית המושקעת שנכנסו אל תוך הז'אנר, ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו גם היום. הלהקה ניו קידס און דה בלוק הייתה מבין להקות הבנים הראשונות שפרצו דרך בתחום זה. יתר על כן סגנונות כמו דאנס פופ, סינת'פופ ואר אן בי עכשווי היוו מקור השפעה על הטין פופ בתקופה זו והשתלבו בתוכו. בהמשך מוזיקת הנוער דעכה בשנית בראשית שנות ה-90, אולם בהמשך עשתה קאמבק והפכה למכונת להיטים עבור כמעט כל להקת טין פופ, כמו הספייס גירלז, הנסון, טייק דאת, בקסטריט בויז, אן סינק, רובין, פייב, אול סיינטס, ובהמשך בשנות האלפיים בלטו האומנים היחידים כגון ארון קרטר, בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה שהפכו להצלחה מסחרית.

באמצע שנות האלפיים האומנים שהיו מזוהים עם סגנון הטין פופ היו לרוב מזוהים גם עם ערוץ דיסני, שטיפח אומני טין פופ כמו הילארי דאף, מיילי סיירוס, ונסה הדג'נס, דמי לובאטו וסלינה גומז שהיו מבין אלילות הנוער הראשונות, גם של דיסני וגם של שנות האלפיים. חלקן הכניסו את סגנונות הרוק והפופ רוק בתקופה זו. בהמשך התווספו אומנים נוספים לקטגוריה כמו ג'סטין ביבר, שהיה לאחד מאלילי הנוער המפורסמים ביותר בעשור השני של שנות האלפיים, וכניסתו לז'אנר השפיעה עליו רבות כאשר שילב בו סגנונות נוספים כמו פופ ראפ. אומנים חדשים יותר הם זמרת הקאנטרי טיילור סוויפט, שהכניסה אל הטין פופ את ז'אנר הקאנטרי פופ, והלהקה הבריטית וואן דיירקשן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]