טינטין ואלף ארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טינטין ואלף ארט
Tintin et l'Alph-Art
מאת הרז'ה
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
שנת הוצאה 1986
סדרת ספרים טינטין
ספר קודם טינטין והפיקורוס

טינטין ואלף ארט (Tintin et l'Alph-Art) הוא הספר ה-24 בסדרת הקומיקס טינטין מאת ארז'ה. ארז'ה התחיל ליצור את טינטין ואלף ארט בשנת 1978, אולם הוא נשאר לא גמור בעת מותו בשנת 1983.

לאחר מותו, הציע עמיתו של ארז'ה, בוב דה מור, להשלים את הספר, אולם אלמנתו של ארז'ה התנגדה לכך בטענה שבעלה לא חפץ בכך שישלימו את יצירותיו. בשנת 1986 אספה הוצאת הספרים Casterman את הדפים עליהם צייר ארז'ה את העלילה ופרסמה זאת כספר אחד.

סופרים אחרים פרסמו גרסאות לא חוקיות של הספר, כשהם משלימים אותו.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין והאדוק מקבלים שיחת טלפון מזמרת האופרה ביאנקה קסטאפיורה, המודיעה להם שהיא מגיעה לבקרם במרלינספייק. האדוק, המתעב את שירתה של קסטאפיורה, נמלט לבריסל, לגלריית אמנות המציגה את יצירותיו של ראמו נאש, אמן שייצר את "אלף-ארט", יצירה אמנותית המבוססת על האלפבית של פרספקס. ביאנקה מגיעה לגלריה ומשכנעת את האדוק לרכוש את "אלף-ארט".

בעליה של הגלריה, הנרי, מעוניין לפגוש את טינטין אבל נהרג בתאונת דרכים בדרך לפגישה. טינטין חוקר זאת ומגיע למסקנה כי זה היה רצח. טינטין מגלה כי הרוצח, מנהיג רוחני, איתר את בעל הגלריה באמצעות מיקרו-משדר שהיה חבוי בתליון של עוזרו.

נעשים 2 ניסיונות לרצוח את טינטין, אולם הוא שורד את שניהם.

כדי לקדם את חקירתו, טינטין מחליט לבקר את המנהיג. אולם כשהוא נוחת בארצו, הוא מקבל איום על חייו המזהירו לעזוב את האזור, ובמהירות. כאשר קסטאפיורה שומעת שטינטין נסע, היא מכניסה אותו לוילה של המנהיג, ומבשרת לו כי המנהיג עצמו נמצא ברומא. כשהם מגיעים לוילה הם פוגשים מספר מכרים – זוג תעשיינים מושחתים והאמיר בן קליש אזעב, עוד זמרת ואת רמו נאש. קסטאפיורה מתעקשת כי טינטין והאדוק יישארו בוילה בלילה.

במהלך הלילה, טינטין מחפש בוילה, ומגלה חדר מלא בזיופים של ציורים אמנותיים. במהלך הלילה הוא מתגלה על ידי המנהיג המספר לו כי הוא זייפן, ומשתמש ביצירה "אלף-ארט" כזיוף המרכזי שלו. הוא מודיע כי בכוונתו להרוג את טינטין על ידי נוזל המוסתר בתוך יצירת אמנות מזויפת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הרשמי של טינטין