טינטין והפיקורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טינטין והפיקורוס
Tintin et les Picaros
מאת הרז'ה
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
שנת הוצאה 1976
סדרת ספרים טינטין
ספר קודם טיסה 714 לסידני
ספר הבא טינטין ואלף ארט

טינטין והפיקורוס (Tintin et les Picaros) הוא הספר ה-23 בסדרת הקומיקס טינטין מאת ארז'ה, שנכתב, אוייר ונצבע בידי ארז'ה. רצועות הקומיקס של הספר הוצגו לראשונה בשנת 1976 בצבע. הספר לא תורגם לעברית.

בספר מופיע שמו הפרטי של האדוק - ארצ'יבולד.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין ושלגי מבקרים את האדוק במרלינספייק, והוא מודיע לטינטין כי ביאנקה קסטאפיורה, המכונה "הזמיר המילאנזי", עם מלווה – איגור ואגנר, והעוזרת שלה – אירמה, ביחד עם הבלשים תומסון ותומפסון, כלואים בסן תיאודורוס, מדינה באמריקה התיכונה הנשלטת על ידי גנרל אלקזאר, ידידו של טינטין, וכעת נלחם בו גנרל טאפיוקה.

הגנרל מזמין אותם לביקור בסן תיאודורוס, ומבטיח להם מעבר בטוח, אולם למעשה זוהי מזימה ללכוד את טינטין. כולם נוסעים ללא טינטין, ושוהים בוילה בכפר תחת השגחת כוחות הביטחון, ללא ידיעתם.

טינטין מצטרף לשאר מאוחר יותר, ופרופסור קלקולוס מגלה כי יש להם האזנה. טינטין מזהה את אחד העובדים בוילה כפאבלו, גבר שהציל את חייו בספר האוזן השבורה. פאבלו אומר לטינטין כי ההאזנה והלכידה אורגנו על ידי קולונל ספונס, מפקד ה"זאפ" – המשטרה החשאית הבורדורית, שחפץ לנקום בטינטין על מעלליו בספר פרשת קלקולוס.

בסיועו של פאבלו, בורחים טינטין, שלגי, האדוק וקלקולוס מהוילה, אל מחנהו של גנרל אלקזאר. הם מתחבאים בג'ונגל בסן תיאודורוס, עד שטינטין מבין כי פאבלו הוא מרגל של גנרל טאפיוקה. הם בורחים מהמחנה על אופנוע, וטינטין חובש קסדה עם הסמל של התנועה לפירוק נשק גרעיני. בראיון בו נשאל ארז'ה על הכללת סמל השלום בסיפור, הוא ענה: "זה נורמלי, טינטין הוא פציפיסט, הוא תמיד היה נגד מלחמות."

טינטין וחבריו מוצאים מקלט אצל ילידים החיים בג'ונגל. אלקזאר מתכנן לבצע הפיכה מוצלחת נגד טאפיוקה, בעוד אנשיו משתכרים. קלקולוס ממציא גלולה שמרפאת אלכוהוליזם על ידי כך שהיא גורמת לשותים טעם איום כשהם לוגמים משקה אלכוהולי, ומנסה את הגלולה על טינטין, האדוק ועוד כמה. מיד לאחר מכן, הם מוצאים את סוכן הביטוח ז'וליון וואג ביחד עם להקת שחקנים, שאיבדו את דרכם. טינטין מציע להתלבש כאחדים מהשחקנים וכך לברוח.

בינתיים מתחוללת סערה פוליטית: אלקזאר הצליח לתפוס את השלטון, ומגרש את גנרל טאפיוקה וקולונל ספונס מסן תיאודורוס. תומסון ותומפסון מחולצים מכיתת יורים ומשחררים את סנירה קסטאפיורה, איגור ואגנר ואירמה.

בסוף העלילה, טסים טינטין, האדוק, שלגי ופרופסור קלקולוס מסן תיאודורוס, ומבחינים כי המהפכות בשלטון לא השפיעו על האזרחים – הם נשארו עניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הרשמי של טינטין