לדלג לתוכן

טיסה 185 של סילק אייר

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
טיסה 185 של סילק אייר
המטוס שהיה מעורב בתאונה, כשבעה חודשים לפני התקרית
המטוס שהיה מעורב בתאונה, כשבעה חודשים לפני התקרית
תאריך 19 בדצמבר 1997
מיקום נהר המוסי, אינדונזיה
גורם התאבדות של טייס (לפי ה-NTSB האמריקאי), לא ניתן לקבוע בגלל חוסר נתונים (לפי ה-NTSC האינדונזי)
קואורדינטות 2°27′30″S 104°56′12″E / 2.45833°S 104.93667°E / -2.45833; 104.93667
הרוגים 104
פצועים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ניצולים 0
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס בואינג 737-36N
מספר זנב 9V-TRF ‏Harro Ranter, Accident Boeing 737-36N 9V-TRF, Friday 19 December 1997, asn.flightsafety.org
שייכות סילק אייר
מוצא נמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה, ג'קרטה, אינדונזיה
יעד נמל התעופה סינגפור צ'נגי, סינגפור, סינגפור
מפעיל סילק אייר
נוסעים 97
אנשי צוות 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיסה 185 של סילק אייר הייתה טיסת נוסעים שהתרסקה ב-19 בדצמבר 1997, לנהר המוסי שבאינדונזיה. הטיסה בין ג'קרטה לסינגפור, בוצעה במטוס בואינג 300–737. בהתרסקות נהרגו 104 אנשים.

בתאריך 19 בדצמבר 1997, בשעה 15:37 לפי שעון מקומי (08:37 לפי שעון גריניץ'), המריאה טיסת סילק אייר 185, ממסלול 25R בנמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה שבג'קרטה, אינדונזיה, לטיסה בת 80 דקות אל נמל התעופה סינגפור צ'נגי שבסינגפור, כאשר הקפטן, צו-ויי-מינג (朱卫民) הסינגפורי בן ה-41 על ההגאים. לצידו ישב טייס המשנה דאנקן וורד הניו זילנדי, בן 23. תנאי מזג האוויר היו טובים, פרט לסופה קטנה באי סינגקפ, 120 ק"מ דרומית לסינגפור.

מייד עם ההמראה המטוס החל לטפס לגובה השיוט של 350 (35,000 רגל\10,668 מטרים מעל פני הים). וטס לכיוון פאלמבאנג. בשעה 15:47 המטוס ירד לגובה 245 (24,500 רגל מעל פני הים). בשעה 15:53 הטייסים דיווחו על חזרה לגובה 350. בשעה 16:05 מקליט הקול בתא הטייס שבק. בשעה 16:10 הפקחית האינדונזית הורתה לטייסים להישאר בגובה של 350. בשעה 16:11:27 גם מקליט נתוני הטיסה הפסיק לעבוד.

שברי המטוס לאחר שנמשו ממי נהר המוסי באינדונזיה

בשעה 16:12:18, החל המטוס בצלילה מהירה כלפי מטה. המטוס התפרק במהלך הטיסה, וזנבו התנתק. מהרגע שהמטוס החל לצלול ועד הפגיעה חלפה פחות מדקה. במהלך השניות האחרונות של הצלילה המטוס עבר את מהירות הקול. כאשר הגיע לגובה 0, הוא פגע בנהר המוסי בזווית של כ-90°. כל 97 הנוסעים, ושבעת אנשי הצוות, כולל שני הטייסים, מתו במקום מהפגיעה.

באותו היום, כשעה לאחר התאונה, פרסמה חברת התעופה את רשימת הנוסעים והצוות, לפי אזרחויות. למחרת פורסמה הרשימה המלאה, עם שמות ההרוגים.

לאום ההרוגים ואנשי הצוות
לאום נוסעים צוות סה"כ
סינגפורסינגפור סינגפור 40 6 46
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 23 0 23
מלזיהמלזיה מלזיה 10 0 10
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 5 0 5
צרפתצרפת צרפת 5 0 5
גרמניהגרמניה גרמניה 4 0 4
בריטניהבריטניה בריטניה 3 0 3
יפןיפן יפן 2 0 2
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה 1 0 1
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 1 0 1
הודוהודו הודו 1 0 1
טאיוואןטאיוואן טאיוואן 1 0 1
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 0 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 1
סה"כ: 97 7 104

לתאונה התפרסמו שני דוח"ות שונים: אחד של המועצה האווירית האינדונזית, שקבעה כי לא ניתן לדעת את סיבות התאונה, ואחת של ה-NTSB האמריקני, שקבע כי ההתרסקות הייתה מעשה מכוון של הטייס הראשי. גם הדו"ח האינדונזי הצביע על מעשה מכוון, אך נפסל על ידי ראש המועצה לבטיחות התעופה באינדונזיה.

עם הישמע החדשות על התאונה, צוותי מומחים מה-NTSB האמריקני הגיעו לזירה לעזור לצוות של המועצה האווירית האינדונזית. בנוסף הצטרפו לשם צוותים מומחים, אך לא רשמיים מארצות הברית, סינגפור ואוסטרליה. בערך 73% מהמטוס נמצא, כולל 2 הקופסאות השחורות.

מבצע החיפוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס שקע במימי נהר המוסי הבוצי, לא היה קל לחפש בנהר מכיוון שהראות לצוללנים הייתה כ-1.5 מטר. הצוללנים פשוט גיששו בקרקעית, וכשמצאו משהו, הם הרימו אותו. לאחר מכן, הביאו לנהר מנופים ימיים ענקיים, שיכלו להרים כמויות ענקיות של בוץ בכל כף, ואז להשאיר אותם לצוות החיפוש על האדמה שיחפשו בתוך ערימת הבוץ חלקים מהמטוס. המנופים הוקצבו ל-20 יום.

מקלט הקול בתא הטייס נמצא על ידי צוללנים 4 ימים לאחר ההתרסקות. לקראת סוף החיפושים, אבדו התקוות למצוא את מקלט נתוני הטיסה, אך ביום ה-20 (האחרון), הוא נמצא.

חלקים מזנב המטוס לא נמצאו בנהר, אלא על היבשה, בתוך הג'ונגל המקומי. ממצא זה הוביל את החוקרים למסקנה שזנב המטוס התפרק תוך כדי טיסה.

עלו עוד מן החקירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנשלפו נתוני המיקום של המטוס מן הקופסה השחורה במעבדה בוושינגטון, גילו החוקרים שהמטוס ירד מגובה של כ-35 אלף רגל, בזווית של כ-90 מעלות ובמהירות גבוהה ממהירות הקול. לאחר הזנת מכלול תקלות למדמה הטיסה, הגיעו החוקרים למסקנה שהתאמה לשינוי מיקום שכזה, אפשרית רק על ידי ביטול הטייס האוטומטי והנעת ההגאים ידנית. מדמה הטיסה אישר את השערת החוקרים, כאשר אלו ביצעו היגוי זה בזמן הסימולציה. כמו כן, התגלה שמקלט הרדיו בתא הטייס נותק באופן ידני ולא בעקבות תקלה. זאת מכיוון שבעת תקלה במכלול הרדיו ההקלטה נמשכת זמן ארוך דיו כדי לשמוע בה את "קפיצת" הכפתור. החוקרים הבחינו שבעת משיכת הכפתור ידנית לא שומעים רעש בהקלטה טרם היא חודלת. לאחר גילויים אלו, מונה פסיכולוג לעקוב אחר היסטוריית הקברניט טרם הטיסה. הוא גילה מספר עובדות מעוררות חשד: הפסד של כמיליון דולר שהצטברו מהימורים בבורסה שביצע צו-ויי-מינג. שנים לפני ההתרסקות, באותו תאריך, בהיותו הקפטן טייס בחיל האוויר הסינגפורי, נהרגו שני חבריו בטיסת אימונים שביצעו ביום מעונן. צו-ויי-מינג חזר לשדה התעופה טרם התאונה עקב תקלה במטוסו. חצי שנה לפני ההתרסקות, הורד הקברניט בדרגה מ"טייס מדריך", בעקבות נחיתה שלא לפי הנהלים בה חשו ברע רבים מנוסעי המטוס. עוד סופר מטייס משנה שביצע מספר טיסות עם צו-ויי-מינג, שהוא נהג לדחוק את המטוס לקצה גבול היכולת, וטס במהירויות גבוהות מהמותר תוך כדי הנעת גוף המטוס בצורה מסוכנת.

מידע זה שהתקבל גרם לחוקרים לבנות הסבר מבוסס שלפיו קברניט הטיסה ריסק במכוון את המטוס, כאשר לפני כן דאג לכיבוי המקלט בתא הטייס, ובכך שיבש הליכי חקירה במכוון. ככל הנראה גרם לטייס המשנה לעזוב את תא הטייס ולאחר נעל אותו בחוץ, ומכאן היה באפשרותו לעשות כל שברצונו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיסה 185 של סילק אייר בוויקישיתוף
  • תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 185 של סילק אייר, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)