טיסה 32 של קוואנטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיסה 32 של קוואנטס
המטוס המעורב בתקרית בהמראה מהית'רו, לונדון
המטוס המעורב בתקרית בהמראה מהית'רו, לונדון
תאריך 4 בנובמבר 2010
מיקום מעל אינדונזיה
גורם תקלת מנוע
קואורדינטות 1°04′00″N 104°01′00″E / 1.06666667°N 104.01666667°E / 1.06666667; 104.01666667 קואורדינטות: 1°04′00″N 104°01′00″E / 1.06666667°N 104.01666667°E / 1.06666667; 104.01666667 
הרוגים 0
פצועים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ניצולים 469 עריכת הנתון בוויקינתונים
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס Airbus A380
מוצא לונדון, הממלכה המאוחדת
יעד סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה
מפעיל קוואנטס
נוסעים 433
אנשי צוות 26
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נתיב הטיסה, עם מקום התקרית המשוער

טיסת קוואנטס 32 (QF32) הייתה טיסה של חברת קוואנטס מנמל התעופה הית'רו בלונדון אל סידני עם עצירת תדלוק בסינגפור ב-4 בנובמבר 2010. בטיסה זו עם מטוס ה"סופר-ג'מבו" קרתה התקלה הגדולה הראשונה במטוסים מסוג זה. בתדרוך הטייסים הם מתמודדים עם עד 6 בעיות במטוס, לעומת 300 בעיות שהיו בטיסה.

התקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס בטיסה היה מסוג Airbus A380, שנכנס לשירות בחברה בספטמבר 2008. בגרסה זו של המטוס ישנם ארבעה מנועי Trent 972 מתוצרת חברת רולס-רויס[1]. המטוס, שנקרא על שם ננסי בירד וולטן (חלוצת תעופה אוסטרלית), היה מטוס ה-A380 הראשון שנמסר לחברה. הכישלון היה ראשון מסוגו לסוג מטוס זה. הסיבה לתקלה קרתה מכיוון שבמנוע 2, הדיסק היה גדול יותר, וכתוצאה מכך הוא התרחב והתכווץ עד שהתפורר.

בשעה 10:00, זמן סינגפור, אירעה תקלה תוך כדי הטיסה במנוע מספר 2, כאשר המטוס היה מעל איי באטאם, אינדונזיה. מהנדסי החברה משערים כי אחד מפיני האבטחה של טורבינת המנוע השתחרר, מה שגרם לפיצוץ שהרס חלק מהמנוע, שהחל להתפרק באוויר. מנוע זה נמצא בצד שמאל של המטוס, ובעקבות הפיצוץ, נוצרו סדקים וחורים קטנים בכנף בצד זה שגרמו לתקלה בתפעול המדפים ובתפעול מנוע מספר 1 (למרות שהאחרון המשיך לעבוד). לאחר פרסום השערה זו, אישר דובר החברה שחלק הטורבינה המדובר חסר משאריות המנוע.

המטוס החל בהקפות באוויר במטרה לשרוף דלק מעל לשעה. כאשר כמות הדלק הייתה נמוכה מספיק בשביל להנחית את המטוס, פנה המטוס בחזרה אל שדה התעופה בסינגפור, שם נחת בשלום בשעה 11:45. כתוצאה מהמהירות הגבוהה שבה נחת המטוס (בעקבות כשל המנוע וחוסר מדפי כנף שמאל), התפוצצו ארבעה מגלגלי המטוס בעת הנחיתה. לאחר התקלה, השליטה על מנוע מספר 1 לא התאפשרה, כך שלאחר הנחיתה נאלצו הטייסים לדומם את כל המנועים ולחכות לצוותי החירום שהגיעו לכבות את המנוע בצורה חיצונית.

לא דווח על נפגעים מבין 440 נוסעי המטוס. לפי הרשויות באינדונזיה, שני אנשים - מורה ותלמיד, נפצעו קל כאשר שרידים מהמנוע פגעו בגג בית ספר. הקברניט, קפטן ריצ'רד דה קרספינגי צויין לשבח בתקשורת על כך שהצליח להנחית מטוס בממדים שכאלה ובתנאים שכאלה בבטחה בסינגפור. קרספינגי הוא אחד מטייסי הסופר-ג'מבו הראשונים בעולם.

המטוס שהיה מעורב היה מטוס איירבוס a380-842 מספר רישום vh-oqa ומספר סידורי 014. הוא היה מהדגם הראשון בסוגו של חברת איירבוס.

החקירה על-ידי הלשכה המרכזית לבטיחות בדרכים (ATSB) הראתה כי "פיצוץ עייפות" בצינור צינור בתוך המנוע גרם לדליפת נפט ולאחריה דלק שמן במנוע. השריפה הובילה לשחרור הטורבינה בלחץ בינוני . זה גם אמר את הנושא הוא ספציפי 900 טרנט. רולס-רויס קבע שהסיבה הישירה לשריפת הנפט וכתוצאה מכך נכשלה במנוע היה מוטציה נגדית של צינור שמן שהוביל לשבר עייפות.  דו"ח החקירה הראשוני של ה- ATSB אישר את ממצאיו של רולס-רויס. איירבוס קבע כי דיסק IPT שחרר שלושה שברי אנרגיה שונים, וכתוצאה מכך נזק מבניים ומערכות. כמו כן נקבע כי נתיבי החוטים המבודדים נחתכו על ידי שניים מתוך שלושת חלקי הדיסק, וכתוצאה מכך לא ניתן היה לכבות את המנוע מספר 1 לאחר הנחיתה. 

לאחר התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם הדיווח על התקלה, צנחה מניית קוואנטס ב-15 סנט (כשלושה אחוזים) מכיוון שבדיווח הראשוני נכללה השמועה שהמטוס התרסק. לאחר הפרכת שמועה זו, עלתה המניה בכעשרה סנט. מניית חברת רולס-רויס צנחה כ-5.5 אחוזים, שפל של 18 חודשים. מניות חברת איירבאס צנחו אף הם.

קרקוע מטוסים והחלפת מנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נחיתת המטוס ווידוא התקלה, קירקעו חברות קוואנטס וסינגפור איירליינס את צי מטוסי ה-A380 שברשותם (כל אלה הכוללים את מנוע ה-972). סינגפור איירליינס החזירה את המטוסים לשירות. בדיקה מקיפה בארבעת מטוסי ה-A380 של קוואנטס העלתה שישנם עוד שני מנועים בעייתים שגם בהם חלים התנאים שיכולים להוביל לתקלה נוספת דומה.

כשבוע לאחר התקרית, ב-10 בנובמבר, קרקעה שוב חברת סינגפור איירליינס את שלושת המטוסים בעלי מנוע ה-Trent שהחזירה לשירות כיום לאחר התאונה, זאת בעקבות גילוי תקלה בשלושה מהמנועים שהייתה יכולה לגרום לתקלה אווירית נוספת[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקרית הייתה התאונה השלישית בה מעורב מטוס מסוג A380 המצויד במנועי רולס-רויס מסדרת Trent 900. בספטמבר 2009, אחד המנועים בטיסת סינגפור איירליינס מפריז למזרח הרחוק הפסיק לעבוד באמצע הטיסה. כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010, בטיסת לופטהנזה מטוקיו לפרנקפורט התגלתה תקלה באחד המנועים שהובילה לסגירתו של המנוע לאחר שלחץ השמן בו ירד בצורה דרסטית מתחת למצב הרצוי. בניגוד לתקריות אלו, במטוסי חברות אמירטס ואייר פראנס, המצוידים במנועי Engine Alliance (שילוב של מנוע General Electrics עם Pratt & Whitney) לא התגלו תקלות מעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע באתר airport data (הקישור אינו פעיל, 13.11.2010)
  2. ^ Singapore pulls engines from three A380s, באתר CNN,‏ 10 בנובמבר 2010